מאת: נדב לוי
02.2008
מין חדש של דקל ענק שפורח ומואבק על-ידי חרקים וציפורים, ואז מת, בדומה לצמחי האגבה, התגלה זה עתה במדגסקר. סוג חדש זה הנחשב דקל חדש למדע, כונה בשם המדעי טאהינה (Tahina spectabilis). פירושה של המלה "טאהינה" מהשפה המלגשית היא "להיות מוגן" או " מְבֹרָךְ". את השם נתנה החוקרת אן-טאהינה מטץ',(Anne-Tahina Metz) שהיא בתה של מי שגילתה הלכה למעשה את המין החדש. פירוש השם המדעי של המין הוא " מַרְהִיב עַיִן", ומכאן ששמו העברי של הדקל החדש למדע הוא "הדקל המבורך מרהיב העין"! אכן, שם מסובך מצד אחד, ומהנה ומשעשע מצד שני.
הדקל המדגסקרי החדש מגיע לגובה של למעלה מ-18 מטרים ולו עלווה רבה. קוטרם של העלים מגיע לכ-5 ס"מ, ומשערים כי זהו עץ הדקל המסיבי ביותר שנמצא אי-פעם במדגסקר. אורח החיים שלו יוצא מגדר הרגיל, וכל אחד מפרחיו מסוגל להיות מואבק ולפתח פירות עתירי צוף, שעל כן הוא פופולרי ביותר בקרב ציפורים וחרקים. הצרפתי קאוויר מטצ', מגדל מטעים באזור הנמצא בצפון-מערב מדגסקר, ובני משפחתו לא הצליחו להקיף את שטח הפנים של העץ הענק שפרחיו בעלי מבנה פירמידלי.
תמונות העץ לא איחרו להגיע לטובת מביני-דבר שעשויים היו לקבוע אם מדובר במין חדש למדע.
פרטים ראשונים מהדקל שנאספו על-ידי סטודנט מלגשי בשם מיז'ורו ראקוטואריניבו ,(Rakotoarinivo) הגיעו לבסוף להרבאריום(Herbarium) של "גני קיו הבוטניים המלכותיים" בלונדון והוגדרו לבסוף בסיוע מעבדת Jodrell המקומית שם. בעזרת פענוח גנטי של המין החדש הוברר כי לא זאת בלבד שזהו מין חדש למדע, אלא שהוא נמנה על סוג חדש בשבט של דקלים בשם Chuniophoeniceae, שידועים עמו שלושה סוגים אחרים כמו הסוג Nannorrhops, מחצי האי ערב, איראן, אפגניסטן ופקיסטן, הסוג השני Kerriodoxa, מדרומה של תאילנד, והסוג השלישי Chuniophoenix, מוייאטנם, דרומה של סין ו- .Hainanכעת הוברר לראשונה שאין עוד ספק בכיוון האבולוציוני הזה בהתפתחות הדקליים שלא היה לו עד כה כל איזכור נוסף ממדגסקר.
ד"ר ג'ון דראנספילד (Dransfield), ממחברי הספר "מגדיר השדה לדקלים של מדגסקר", וזוכה הכבוד לפרס המחקר של עמיתי גני ה-Kew, היה נפעם ביותר כאשר הגיעו לידיו תמונות ראשונות של העץ הנדיר.
ד"ר דראנספילד אף מציין כי המין המדגסקרי החדש מזכיר לו את דקלי הטאליפוט (Talipot) מסרי-לנקה, אך ממהר להדגיש שטרם נודע עליהם במדגסקר, והיה חסר-סבלנות כשאמר עד כמה הוא רוצה לתעד מיד את הדקל המרשים. תפוצת הסוג היא בלתי-רגילה, ומאוד קשה בשלב זה להסבירה במדגסקר, אמר.
