מאת: נדב לוי
03.2008
סוחרת האמנות טניה סייאם (Siyam) יושבת בחודשים האחרונים בתא קטן בכלא בעיר מדינה (Medina) והתובע שלה אמר כי האשה שהיגרה לצפון-אמריקה שבה והתמסרה לרקע האפריקני שלה, וכי נטלה חלק לא מבוטל בסחר בשנהב פילים השרויים בסכנת הכחדה בשנים האחרונות. האשה, אזרחית קנדית, הועמדה לדין בבית משפט בקליבלנד, ארה"ב, עוד ב-2004, משום שהיתה אחראית לשיווק שנהב בדרך הים של יותר מ-56.6 קילוגרם (125 פאונד) של שנהב שהיה בדרכו לבעלי מלאכה, אמנים, ב-Elyria בשנים 2002 ו-2003.
סייאם שלחה דוגמה של טֶרָה קוֹטָה (חומר שרוף לא מזוגג) שנצבע על גבי השנהב כדי להסתיר את האמת כי בעצם מדובר בפיסול משנהב שהוחבא מתחת למסגרת-התבנית כדי למנוע מחוקרים לגלות כי מדובר בשנהב אמתי. המקרה שבגללו הואשמה סייאם צבר תאוצה והגיע לדין-צדק רק עתה, כ-4 שנים לאחר שהיא הועמדה לדין, לאחר שהוסגרה למדינה אחרת שהציבו בפניה את האתגר. גורמים קנדיים רשמים העבירוה לשירות המרשלים האמריקאי, ה- U.S. Marshals Service בקליבלנד בינואר 2008, לאחר שהאריכו את תהליכי הסגרה החוקיים שבין שתי המדינות על רקע סחר באברי בעלי-חיים נכחדים לפי תקנות אמנת הסאייטס למניעת סחר במוצרי ואברי בעלי-חיים הנתונים בסכנה, ושחברים בה לפחות 172 מדינות.
"אנחנו מאוד מרוצים מכללי בתי המשפט הקנדיים שהתירו להסגירה לארה"ב, ולאחר שהתגלה כי הם מצייתים לכללי החוק שלהם" אמר סגן התובע האמריקאי פיליפ טריפי (Tripi). ואולם, "המקרה של סייאם הוא רק אחד מהמקרים הבודדים המגיעים לבית המשפט בגלל שותפות בסחר בלתי-חוקי של שנהב של פילים בסכנת כליה, שמייצאים בדרך הים", אומרים מומחים לחקר שמירת הטבע של חיות בר. הפיל האפריקני מוגדר כמין בסכנת הכחדה מאז 1996, אך מוצרי השנהב האמנותיים המפרנסים אינספור בעלי-מלאכה המייצרים ממנו תכשיטים ומזכרות, נסחרים באופן לא חוקי בשוק השחור תדיר, ועל הירידה במספרם מאז 1930 ועד היום, דיווחתי באתר זה בעבר בכתבות קודמות.
עלות השנהב שהועבר בדרך הים למחוז לוריין ,(Lorain) הגיעה לכ-169,000 דולרים, אמר דן לקלר ,(LeClair) משירות הדיג וחיות הבר ב- Sanduskyשחקר את סייאם. סוחרת האמנות שהיתה בהריון עם הילד הרביעי שלה, התחננה שלא יאסרו אותה, אך השילטונות לא נעתרו לבקשתה, והיא הועברה לכלא בלי קשר למצבה.
סייאם, 31, נולדה בקנדה להורים ממוצא קמרוני, ויש לה עבר קרימינלי עשיר בקנדה. עבר זה של פשע, כולל גנבות לרוב, התגלה מדיווחים של אלה שהציצו בכתב האשמה בבית המשפט. הסנגורים שלה שהגנו עליה בינואר 2008 אמרו כי גם אביה שהיה פוליטיקאי קמרוני, הורשע בשְׁחִיתוּת אף הוא, ובכך אולי ניסו לצבור אהדה וחמלה למענה בבית המשפט.
מה שמפליא אותי בכל הסיפור הוא שעד-כה חשבו כי עיקר סוחרי השנהב וציידי הפילים הבלתי-חוקיים מייצאים שנהבי פילים בהסתר מערי נמל אפריקאיות, למשל, מוזמביק, למשל, אתיופיה, והנה עתה מחקר מעלליה של סייאם עולה כי היא מובילה מהלכי ייצוא שנהב מעובד מקוויבק בקנדה, וכי שילטונות החוק הקנדיים איתרו זאת ממש בטרם הגיעה סייאם ללקט את השנהב הגולמי בקמרון בשנת 2002. באותם ימים, הקנדים עוד לא יכלו לומר כי גילו משהו בלתי-חוקי במעשיה, אך כבר אז הזהירו מפני מכירת פריטים שנאסרו (באמנת הסאייטס).
חקר המקרה מגלה כי בקמרון עצמה, ניצלה סייאם את עסקי הקנייה ב-eBay, המבססים את עיסוקם בסחר-מכר מקוון של תוצרי-מוצרי חיות-בר כמו שנהבי פילים ועורות נמרים, וכי היא התבקשה תחילה ישירות אוןליין לחדול מנטילת חלק במְכִירָה פֻּמְבִּית דרך האתר. "סייאם עצמה הודתה בראיון טלפוני כי היא קנתה את השנהב ב'בוש' הקמרוני", אמרו הרשויות.
