קובה - פנינת הקריביים

כתב: שבי צרפתי

קובה בירת הקאריביים שוכנת בין הים הקריבי לבין האוקיינוס האטלנטי, משלבת תרבות ססגונית מלאת חיים בקצב הסלסה מדינה שבה המודרניזציה עמדה מלכת.

קובה, הוא אי טרופי קאריבי קסום, גן עדן, "ארץ חמדה שאיש טרם ראה כמוה" כמאמר קולומבוס כאשר נחת כאן לראשונה ב- 1492. אי באורך 1200 ק"מ, נחש ארוך וצר של רכסים מוקפים עמקים ומישורים פוריים, שמש נצחית, חופי תכלת ועצי קוקוס, כל אלו הופכים את קובה לחלומו של כל תייר.

קובה - תרבות

השילוב בין תרבות אפריקאית, מקצבים דרום אמריקאיים ומוסיקה מערבית יצרו בקובה תרבות מדהימה. הקובנים אוהבים מוזיקה, הם חיים מוזיקה ויוצרים מוזיקה סוחפת הנשמעת ברחבי במדינה, במהלך טיול בקובה לא ניתן שלא להיחשף לכלי ההקשה המיוחדים במהלך הופעת רחוב מבין כלי ההקשה נמנים ה-" צ'ארקס"(רעשנים) העשויים מדלועים קטנים ו"בונגוס" תופים קטנים העשויים עור פרה. אחד הדברים הבולטים ביותר בתרבות קובה הוא גידול הטבק, קובה נחשבת היום לאחת היצרניות הטובות ביותר לסיגר שנקרא: COHIBA. גידול נוסף המייחד את קובה הוא קנה הסוכר שממנו עושים את MOGITO, קובה ליברה, די קרי, ואת הרום של הוואנה קלאב.

תמיכת קסטרו בפיתוח אלמנטים תרבותיים תרמה מאוד לשימור ולהעמקת השורשים התרבותיים של הקבוצות האתניות השונות החיות באי. ברחבי קובה פזורים עשרות תיאטראות, מוזיאונים, מרכזים לאומנות, "קאסות דה לה טרומה "בהם ניתן ללמוד ולהיוודע לעושר התרבותי המקומי. ישנה גם פריחה מחודשת של בתי המוסיקה המופלאים בהם מנגנות בכל ערב מספר להקות וגם המועדונים מלאים בזרים ומקומיים המתפתלים לקצב הסלסה . בלב העיר, רחוב "אוביספו" המפורסם מאכלס כיום בתי קפה וגלריות של אומנים קובנים והופך במהירות ל"שינקין" של הוואנה. ברחובות ניתן לפגוש מכוניות עתיקות משנות ה50 ומכוניות רוסיות ישנות המשמשות כאמצעי תחבורה יום יומי בקובה.

היסטוריה

מניחים שבני אדם , הסיבוניי Siboney הגיעו לראשונה לאי הקובני מדרום אמריקה בסביבות שנת 3500 לפני הספירה. אחריהם , הגיעו הטיינו Taino, אינדיאנים חקלאים משבט ארוואק אשר אנשיו יישבו את מרבית האיים הקאריביים, ואת הקצה הצפוני של יבשת דרום אמריקה. עם בואם של הספרדים בשלהי המאה ה-15, היו שלושה רבעים מ-100,000 תושביה הילידיים של קובה בני שבט אראוואק, דוברי שפת טאינו.

ב-27 לאוקטובר 1492 נחת בקובה כריסטופר קולומבוס וקצת אח"כ החל שבט הטיינו לדחוף את אנשי הסיבוניי לקצה המערבי של האי. הכיבוש הספרדי החל בשנת 1512 כשדייגו ולסקווז נחת ליד מפרץ Guantánamo עם 300 מאנשיו מהיספניולה לקובה כדי לכבוש אותה למען הכתר הספרדי, ותוך שנתיים הקים כאן שבעה ישובים. הספרדים טבחו באלפי אינדיאנים, למרות מחאותיו של ולאסקס, וגירשו אחרים מערבה. אלא שבקובה לא היו מרבצי זהב גדולים, ולפיכך מימן ולאסקס, אחרי שנת 1516, ארבעה מסעות למקסיקו, כולל הכיבוש שהוביל הרנאן קורטס בשנים 1519-1521, וקובה הפכה לשער הכניסה של ספרד לדרום אמריקה.

