מאת: נדב לוי
11.2007
תוכנית התחקירים הטלוויזיונית "60 דקות" של רשת CBS, פרסמה ב-4 לנובמבר השנה תחקיר מצולם מצמרר חדש, שבו מתואר אחד האזורים האחרונים בעולם, שבו עוד אפשר לראות עדרי פילים גדולים – מאות מהם – המשוטטים פחות או יותר משוחררים, כיביכול, מדאגות ברחבי הסוואנה האפריקאית. הכתבה, מתורגמת, פורסמה כמעט במלואה בתוכנית "רואים עולם", ממוצאי שבת ה-10 לנובמבר 2007 בערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית. הפעם מדובר באזור עלום עבורנו בגבול צ'אד וסודן, שטח אלים מאין כמוהו, משום שמיקומו לא הרחק, יחסית, מחבל דארפור (Darfur) שבו מתנהלת מלחמת אזרחים אמתית. במרחק לא רב משם מתנהל ג'יינוסייד אמתי לכל דבר. ואולם, הטבח בפילים למטרות העברת שנהב חטיהם למזרח הרחוק, הוא שתפס הפעם את מרב תשומת הלב, ולאו דווקא העימותים האינסופיים בין בני האדם ביבשת ובאזור. הפילים כונו עוד במאה ה-17 כ"נס של אינטליגנציה, ענק של חומר ובינה עתיקת-יומין", אך נדמה כי למרות חכמתם העילאית, במאבקיהם עם האדם הם מנוצחים פעם אחר פעם.
בין 1970 ל-1990 לבדן, ניצודו ללא רחם כמחצית הפילים באפריקה, וכ-700,000 מהם נטבחו בעיקר בגלל הסחר הלא חוקי אחרי שנהב שהתנהל באותם ימים במלוא המרץ. מחיר של קילוגרם אחד של שנהב, האמיר לכ-300 דולר הקילוגרם. פעילותו הבלתי נלאית באוקטובר 1989 של הפליאונתולוג ושומר הטבע ד"ר ריצ'רד ליקי,באותם ימים מנהל מחלקת שמירת הטבע של קניה, במעמד של שר בממשלתו של דניאל אראפ-מוי, הובילה להטלת חרם על הסחר בשנהב מצד כ-140 מדינות (כיום, 172 מדינות) שחתמו על אמנת הסאייטס להסדרת מעמדם של בעלי-חיים בסכנת הכחדה. הדבר הוביל לצמצום הבעיה בצורה דרסטית ומחיר קילוגרם שנהב פחד עד כדי 3-2 דולר הקילוגרם.
במטרה לעצור כמעט כליל את קטל הפילים באותם ימים, פעלו ליקי ואראפ-מוי בדרך הבאה: מצד אחד, התירו בחוק לפקחים לירות למוות בציידים לא חוקיים מבלי להסתכן בהבאה לבתי-משפט באשמת רצח. אמרו: "במלחמה כמו במלחמה". מצד שני, החלו להעלות באש מצבורי עשרות טונות שנהב שכל מדינה באפריקה דואגת להותיר במחסניה בהנחה כי יום אחד מחיר השנהב יעלה ויתאפשר להן להרוויח מהמאגרים. להבדיל ממדינות מזרח יבשת אפריקה שהקפידו לא לסחור בשנהב, משוועות מדינות דרום היבשת כי אמנת הסאייטס תאפשר להן לסחור בשנהביהן הנאגרים במחסנים, בין השאר בגין מדיניות "הויסות המבוקר" של פילים שנוקטים בה שם, וכדי לממן לטענתם, את העלות הגבוהה של שימור הסביבה ושמירת הטבע של המגוון הביולוגי השלם בשמורות הטבע והפארקים שלהן והתשלומים לפקחים והמימון היקר לציוד שעמו משתמשים לכל אלה. הקונפליקט בנושא נידון כמעט מדי שנה בכינוסים הבינלאומיים של המדינות החברות באמנה.
