ספר מטיילים

איתי - תודה!
תודה על שהכנסת אותנו תחת כנפיך במשך שבועיים ונשאת אותנו אל רחבי חבל רג'סטאן, בטיול שהיה משורטט למשעי' הן מבחינת המסלול והן מבחינה לוגיסטית שנדרשה להובלת ששה עשר מטיילים.

פתחת בפנינו צוהר לאנשים החיים כאן, לכפרים, לבתי המשפחות, לבתי הספר, ארמונות ומבצרים, מקדשים, לארכיטקטורה ההודית, לבארות האנטיליות ולבארות המדורגות.

היטבת לתאר את אין ספור האלים, לספר את סיפורי המיתולוגיה, סיפרת ולא הגזמת... הכל במינון הנכון, מינון שמטיילים בני גילנו יכולים לשאת.

איתי, אישיותך הקסומה, הצנועה, הסבלנות אין קץ, היושרה שגילת כלפי אנשי המקום, יכולת האלתור וחיפוש אחר חלופות. הדאגה לכל פרט בקבוצה ולכבודה... כל אלו, הרשימו אותנו מאוד.

באמצעותך חווינו את רג'סטאן דרך כל החושים: המראות, הקולות, הרעשים והיללות, הריחות, טעמי הסאמוסה והקאצ'ורי, הג'יפה, הפרות, ריח האגזוזים והטינופת... נסענו ברכבת, שטנו בסירה, במטוס, באוטובוס, בריקשות ובטוק טוקים, רכבנו על פילים וחשנו על בשרינו את האמרה: "סאב קוץ, מילאגה" ועתה, נשוב כולנו, מי לרמת גאנופור, מי לשער גולניפור, לפרדסיהפור, או לאן שיקח אותנו הפור... והודו לה' כי טוב.

איתי,
מאחורי חזות השיער והשפם הכסופים, כך מהר התברר, עומד לו מדריך מנוסה, מרתק, שיודע לספר ולתאר וקבוצה לחבר.
17 יום איתי, לא חדלת מלעניין, לסקרן, לנהל ולדבר. דחפת מעלה וקדימה, גם כאלו שנותרו ללא חמצן וחשבו כבר לוותר...
טרק EBC מדהים, ארגון מופתי, "מתוקתק" – פשוט מושלם כך יאמר.
ידע נרחב, מידע חיוני וחשוב העברת, ולנו נותר ממך רק להתעשר...
אחרי שנגענו בבסיס EBC, בעליות, בירידות ובמאמץ מאתגר
אחרי הטיפוס לקאלה פאטאר למדנו, שהכל אפשרי וניתן להסתדר ולהשתפר.
לסיכום איתי, נבקש לומר לך תודה ואף יותר, על הזכות המיוחדת והגדולה איתך לטייל,להקשיב, לראות, להריח, לחוש ולטעום ובעיקר לחוות ביחד – עולם אחר.