שיטות ההברחה של סייאם כללו השטת השנהב בחשאי לארצות הברית דרך קנדה כדי לנצל את חוקיהן הליברליים יותר והעדר התכווננות של חוקרי הסחר הלא חוקי בשנהב המתמקדים באופן צפוי בעיקר בכיוון האוריינטלי כמו למשל בשווקים בהונגקונג או סין ואפילו שנהב שמגיע לבריטניה, כך לכל הפחות בשנים קודמות. "בסתיו 2002, נמכרו שני חטי שנהב גולמי באורך כ-70 ס"מ בכ-1,000 דולר האחד, אך מחירם האמיר לכ-25,000 דולר לאחר עיבוד", אמר לקלר מרשות הדיג וחיות הבר. כמעט שנה מאוחר יותר, ב-2003, נמסר מאחד המודיעים שלהם, כי כבר שילמו כ-10,000 דולר לחבילה שהכילה כ-60 קילוגרם של חתיכות שנהב.
סייאם אף הואשמה בניו יורק בשנת 2003, במכירת שני חטי שנהב ו-3 פרוטומות (פסלוני ראש,כתפיים וחזה של שנהב), במחיר כ-1,700 דולרים. יתרה מזאת, היא אף שלחה צמידים עשויים משערות זנבם של פילים לסוחרים בפילדלפיה, מגלה כתב האישום. מאוחר יותר ביצעו הרשויות פשיטה על עסקי הסוחרים האלה.
אין ספק כי הציד הלא-חוקי של פילים והסחר המאמיר של שנהב, מדיר שינה מחוקרים ומומחים להגנת הפילים, וחלקם פועל היום באופן אינטנסיבי ביותר מטעם הארגון Save the Elephants, שייסד ד"ר איאן דגלס-המילטון. איאן נחשב לחוקר הראשון במעלה בשעתו של הארגון החברתי של הפילים, בבצעו את הדוקטורט שלו על הסוציוביולוגיה של הפילים בפארק הלאומי אגם מאניירה בטנזניה, וסייעו לו באותם ימים חוקרים מיומנים אחרים של פילים דוגמת ד"ר סינתיה מוס. סינתיה החלה שם את דרכה בחקר הפילים בטרם התמסרה לחקר התקשורת התת-שמעית של פילים בפארק הלאומי אמבוסלי בקניה.
ואולם, הסחר בשנהבי פילים ואפילו בבשרם של "ענקי החומר" האלה, שרוי זה שנים במחלוקת בין מצדדי הסחר בשנהב כדי לממן באמצעותו את מדיניות שמירת הטבע בדרום יבשת אפריקה (למשל, דרום-אפריקה, זימבאבווה, זמביה, בוצואנה, נמיביה ומוזמביק) לבין המתנגדים לחידוש הסחר בשנהב, ובראשם ד"ר ריצ'רד ליקי שהוביל בשעתו את מדיניותה של מדינתו קניה שהובילה את המאבק מאז אוקטובר 1989. ואולם, כאשר מתברר עתה למרות המאמצים להגן על הפילים מפני הסחר המאמיר בתוצרי שנהב, עולה עתה, כפי שכבר נרמז קודם לכן, כי ארצות הברית היא אחד היעדים המועדפים לסוחרי השנהב הבלתי-חוקי. "אנו רואים אתה, כחלק מהניסיונות להתחקות אחרי יעדי שיווק השנהב, כי בארצות הברית התגלה פי חמש שנהב מאשר בכל מדינה אחרת", קבע דו"ח של "הארגון להצלת המגוון הביולוגי", ה-World Wide (Wildlife) Fund משנת 2004.
גיאוף הול (Hall), האוצר הכללי של Cleveland Metroparks Zoo בארה"ב אומר כי הביקוש הגובר ל"פירות האסורים" ממשיך להפעיל את הסחר, וכי "ברור לכל כי ערכם הרב של חטי הפילים ממשיך להצדיק את הסיכון של אנשים העוסקים ואינם חדלים מהציד הלא-חוקי של פילים, ומאמציהם לתפעל ולהצדיק את הביקוש המאמיר ו"לספק את הסחורה", בדיוק כפי שעולה מהניסיונות להגן על טיגריסים באסיה וכמובן מינים אחרים.
קיימת מחלוקת גדולה בנוגע להערכות על מספרי הפילים ביבשת אפריקה. יש האומרים כי מספרם הגיע לאחרונה לכ-650,000 פרטים, אך מדיווחים אחרים עולה כי ייתכן ומספרם נמוך בהרבה, לאור העדר מידע סביר על שכיחות הציד של בשר חיות-בר למאכל המתנהל בעיקר במרכז ומערב היבשת, והעובדה כי החוקרים מתקשים לאמוד מהו מספרי הפילים החיים ביערות הסבוכים, ולאו דווקא אלה החיים בסוואנה, המוכרים ונחקרים יותר. קיימים גם מחקרים הטוענים כי ביערות הגשם המשווניים באפריקה משוטטים פילים הראויים להיקרא פילים גמדיים.
ואולם, מסקרים ושיטות מחקר בעקיפין ובמישרין, עולה כי הציד הבלתי-חוקי של פילים כולל בחובו כיום גם קטל פילים מכוון ומתמשך ללא אבחנה אם מדובר בפילי-סוואנה, פילי-יער או פילים גמדיים באפריקה, שמטרתו היחידה היא לנסר וללקט את שנהבי הפילים. כיום כבר ידוע כי ציד זה מתכוונן לפילים הגדולים ביותר מאתיופיה ואריתריאה ועד נמיביה בדרום יבשת אפריקה שלא לדבר על מרכז היבשת ומערבה. בצפון-אפריקה כנראה שלא נותרו עוד פילים. כל אלה ועוד צוטטו מפיו של לקלר, שסיכם ואמר בסרקאזם מיואש משהו: "השנהבים לא סתם נושרים מהפילים".