טנזניה- הנדידה הגדולה בעולם במשורי שמורת הסרנגטי

כתב: שלמה כרמל 

הרפובליקה המאוחדת של טנזניה - מדינת ענק במזרח אפריקה, משופעת בשמורות טבע מהיפות בעולם. השמורות משתרעות בין פסגות הרי געש ואגמים חבויים, כמו אגם מניארה הממוקם בעמק השבר הסורי אפריקאי, שמורת נגורונגורו השוכנת בלוע הר געש שבתוכו רבבות בעלי חיים שונים ושמורת הסרנגטי בה קיים ריכוז הפרסתנים והטורפים הגדול בעולם.
מישורי הסרנגטי האדירים משמשים בית לאוכלוסיית בעלי החיים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ. במישורים אלה ניתן לצפות באחת מתופעות הטבע המרשימות עלי אדמות - הנדידה הגדולה. וכשאר תופעות הטבע החשובות, גם את זמני ומסלול הנדידה לא ניתן לחזות ולעתים רחוקות חוזרים העדרים על אותו המסלול שעשו שנה קודם לכן. זמני הנדידה ומסלולה נקבעים על פי כמות המשקעים שירדה באותה שנה וכפועל יוצא - כמות העשב בשטחי המרעה ובסוואנות הפתוחות.

מסלול הנדידה מקביל לגלגל החיים של הגנו, הזברה ושאר הפרסתנים המשתתפים במרוץ האדיר הזה. הגלגל מתחיל את סיבובו בחודשי פברואר-מרץ בעונת ההמלטות, בה ממליטות נקבות הגנו בסוואנות של שמורות סרנגטי ונגורנגורו כ-8,000 עגלים מדי יום ועד אפריל נולדים כ-400,000 עגלים לאוויר העולם. במחצית השנייה של חודש מאי מתכנסים במערב הסרנגטי, על הרמות הגבוהות שמעל לנהר הגרומטי, עדרי הגנו והעגלים שבגרו מעט, הזברות והאנטילופות, המונים כ-2 מליון פרטים. גדותיו של נהר הגרומטי רחב הידיים מוקפות ביער סבוך המאכלס קופי קולובוס שחורים-לבנים, דורסים ומושבות רבות של עופות. הפרסתנים מתכנסים יחדיו לעדר אדיר מימדים המתעתד לצאת אל המסע הגדול בחיפוש אחר עשב, מים ושטחי מרעה חדשים. אז נורת יריית הזינוק ומתחילה עונת הנדידה הגדולה.

הנדידה נפתחת באחת הדרמות הגדולות המתרחשות ביבשת אפריקה - חציית נהר הגרומטי. זוהי נקודת הזינוק לנדידה הגדולה ואחד השיאים בה. זוהי גם שעתם של תניני הנהר (התנינים הגדולים ביותר באפריקה) שפעם בשנה מזדמנת להם ארוחת מלכים דשנה כזו, ולעיתים אף עוברים חודשים רבים עד שאלו זוכים לארוחה כלשהי. בשעת הכושר שנקבעת על פי אינסטינקטים חייתיים, חוצים העדרים במאות אלפיהם את הנהר בתאווה בלתי נשלטת לעשב ירוק ולמים, בזמן שמאות תניני ענק אורבים להם וממתינים למאות העגלים הצעירים המאבדים את דרכם בזרם מים, במהלך ההמולה.
לאחר חציית המכשול הראשון, העדר הענק משרך את דרכו צפונה בחיפוש אחרי עשב ירוק, מים ושטחי מרעה, ובין שורותיו מאות אלפי העגלים והסייחים הצעירים שצלחו את הנהר וזוהי להם הנדידה הראשונה בחייהם.
לאורכם של המישורים המתייבשים משרכים את דרכם טורים של עדרים אל עבר מישורי האדמה הוולקנית העשירה בצמחיה ירוקה. המישורים הם הרקע לדרמה עוצרת נשימה של מעגל חיים ומוות. טורפים רבים: צבועים ואריות, ברדלסים (צ׳יטות) ונמרים אורבים לעדרים החולפים, ומזנבים בהם ללא רחם.
לאחר חציית הגרומטי והשעטה האדירה על הרמות הגבוהות של צפון הסרנגטי, בטרם הגיעו העדרים אל מישורי העשב הירוקים, מזמן להם הטבע מבחן נוסף: חציית נהר המארה. בין החודשים יולי לאוקטובר חוצים העדרים בריצתם את נהר המארה, נהר רחב ידיים אשר גם בו אורבים תנינים שציפו דרוכים לגנו חודשים רבים. עייפים מהמירוץ חוצים הגנו בהמוניהם את נהר המארה ביודעם כי אחריו ממתינים להם כרי העשב הירוקים של שמורת מסאי מארה בקניה, שם ינדדו במשך שלושה חודשים מרחקים קצרים יותר בטרם ימשיכו במסלול הנדידה הגדולה אל הסוואנות הדרומיות של שמורת סרנגטי ושמורת נגורנגורו, לעונת המלטות נוספת ולמחזור נוסף של מחזור החיים.
מסלול הנדידה הגדולה משתרך לאורך מאות קילומטרים אותם עוברים העדרים האדירים במשך שנה שלמה, הם גומעים כ-80 ק"מ מדי יום, אותם הם שועטים על פני נתיבי נדידה קדומים בהם שעטו אבותיהם משחר ההיסטוריה. החל מיריית הפתיחה של הנדידה ועד הגיעם אל שמורת המסאי מארה בקניה שועטים הפרסתנים כעדר אחד ענק. לאחר שלושה חודשי נדודים בקניה, חוזרים הפרסתנים מחולקים לעדרים קטנים הרבה יותר.