טיול חוצה הימלאיה: סין – טיבט - נפאל
לאיתי,
כבר פעם שנייה שמצטלבות דרכינו בהימלאיה, מושב השבטים השולחים תפילותיהם ברוח באלפי דגלים צבעוניים מתנפנפים.
יצאנו לדרך קבוצה סקרנית מגוונת.
הדרך לא תמיד קלה, נדרשו לנו הרבה אוויר תרתי משמע, ואורך רוח, ואתה נחוש בדרכך ורצון להכיר לנו ברגליים ובכל החושים את הבודהיזם הטיבטי.
בסין הצצנו על העיר האסורה והתרשמנו מהחומה הענקית באחת מפינותיה...
בשוק האוכל הבנו מה זה לאכול הכל פשוטו כמשמעו... נסענו בריקשות לחוות חיים של פעם בשכונות החוטונג.
בעיר שינינג קיבלנו שעור ראשון בבודהיזם הטיבטי של זרם המגבעות הצהובות בביקור במנזר טאאר (קומבום).
אחה"צ התחילה הסגה של הרכבת... לאחר לילה ברכבת, נגלו לעינינו מרחבי אין סוף של מים, עדרי צאן ובקר, עיירות, אוהלי נוודים והרים נישאים. הצלמים תפסו עמדות צילום והתחילו לספור יאקים וחיות אחרות, צילמו וצילמו ללא שובע את מראות הנוף הללו.
אחרי 24 שעות הגענו ללאהסה, (חלום שמתגשם), הצרה היא שגם היום "מתגשם" ונהיה גשום. איתי בהתלהבות רבה מצפה להראות לנו את הטאנקה הענקית הנפתחת רק פעם בשנה בפסטיבל השוטון ליד מנזר דרפונג. לרוע המזל הגשם, הקור ותלאות הדרך הכריעו כמה מהמטיילים, ומי שנשאר זכה במראה המיוחד כולל ריקודים ומסכות.
סוף סוף הגעתי לנורבולינקה, ארמון הקיץ של הדלאי לאמה, פשטות וצניעות מלמדות על אורח חייו של הדלאי לאמה, אשר ברח אחרי הכיבוש  הסיני לדארמאסלה בהודו, שם הוא חי עד היום.
את המוני הטיבטים בבגדי חג מרהיבים פגשנו בגן ארמון הקיץ, אנשים חייכניים ונעימי סבר, גן עדן לצלמים.
הפוטאלה ארמון החורף של הדלאי לאמות לדורותיהם על אלף חדריו מהווה אתגר פיסי לא פשוט לחלקנו, אולם בנחישות ותוספת חמצן הגענו והתפעלנו (ובשבילי, עוד חלום שהתגשם).
תקצר היריעה לפרט את כל המנזרים המיוחדים מעוררי ההשתאות וההתפעלות מכל שכיות החמדה שיש בהם, שראינו וביקרנו. התלהבנו לראות את הנזירים עם המגבעות הצהובות לראשם במנזר סרה, התלהבנו לראות מאות מאמינים מסובבים גלגלי תפילה, התפעלנו מהנשים האדוקות שעושות את הקורה שלהן (הקפת המנזר) בשכיבה על הכביש, נשים עם תינוקות על הגב שמתכופפות כדי שגם התינוקות יסובבו את הגלגל.
מאות בודהות וסטופות שהן קברים בתוך המנזרים וסטופות ענקיות מחוץ למנזרים.
זכינו לשמוע תפילה של נזירים, על קצה המזלג, ואפילו את מקדש סאקיה של המגבעות האדומות זכינו לראות.
קשה לשבוע מהיופי של טיבט המקושטת ברבבות דגלי תפילה כאילו "חג יום יום..."
ובכל יום בהרים, השמש להטה ובעמק עוד נצנץ הטל על שדות השעורה הפרושים מקצה לקצה.
כמויות עדרי היאק והכבשים ושאר הבהמות שראינו יספיקו לספירה לפני השינה לכל החיים...
הכפרים והעיירות שצורתם מסורתית כמו מקדשים מקושטים בדגלים ווילונות מתנפנפים מחוץ לבית, נושאים תפילה ברוח פרושים לאורך נהרות ולרגלי ההרים, העין לא שבעה לראות יופיים.
והמים הזורמים, טיבט - ארץ פלגי מים, הכל טוב עד שמתמוטט הכביש, שעות ב"פקק", עד שהכביש מתוקן...
הנופים ההרריים בתחילה של רמת טיבט ולבסוף שדרת ההימלאיה מרהיבים ומהפנטים ביופיים, ושיא השיאים, שוב תרתי משמע, פסגות ההימלאיה  והאוורסט בראשם. התפללנו בכוונה נכונה וזכינו לראותו במלוא הדרו ותפארתו, חגיגה לעיניים.
לא נשכח את מדידות החמצן היום-יומיות והדאגה למטיילים באופן אישי לכל אחד ואחד.
תודה לך איתיי!!!
שהובלת אותנו בנחישות וידע בין רזי הבודהיזם, שוב ושוב חזרת על עקרונות ושמות, כל שאלה שנשאלה זכתה לתשובה ולא פחות חשוב הובלת אותנו בדרכיה היפות והמרשימות של טיבט,
זכינו להיות בכפר הגבוה בעולם, במקדש הגבוה בעולם ולראות הכי מקרוב שאפשר את ההר הגבוה בעולם.
על הדרך "השבורה" לנפאל נגיד בקיצור שטוב שהכל נגמר בשלום, ולמרות התלאות הדרך מדהימה ביופיה, זה היה "ליל הגשרים" שלנו, ולמחרת זכינו להנות מעמק קטמנדו על שלל מקדשיו שזוכים לשיפוץ ותיקון, על כל אלה, תודה רבה בתקווה להתראות בטיולים נוספים.