כתוצאה מהחרם הגלובלי שב והתייצב מספר הפילים, ונדמה כי קצב התרבותם אף הפתיע את המומחים במהירותו, ונדמה היה כי אוכלוסיית הפילים באפריקה מתאוששת. ואולם, בינתיים התברר לחוקרים כי באזורים שונים, שם החוק אינו נאכף כיאות, קטל הפילים התחדש, וביתר-שאת. המידע על כך הגיע לראשונה בשנים האחרונות בעקבות איתור של כמה מוקדי פעילות סחר שנהבים מתחדש, והנה, לאחרונה שב והאמיר מחיר השנהב של חטי הפילים באפריקה לכ-300 דולרים לקילוגרם שנהב מחדש.
מה קרה אפוא ב-15 השנים האחרונות?
ראשית, התברר כי איש אינו יודע לבטח מהו מספר הפילים השוכנים ביערות הגשם המשווניים ובאזורים אחרים במערב-אפריקה ומרכזה, בעוד שהנתונים על מספרם וגודל האוכלוסיות במזרח היבשת ודרומה ידועים פחות או יותר, לרבות שיעור הרבייה וקצב הגידול השנתי. והנה, צוות התוכנית "60 דקות" הגיע לאזור נרחב בצ'אד וגילה לתדהמתו קיומה של "מלחמת-שנהב" לכל דבר. הם הבחינו כי לא מדובר בקטל בעלי-חיים למאכל הידוע כ"בשר-בוש" שנכללים עמו גם בשר אנטילופות-סבך וקופי-על דוגמת גורילות ושימפנזים, אלא גם בבעיות קשות של הפילים המתקשים להתמודד בשוויון-נפש על הישרדותם. התחקיר מלמד על עדר גדול של פילות המובילות פילונים, המשוטטים בשיחור מזון בשמורת חיות הבר זקואומה,(Zakouma Wildlife Reserve) בדרום-מזרח צ'אד. להפתעתם, דווחו להם כי באזור המוגן היו גם שפע של פילים עד לפני כ-40 שנה, בטרם החל טבח הפילים ביבשת כולה ללא הכר בעיקר בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20.
והנה, עם ראשית עונת הגשמים, והגדלת מקורות המים הזמינים באזורי המחייה שלהם, מובילה את הפילים לעזיבת תחומי השמורה המוגנים, שאז הם נחשפים לסכנה. בשלב זה הקשה מוביל התחקיר טום פייליי(Pelley) פנה למלוויו בשאלה המתבקשת: הייתכן ואנו עדים אם כן לצמצום פעילותם של הפילים לתחומי 'מחנה פליטים', לכאורה, שמיועד לפילים? ידוע כי בכל אפריקה מוצאים בעלי החיים מפלט באזורים המוגנים, ונחשפים לסכנות ביציאתם מהם, אם בגלל ציד לא חוקי ואם בגלל עימותים עם חקלאים הרוצים להגן על יבולם.
לפייליי מתלווה צלם הטבע המפורסם מייקל פיי ,(Mike Fay) המשוטט במרחביה הענקיים של היבשת במגמה לאתר מקבצי בעלי-חיים נעלמים. כיום, כביולוג בעל שם עולמי, משתמש פיי במטוסים קלים וזוכה למימון נדיב מטעמן של קרנות עתירות-אמצעים דוגמת ארגוני השימור של האו"ם וחברת נשיונל ג'יאוגרפיק העולמי. לדברי פיי, "התשובה לשאלה חיובית מאחר וזהו המקום היחיד שנשאר באזור עם חיות-בר ושבו עוד יכולנו לראות עדרי פילים גדולים עד לפני כ-40 שנה". שמורת זאוקומה במרכז-אפריקה, משתרעת כ-240 ק"מ ומחצה (כ-150 מייל) מדארפור.