מידי יום יוצאים המטיילים ברכבי טויוטה לנדקרוזר מיוחדים עם גג נפתח, בכדי לצפות ולתעד את הדרמות המתרחשות מול עיניהם. לאורך הטיול מתאפשרת התחקות מקרוב אחר אורחות החיים של בעלי החיים ומעקב אחר הנדידה, כשנקודת השיא היא שעתם של תניני נהר המארה האורבים לעדרי הפרסתנים בשעת החצייה וממתינים לעגלים הצעירים שאינם חזקים דיים להילחם בהם; לאחד מהעדר שיסחף בזרם המים או לאותו גנו אמיץ המזנק ראשון למים. בעזרת רכבי השטח המצוידים בגג נפתח ובמכשירי קשר הקבוצה מנסה לאתר את מעברות הנהר בכדי לצלם ולתעד את העדרים במאות אלפיהם חוצים את הנהר בדרכם אל שמורת מסאי מארה או בשעת החצייה חזרה אל הסרנגטי. האזור המרוחק והפראי מציע מוקדי משיכה רבים. ארוחות צהרים נאכלות בשטח בכדי לא לפספס הזדמנות של מפגשים נדירים עם להקת אריות או צ'יטה עם גוריה הקטנים.

בתום המעקב אחר הנדידה, המטיילים ממשיכים מזרחה לפלא נוסף של 
טנזניה - מכתש נגורונגורו.
ב-1978 הכריז ארגון אונסק"ו על המכתש כאתר שימור עולמי - נגורונגורו היא אחת השמורות המיוחדות בעולם. זוהי קלדרה (מכתש) ענקית בקוטר של כ- 19 ק"מ, 600 מטר עומקה ושטח של כ- 300 קמ"ר. המכתש נוצר לפני כ- 2.5 מליון שנים כתוצאה מקריסתו של הר געש פנימה. האירוע הדרמתי יצר מערכת אקולוגית סגורה הכוללת כמעט את כל בתי הגידול בטבע: סוואנות, אגמים, ביצות, יערות ומגוון עשיר ביותר של בעלי חיים.
בסוואנה הפתוחה ניתן לראות אריות ולביאות המאכלסים את השמורה ובבריכות המים את ההיפופוטמים הגדולים. באגמי הסודה את להקות הפלמינגו הססגוניים הצובעים את המים הכחולים בצבעי ורוד ולבן. כמו כן, המכתש מספק הזדמנות למפגש עם חלק מבעלי החיים המרתקים ביותר בעולם בסביבתם הטבעית, דוגמת קרנפים, זברות, גנו, תאו אפריקני, עשרות מיני אנטילופות ומגוון רחב של ציפורים ובעלי כנף. השהייה במכתש היא חווית בראשית, מפגש אמיתי עם עולם הטבע והחי הקדמון שלא השתנה ונשמר היטב בחלוף השנים.