מאת: נדב לוי
08.2009
את מירב ההתרגשות בסיורי הספארי שהיה לי העונג להדריך ב-25 השנים שאנוכי מדריך תיירים באפריקה, מספקים לנו מנהגי הציד של הברדלס, אורח חייהם החברתי יוצא הדופן של האריות וחייהם הנסתרים והיחידאים של הנמרים - שלושת החתולים הגדולים של הסווואנה האפריקאית. אולם, אין לי כל ספק שכל תייר, חוקר או מדריך, ממתינים תמיד בקוצר רוח למפגשים עם הטורפים האלמונים, ביניהם הסרוול (Felis serval), אחד מהחתולים הקטנים עד הבינוניים בגודלם. אלה הם חתולי-ציד זריזים מאין כמותם, והנחבאים ביותר. כה נסתרים ומיוחדים הם, שכל אחד מאיתנו משתוקק בכל מאודו לפגוש בהם. כל מי שמצלם את הטורף המקסים הזה, אם אכן זכה לראותו, מוקסם מיופיו ומהתמזגותו עם הטבע. כך חשתי גם אנוכי במפגשים שזכיתי להם עם הסרוולים שלי באפריקה, ובעיקר מאז התחלנו לבקר בקניה או טנזניה.
חקר הטורפים החתוליים האלה מגלה כי הפומה מחליפה את הברדלס באמריקה, הטיגריס את האריה באסיה והיגואר את האריה באמריקה. הקרקל מחליף את הסרוול בחולות הערבה שלנו ובשמורת סמבורו המדברית למחצה בקניה, ברכס האברדר בקניה, בשמורת המאסאי-מארה בקניה שם יש גם קרקלים נדירים וכמובן בפארק שמורת הסרנגטי בטנזניה, ובעוד מקומות. השונר (לינקס) הנורווגי או הספרדי הוא מין ויקרי לסרוול בבתי גידול אקוואטיים ומיוערים באזורים ממוזגים באירופה, ועד כהנה וכהנה מינים ויקריים מעין אלה. אולם, למרות כל אלה, המיוחד מכולם באפריקה הינו הסרוול, החתול הנסתר, בה' הידיעה, של מישורי העשב והסוואנות היובשניות הצפופות במאסאי-מארה בקניה ובעיקר בסרנגטי בטנזניה, שגולת הכותרת שלו היא לראות סרוול שחור.
רק במקומות מועטים בעולם יכולים אנו לראות בנמרים שחורים, יגוארים כהים או סרוול שחור. הזדמנות כזו נקרתה למזלו של סימון ת'ומסט (Thomsett) שנולד וגדל בקניה וכיום הוא עוסק כצפר מילדותו בתיעוד מצבם העגום של הדורסים ברחבי אפריקה, וכמובן בעיקר בקניה. איתרע מזלו הטוב ובעת סיור ברכס האברדר המוכר לנו כה טוב, על סיפורי הנמרים והסרוולים השחורים שבו, הוא הצליח לתעד סרוול שחור בצורה יוצאת מן הכלל.
כמקובל בחיגור צומח בהר גבוה באפריקה, יער הבמבוק או אזור חגורת הבמבוק, נמצאים לרוב בגבול היער האמתי, ומעבר לכך נבחין ביערות הגניה וחגורות אריקה גבוהים ונמוכים, וראו בנדון במאמרו של אייבי ארז על הר קניה במסע אחר 40 ממאי 1994. למרות שחיגור זה מאפיין כמובן גם את קנדה או סקוטלנד, מבחינים שם בעיקר בעצי אריקה נמוכים, אך בחגורה זו באברדר ידועים פילים ונמרים, ומשוטטים שם גם תאואים ואריות מסוכנים לאנטילופת הבונגו היוקרתית אף היא, ולטורפים הנדירים כמו הסרוול.