חיילים, מיליציות של מורדים חמושים ושודדים התקבצו באזור במרדף מתחדש אחרי השנהב כדי לממן באמצעותו את מבצעיהם. הם נהנים אם כן מהרווחים הגדולים המגיעים מהסחר הלא-חוקי בשנהב העונה על חמדנותם וממלא את כיסיהם במימון לרוב לפעולותיהם. פיי הגיע לאפריקה בשעתו במסגרת התנדבותו לפעילות חיל השלום לפני קרוב ל-30 שנה. מאז הוא מתפקד כצלם, הרפתקן וחוקר טבע שבאמתחתו כמה וכמה תגליות בעלות משמעות לשימור הסביבה ושמירת הטבע של המגוון הביולוגי השלם ביבשת. אחת ממשימותיו בשנתיים האחרונות היתה לתעד את פילי זאוקומה מהאוויר. בשנת 2005 הוא ספר 3,885 פילים, אך שנה אחר-כך, ב-2006, נמנו רק כ-3,050 פילים. "איבדנו אפוא 835 פילים. רוב הפילים באפריקה מתים במספרי-עתק מעין אלה בגלל מעורבות האדם בחייהם", אמר בתחקיר. פיי הצליח בשנת 2006 לתעד קטל פילים שעות ספורות לאחר שהתרחש, ואף הנציח את הציידים הבלתי-חוקיים במקום הפשע. אחד מהם אף הנציח בצילום את פיי במטוסו, ואחר או אותו אחד כיוון את נשקו לעברו למרות היותו באוויר, סיכון שיכול היה להיות עבורו קטלני ביותר.
הסיבה: הפקחים בצ'אד אינם מהססים להיאבק בציידים. כ-80 מהם, רכובים על סוסים, מבצעים פטרולים אלימים בשטח של כ-3,108 קילומטרים רבועים (כ-1,200 מייל רבוע) בשמורת זאוקומה. הפקח הבכיר ביניהם המשמש מפקד הסיירת להגנת הפילים באזור הוא ניקולה טלואה (Nicola Talua). לדבריו, "רוב הציידים מצויידים ברובים מטיפוס AK-47, במקלעים, בטילים וברימונים ונעים בשטח במשאיות". "זו נראית לי מלחמה לכל דבר", הגיב פייליי בתחקיר.
"אנחנו חייבים להכין את עצמנו למלחמה שתפקידה יהיה לנצח בנוגע לעתידם של הפילים להיות עמנו ולמנוע את קטל הפילים המתחדש. לרוב הציידים הלא חוקיים אינם מצויידים במדים. הם באים וללא שהיות פותחים באש. אם זה המצב, מובן שאנחנו נמצאים במלחמה", הסביר טלואה. פייליי הצטרף לפעילות הפקחים הפועלים להפגת המתח המתגבר בשטח כשבועיים בטרם תפסו הפקחים את הציידים הבלתי-חוקיים בשעת מעשה, בעודם מתעסקים בפועל עם החטים. "הריח היה בלתי נסבל. בכל אשר פנינו יכולנו לראות חט אחד כאן, שני שם ואחרים בכל מקום", העיר. "33 פילים שכבו מתים, וגופותיהם מתפרקים ונרקבים במהירות בחום של כ-37Co והריח מצמית", נאמר בתחקיר
רק בשנה וחצי האחרונות תיעדו הפקחים 298 פילים מתים, קרוב ל-10% מכלל אוכלוסיית השמורה. "קטל הפילים שקול למותם של בני אדם בבהלת הזהב", אמר פיי. פייליי מדווח בתוכנית כי צייד בלתי-חוקי נהנה מהכנסה של כ-55 דולר הקילוגרם, ומחיר חט בודד עשוי להגיע למחיר של כ-500 דולר. חטי הפילים כונו 'הזהב הלבן' ולעיתם צדו כ-50 פילים בעת ובעונה אחת, עולה מהתחקיר. "זה כמו להרוג אדם כדי להוציא מפיו את הזהב מהסתימות שלו בשניים", אמר בתחקיר.
הצוות ראיין לפחות 4 ציידים, כפי שרואים בכתבה, שנלכדו ומוחזקים כאסירים. בתשובה לשאלות אמר אחד מהם שהם צדים 14 פילים לחודש, כי יוצאים לציד בגלל עוניים והזדקקותם לאוכל לפרנס את משפחותיהם, וכי אין להם מושג מה קורה עם החטים לאחר שמעבירים אותם ליעדם.