למעלה מ- 200,000 קובנים ו- 80,000 ספרדים נהרגו במהלך הקרבות.

ב-1886 בוטלה העבדות וגלים של כוח עבודה מסין החלו להגיע לקובה.

ב-1893 בוטל שיווין הזכויות בין שחורים ללבנים.

ב-1902 קיבל האי סוף סוף עצמאות, לא לפני שארה"ב דרשה שתוכל להתערב בעניינה הפנימיים של קובה בכל רגע נתון על מנת שתוכל להגן על האינטרסים האמריקאיים באי. כמו כן הבסיס הימי של ארה"ב במפרץ Guantánamo נותר שלה.

מה כדאי לעשות לפני שיוצאים:

• לצפות/לשמוע את "בואנה ויסטה קלאב" –הסרט והספר נותנים את כרטיס הכניסה הראשוני לקובה, בעזרתם ניתן לטעום מין האווירה הברזילאית, שהיא שילוב של מוסיקה מערבית עם מוסיקה שחורה .

• מי שרוצה להתכונן לנסיעה ישנם 2 ספרים מומלצים: "רב גייד" "ולונלי פלנט" וגם ספרו של אבי הזאב המכונה בשם "קפיטן" איש טיולים שכתב ספר וגר בקובה שש שנים.

• הסרט ריקוד מושחת 2 שברובו ניתן לשמוע את המוסיקה הקובנית.

מה אסור להחמיץ?

1. הקדישו זמן ל"סנטיאגו דה קובה" העיר הקאריבית ביותר בקובה, ששאבה את השפעותיה מעירוב של המתיישבים הצרפתיים והמקומיים ההאיטיים, האפריקנים והספרדים. בקרו במוזיאון העירוני EMILIO BACARDI MOREAU שנוסד ב1899 והנו אחד המוזיאונים העתיקים ביותר בקובה. ישנו בית קברות מרכזי שבו מצוי הקבר של :"קומפאי סגונדו" אחד הנגנים מהשלישייה של בואנה ויסטה קלאב המומלץ מאוד לביקור.

2. בקרו בעיר "קמאגווי" הנחשבת לבעלת האווירה מיוחדת על רחובותיה המתפתלים, הכיכרות הקולוניאליות, מופעי הרחוב המרהיבים והכנסיות המדהימות, ניתן לסייר בחלק העתיק של העיר שהשתמר במוזיאון המרשים:MUSEO PROVINCIAL LGNACIO AGRAMONTE.

3. סיירו ברחובות העיר "טרינדד "ובאתריה: מוזיאון הרומאנטיקו, כנסיית קדושת טרינידד ואל תפספסו את הקוקטיל בטברנה המקומית בלה-קאצ'נצ'רה.

4. סיינפואגוס-"אלף הלהבות"-מומלץ לבקר ב- "פיאצה מאיור" המיוחדת שם ניתן לראות מבנים קולניילים מיוחדים למקום, לאלה הרוצים להתחבר לאווירה המקומית ולחוש את הריחות והטעמים ניתן לטייל במדרחוב הססגוני ולהתרשם ממנו .

5. הוואנה-הוואנה ידועה במועדונים הקובנים הסוחפים שבהם רוקדים טובי הרקדנים בקובה. חשוב מאוד להצטייד עם כסף קטן לבילוי הלילי, עוד מומלץ לבקר ב"הוואנה וייחה" (הוואנה העתיקה)- שם נמצא הפאב המפורסם שבו ישב וכתב "ארנסט אמינגוואי" את הספר הזקן והים.

6. סנטה קלרה- אסור להחמיץ את שמורת הטבע "בוקה דה גוואמה", השוכנת בליבו של אגם המטמון, צאו לשייט בתעלות הביצה לאלדא טאינה כפר אינדאני משוחזר.