ד"ר דראנספילד נחפז להיפגש עם מגלי העץ במטרה לדלות מהם עודן פרטים אודות העץ החדש. במפגשו עמם התברר כי המין החדש מאפיין את רצועת אנאלאלאבא(Analalava) , אזור יובשני במשך 8 חודשים בשנה, שהטמפרטורה הממוצעת בו כ-27ºC. הדקל צומח בקרקע פוריה עמוקה באזור גירני שלעתים מתחוללים בו שיטפונות עונתיים.
במדגסקר גדלים למעלה מ-10,000 מיני צמחים, וכ-90% מהם אנדמיים למגסקר, ומכאן שאינם גדלים בשום מקום אחר בעולם. האי שידוע כמוצא עצי הבאובבים בעולם, משום שיש בו יותר מינים מכל מקום אחר, 9 לפחות, הוא גם ביתם של מגוון רחב ביותר של עצים ממשפחת הדקליים, ולמעלה מ-170 מינים דווחו בו, אם כי רק ששה מהם מינים אנדמיים. המדענים חוזים שמהמין החדש שזוהה עתה יש בטבע במדגסקר כ-100 פרטים בלבד, עובדה המחייבת לשקול במהירות כיצד לשמר אותם באי החשוב במגוון הביולוגי שבו
רק כ-18% מהצומח המקורי במדגסקר נשארו שלמים וללא פגע, אך כשליש מהצומח הראשוני באי נעלם בהדרגה מאז שנות ה-70 של המאה ה-20.
ואולי המדהים מכל, שאפילו תוכנת "הארץ"(Earth) המתקדמת של גוגל, מצליחה לתעד ולהביא את העץ לפנינו, ומכאן, שהשאלה מדוע טרם התגלה עד-כה נשארת בלתי-פתורה. ד"ר דראסנפילד אינו חדל להתלהב. לדבריו, מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, אני משוטט במגסקר שוב ושוב, מגלה מינים וסוגים חדשי םלמדע בזה אחר זה, אך מעולם לה התרגשתי כמו במקרה הזה", הוא אומר, ומוסיף: "מנקודת המבט של הביולוגיה, התגלית הזו היא היוצאת-מגדר הרגיל ביותר מאז התגלה במגסקר הלמור המכונה "איי-איי".
ד"ר דראנספילד, ועמיתיו קאוויר מטצ' ונטלי מטצ', ריאיינו ושוחחו ארוכות גם עם בני-אנוש מקומיים מהאי מדגסקר המתגוררים בכפר הסמוך לעצי הקאהינה, בנסותם להתמודד ולהציע דרכי שמירת הטבע הכדאיות לשימור המין החדש ובית גידולו, ולוודא זאת באמצעות סיורים באזור שבו גדלים פחות מ-100 עצים אלה.
עצי הדקל השונים משתייכים למשפחת עצים שיש בה כ-1,000 מינים, יש הטוענים כ-4,000 מינים. סבורים כי אחד המינים ממזרח-אפריקה הוא שאחראי על ביות התמר. בין המינים הללו מפורסם התמר המצוי ששמו הלועזי(Phoenix) מרמז על "כפות תמרים" המיוחסות לתמר המצוי (P.dactylifera L.). מהשפה היוונית, מקור השם המדעי של דקל התמר, פירושו של דקטולוס הוא אצבע. התמרים גדלים בדרך-כלל באזורים סובטרופיים ממדבריות פרס ועד לאוקיינוס האטלנטי וקשורים לבתי-גידול שופעי מים. בישראל נפוץ התמר בנאות מדבר לאורך בקעת הירדן והערבה ובמישור החוף והוא משמש גם לעץ נוי מבוקש יותר ויותר בתחומי ערים ברחבי הארץ, אך התמר המצוי שלנו אינו מגיע כנראה עד לקניה ולטנזניה.
למידע נוסף, אפשר לחזות בו גם במגדיר השדה של דקלי מדגסקר, לראותו בחממת הדקלים של הגנים המלכותיים המפורסמים בלונדון, ו-או לעיין במדריך המלמד על פרוייקט דקלי ה-Kew Gardens!