דרכי החטחטים של השנהב עד הגעתו ליעדיו, הם כדלקמן: בראשית המעקב נמצא כי נמלי הייצוא המועדפים הם באתיופיה ובמוזמביק. מהתחקיר עולה כי בעזרת קרני רנטגן זיהו ב-2006 באחת המכולות 605 חטים בהונג-קונג המוסתרים מאחורי דופן כפולה, וכי אותה חברה השיטה שלוש אוניות אחרות באותה דרך, מבלי שתכולתן התגלתה. טום מיליקן (Milliken) מהזרוע הדרום והמזרח-אפריקנית של הTRAFFIC-' המתמחה במעקב ואיתור שנהב בלתי-חוקי מטעם האמנה הבינלאומית של הסאייטס שאסרה על הסחר בשנהב ב-1989, אמר: "זוהי התפיסה הגדולה ביותר של שנהב בהיסטוריה של הונג-קונג, שידוע לנו עליה". "למעלה מ-25 טונות שנהב בלתי חוקי נתפסו ב-2006", ציין מיליקן.
מהתגובות על התחקיר מצטיירת תמונה לא מעודדת, המרמזת שאנו בפתחה של "ההכחדה ההמונית השישית" שאפילו ספרים אודותיה התפרסמו בשנים האחרונות, המציגים אותה עמדה. קיים לדעת המגיבים קונפליקט מסובך, לפיו אנשים אינם מהססים לירות בפילים, ולו רק משום שבהכנסות הצפויות להם הם מסוגלים להאכיל את משפחותיהם.
מיליקן טוען כי "מאז אמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, מתעוררים מחדש השווקים הרדומים בסין שצרכניה מתגעגעים לשנהב ומוצריו, כאחד מסמלי הסטטוס הידועים בה. סין מעורבת, כך קובע התחקיר במעורבות במתרחש ב-22 מ-37 המדינות באפריקה בהן ידועה נוכחות פילים, אך התחקיר מגלה כי היא מנסה להפחית את מעורבותה ומשתדלת לתקן את המעוות. מה שעולה מהתחקיר הוא שבינתיים היא מעורבת עד צוואר בסחר הגובר, שבו מעורבים גם סמים, וכי בגלל הביקוש לשנהב בשווקי המזרח הרחוק כולו, גוברת הסלמה בציד הלא-חוקי. מבוקשים בעיקר שנהבי פילים מגולפים, ולתעשיית המזכרות. זו מגיעה אפוא עתה גם לארה"ב ומדינות באירופה
אומרים כי לא קל עוד לראות עדרי מאות פילים באזור זה ביבשת, ובעיקר באזורים מועדים לפורענות דוגמת אלה בצ'אד. מייקל פיי חיפש במשך כמה ימים את הפילם באזור באמצעות מטוסו הקל. למרו תשהתקרבה יום אחד סערה, לאחר כשבוע של חיפושים הוא מאתר עדר מקובץ יחד, והעריך את מספרם בכ-100. בדקה האחרונה בטרם הגיעה הסערה נחת עם מטוסו לאחר שהעביר את נקודות המיקום-ציון של הפילים לצוותי הקרקע. לאחר הנחיתה יצאו התחקירנים בחברתו לחפשם, ואיתרו למעלה מ-200 מהם, וכאמור לעיל, מקובצים ביותר יחד בדומה לצילום קודם מן האוויר, ללמדנו כי זה מכבר למדו והבינו את הסכנות הנשקפות להם, בעיקר ככל הנראה כאשר הם חורגים מגבולות השמורה. הפילים עסקו בשיחור-מזון בהנהגת פילות שהובילו פילונים בגיל שנה ושנתיים, ללמדנו כי ייתכן ובצ'אד שורדת אוכלוסיית פילים גדולה משחשבנו, למרות קרבתם לאזור דארפור והעימותים הבלתי-פוסקים בצ'אד, סודאן וקונגו. לקראת שקיעה, וסיומו של התחקיר, נצפה העדר עומד להמשיך בשרכו בהנהגת הנקבה המטריאכלית המבוגרת ביותר ולעינינו משתקפת סוואנה ענקית ואופיינית שאו-טו-טו מוריקה לאחר ראשית הגשמים
רקע קודם
עוד ב-1995 ציין מיליקן כי "בסחר המתעורר בשנהב באפריקה, מרכז היבשת נוטל חלק מרכזי". "בהתחשב בכך שמספר הפילים במרכז ומערב-אפריקה אינו ידוע בודאות, שערו בנפשכם, את מדת הנזק העלול להתרחש באוכלוסיות נעלמות ובלתי-נחקרות אלו", אמר.