7. טיילו בהוואנה בירת קובה העיר הקולניאלית היפה והמתפוררת בשלהי עידן קסטרו, בקרו ברחוב "אוביספו" המפורסם מאכלס כיום בתי קפה וגלריות של אומנים קובנים והופך במהירות ל"שינקין" של הוואנה.

8. קובה מדינת הסיגרים המשובחים בעולם מומלץ מאוד לבקר בשמורות הטבע בה גדל הטבק הטוב בעולם וכמובן לראות את שלבי ייצור הסיגרים מהקטיף ועד למפעל הייצור.

9. פסטיבלים ואירועים: פסטיבל הג'אז הבינלאומי של הוואנה מתקיים פעם בשנתיים במהלך פברואר, ניתן לשמוע מוסיקת ג'אז על כל גווניה. פסטיבל נוסף מתקיים באפריל ופסטיבל המוסיקה האלקטרו-אקוסטית בוואראדאאו (Varadeao). פסטיבל התרבות הקאריבית נחגג ביוני או ביולי, ובאוקטובר מתקיים פסטיבל הוואנה למוסיקה בת זמננו. ואילו הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע אמריקני לטיני מתקיים מדי שנה בדצמבר בהוואנה.

10. אל תפסחו על "פינאר דל ריו" האזור המערבי של קובה. ניתן לראות שם מערות אינדיאניות עם ציורי קיר ענקיים המעטרים את המערות. בנוסף ניתן לטייל ולראות שפע של מערות באבן הגיר, כמה מהן באורך עד 26 ק"מ, ולראות נהרות שחצבו את דרכם מתחת לפני הקרקע, דרך סלעי הגיר הרכים. ניתן לנצל את ההזדמנות להפסקת צלילה סמוך לחופי המחוז וגם ליהנות מסיור במעגני היאכטות, מים צלולים, שוניות מרהיבות ומרחבים עצומים של חופים חוליים ושוממי אדם.

עובדות מיוחדות על קובה:

• החקלאות בעמקים מבוססת על בננות קפה וטבק אך קנה הסוכר הוא מקור ההכנסה הראשי של האי קובה. מקנה הסוכר מייצרים גם את הרום הקובני הנפלא.

• מאז שלטונו של פידל קאסטרו, הבינו בקובה כי התיירות תכניס הרבה כסף למדינה ולכן כיום כמיליון תיירים מבקרים בשנה וניתן לראות תנופת בנייה, המלונות בהשקעה של חברות קנדיות ואירופאיות. בהוואנה העתיקה משופצים בתים רבים ונפתחים ברים ומסעדות לתיירים. מפעלי הסיגרים והרום המפורסמים עורכים ביקורים לקבוצות ובודדים, ביקורים שבסופם אפשר לרכוש מוצרים אלה.

• ריקודים המייחדים את קובה- הראשון מבניהם הוא ריקוד "סלסלה לטין" ריקוד זוגות שמקורו בריקוד הישן והאהוב ה"טוויסט" הריקוד השני הוא הקונגה, ריקוד שרוקדים בטור עורפי, פותח על-ידי עבדים שנקשרו יחדיו, ורוב המחולות הקובניים של ימינו קשורים למורשת הסאנטריה (Santería; דת שהיא מיזוג בין עבודת אלילים לסגידה לקדושים הקתוליים) האפרו-קובנית.

• המוסיקה הקובנית הפופולרית ביותר כיום היא הסון (son), שהתפתחה בגבעות של הרכס המזרחי לפני תחילת המאה ה-20 וכוללת נגינת גיטרות, טרס (tres; כלי מיתר קובני קטן, ובו שלושה זוגות מיתרים), תופי בונגו, מקלות קלאבה, רעשני מאראקה .

• לקובה מספר תאריכים חשובים, החגים הלאומיים מתקיימים ב-1 לינואר - יום השחרור, 1 במאי - חג הפועלים, 25-27 ביולי - חגיגות המהפכה, ו-10 באוקטובר - יום התרבות הקובנית.