מדגסקר חלום שהתגשם!
הטיול היה מהמם, לא ציפיתי  לזה בכלל.
טיול למדגסקר היה יעד מועדף עלי, שנים רבות חלמתי שיתגשם. ואכן עם קיומו, לא התאכזבתי, להפך, בסיומו הרגשתי שעדיין לא מיציתי ועדיין יש הרבה מה לראות והיכן לבקר. את נפלאות הארץ חוויתי רק על קצה המזלג, טיפה קטנה בים.
למדגסקר קצב חיים שונה לגמרי ממה שאנחנו מכירים. היום מתחיל עם זריחה ונגמר קצת אחרי השקיעה. המרחקים הגדולים לא מהווים בעיה, הם הולכים כל יום לשוק וחזרה, מרחק של כמה קילומטרים, ברגל, עם משא על הראש (למכירה בשוק או קניות למשק הבית) ולעיתים קרובות גם פעוט על הידיים או קשור על הגב. במקרה הטוב ישנה מריצה מעץ, או עגלה עם זבו אחד או שניים, ולברי המזל והכסף אופנים.
האנשים עניים, עד בלויי סחבות. מכנסיים קרועים, גרב קרועה בעקב ורק על רגל אחת או שמלה שחוקה, שתילבש עד שתיפול מהגוף. כל זה לא מפריע להם להיות חייכניים, שמחים ומסבירי פנים.
חיות וציפורים ,לצערי הרב, לא ראינו בכמויות כמו בקניה וטנזניה, וזה מאד חסר לי (התלונה היא לטבע). אך אלה שראינו מילאו  את החסר בקרבה שלהם וחוסר הפחד מאנשים.
אין על הלמורים, קופיפים ממש חמודים שמתחשק להכניס לתיק ולקחת הביתה.
הצלחת כל טיול תלויה במידה רבה מאד במדריך. אני שמחה לציין שהמדריך, רוני רדו, היה מצוין פשוטו כמשמעו. הרגשנו את אהבתו הרבה למקום, לאנשים ואת רצונו הכנה להרחיב את אופקינו בידע הנרחב שלו, שכלל טבע, אבולוציה, אנתרופולוגיה וגאוגרפיה.
חרף שעות הערב המאוחרות ועייפותנו הרבה, ההרצאות היו מרתקות ומאירות ורוני הצליח להשאיר אותנו ערניים וקשובים לידע הרב שהעביר לנו.
רוני גילה סבלנות ואורך רוח לכולם, לא שכח לכלול גם את המדריכים המקומיים  בהסבריו ולגרום להם להרגשה טובה, ושהם חלק בלתי נפרד מהקבוצה.

על כל זה ועוד תודה רבה, שנה טובה. שנת טיולים מוצלחת ומהנה לכולם.

הטיול היה נפלא. ראינו את מרבית הדברים שציפינו להם ומעבר לכך. ההדרכה היתה טובה מאד. חדות הראיה של הנהג ג'רמי היתה מפליאה. בכל מקום ההתייחסות היתה אדיבה מאד.

הופתענו לטובה מרמת השירותים בתחנות ההפסקות בשמורות. המלונות היו נקיים ונעימים (העלטה תישאר גם כן חלק מהחוויות). הספקנו הרבה כל יום.

אלון כהן היה מקסים: ידע נרחב בכל התחומים בהם פגשנו בשמורות: בוטניקה, זיאולוגיה, תרבויות. הכל בנועם ובסבלנות. גם כאשר התגלע וויכוח בקבוצה פתר זאת בנועם ובצורה דיפלומטית. ידע לענות על הצרכים והבקשות של כל אחד.

בורכתם במדריך מצוין.
בתודה ומקווים להמשיך ולטייל אתכם,