לאמתו של דבר, מטרתו של סימון היתה בסיור זה לברר מהו מצבו ומעמדו של עקב ההרים, ה- Mountain Buzzard, עקב שגודלו וחוזקו קטנים יותר מחברו הידוע לכולנו ממדינות שונות באפריקה, הוא עקב האעגור .(Augur Buzzard) במזרח אפריקה ידוע עקב זה בשני מופעיו, הבהיר ממזרח לזרוע המזרחית של הבקע האפריקני בקניה וטנזניה, והמופע הכהה בצדה המערבי של הזרוע, ללמדנו על חשיבות הבקע האפריקאי כאזור מפגש בין בעלי חיים ויש עוד אחרים בולטים יותר דוגמת קובוס המים המצוי עם חצי הסהר בצדי אחורי גופו המותאם לאזורים יובשניים יותר בצדה המזרחי של הזרוע המזרחית של הבקע האפריקאי, וקובוס המים דהפאזה המתאים לבתי גידול לחים יותר במרכז הבקע ובמערבו. וכאמור לעיל יש עוד מינים שדגם תפוצה זה מאפיין אותם, אך לא זה נושא הכתבה הנוכחית. הסיפור העיקרי עודנו לפנינו
והנה, תוך כדי שהוא משוטט עם מיודענו וידידנו משכבר הימים, לוכד הדורסים האמריקאי המהולל ביל קלרק (Clark), הוא מגלה ביחד עם צוות החוקרים שבחברתו את הסרוול השחור. אותו ביל קלרק, במאמר מוסגר, הוא שלימד אותי לפני למעלה מ-20 שנה כיצד לתפוס רחמים (Egyptian vultures) במלכודות Noose Carpets, שלמדתי להכין והצלחתי ללכוד באמצעותם למעלה מ-15 רחמים שוני-גיל (כל אחד נלכד רק פעם אחת במלכודת, אך זה כבר סיפור להזדמנות אחרת).
והעיקר שלפנינו הוא כאשר בת-לווייתו הקבועה בסיורי הדורסים שלו, ליילה (Laila), שמה, הסבה את תשומת-לבו במלה אחת: "סימון"! הם הסבו את ראשיהם וגילו במרחק מטרים ספורים ממנה כיצד סרוול מקפץ כמנהג הסרוולים ומסתלק. והנה, הם גילו בעקבות כך לא פחות מ-8 סרוולים מלאניסטיים (שחורים) ביומיים שהותם באזור שכונה בקיצור "אַדְמַת בּוּר" .(moorlands) מלאניסטיות היא תופעה שאפשר לראותה בג'ונגלים אמתיים (יגוארים למשל) וגם באזורים גבוהים דוגמת האברדר. המארח הקבוע שלנו ב"לודג' התבה" סיפר לי לא פעם כי נמרים שחורים באזור האברדר הם באמת נדירים, ואם היו תצפיות שלהם, המדווחים עליהם ודאי טעו, ומדובר היה בסרוולים שחורים. אולם, כך אמר בביטול כמה פעמים, "למי אכפת מסרוולים שחורים, לציין כי ראינו נמרים שחורים, זה הרבה יותר נחשב". תמיד אמרתי לו כי לי לא משנה בכלל אם אראה נמר שחור או סרוול שחור. בכל פעם שאזכה לכך, אוריד את כובע המצחייה שלי בהדרת כבוד כשאביט בהם או אזכה לצלמם, מה שלא קרה מאז לעולם. ניסינו סיורים רגליים, שכרתי רכבי-שטח, ביקרתי פעמים רבות בלודג' התבה (Ark Lodge) או לודג' 'צמרות העצים' (Treetop Lodge), אך מעולם לא שמעתי על הצלחה של מישהו מאתנו להתברך בתצפית נדירה שכזו, לא כל שכן מעולם לא חזיתי בצילום כה מרשים. מה שכן ראינו שם ובשמורת המאסאי-מארה או בסרנגטי היו עקבי אעגור כהים אך לא יותר מכך.
החוקר עצמו ציין בבלוג שלו ברשת האינטרנט כי המראה של הסרוול השחור היה כה מַרְשִׁים, מְהַמֵּם, מַדְהִים, שהם יכלו אפילו לשמוע את קולות החיקוי שלו את קולותיהם החורקים של נטרפיהם הרגילים, המכרסמים. לדבריו, הפרט המצולם אץ-רץ לפני המכונית ישירות אליהם ועצר ממש לפני הפגוש! למרבה הצער והתדהמה רק תגובות מעטות הוא זכה לקבל ברשת האינטרנט, אך כולם ציינו שם את קנאתם בו. הוספתי כמובן את תגובתי המקנאה גם, בתקווה כי רבים מאתנו ישימו לב ו-או יזכו לראות את הטורף המדהים הזה גם בביקוריהם הקרובים בקניה. אם תזכו למסלול זהה, אימרו למדריך כי תהיו מוכנים לשלם על סיור ברכב שטח למעבר לקו היער ולכל המפלים המהממים של הרכס, בתקווה כי אולי תזכו לראות את הסרוול השחור גם בעצמכם.