מאת: נדב לוי
04.2008
ב-2005, המידע המעודכן האחרון שהגעתי אליו לאחרונה, הסתמן כי גורמים ב"חברה העולמית לשמירת הטבע", ה-World Conservation Society שבסיסה בניו-יורק, מעריכים כי מספרן של גורילות גראור (Gorilla g. grauer), הלוא הן גורילות השפלה המזרחיות, אחד מתתי המינים השרויים בסכנת כליה עד הכחדה מוחשית, החל להתאושש למרות פעילות מוגברת של ציידים בלתי-חוקיים. לדעתם, ייתכן והשפעת הפקחים עליהן עושה את שלה במזרח-קונגו (Anon. 2005).
מחקר בנדון התנהל ברמות/הרים הגבוהים באזור הפארק הלאומי קאוזי-בייגה (Kahuzi-Biega NP), בקרבת בוקאבו ,(Bukavu)אחת מהערים החשובות במזרח קונגו, שם ביקרתי בעצמי בספטמבר 1990, וזכיתי לראות אחת מהקבוצות המורגלות שם. לצערי הרב, הן היו חששניות בהרבה מקבוצה מורגלת אחרת של גורילות ההרים שביקרתי לא הרחק משם באזור יער בוקימה, שהגיע לאחרונה לא פעם לחדשות בנסיבות מצערות ביותר, ושהמצב שם אינו ברור עד תום עד עצם היום הזה. (למשל, לוי, 2007, 2007א', 2007ב', 2008; לוי ואגמי, 2008).
במחקר דווחו 168 גורילות, ומה שמבטיח מכל, נצפו ביניהן גם גורילות צעירות רבות. סקר על מעמדן של גורילות גראור, מתנהל שם מאז שנת 2000, והערכות על מספרן שם נעו בין 120 ל-130. סקרים נוספים באזור נרחב יותר הראו כי למרות שסברו כי לא נותרו מהן כלל עוד בטבע, התגלו בפועל פה ושם פרטים אלה או אחרים. פקחי הפארק נאלצו בשעתו להתמודד עם ציד בלתי-חוקי, מסיבי, ופעילות מוגברת של המיליציות החמושות הלוחמות במזרח-קונגו. אותם פקחים כמו גם פקחי גורילות ההרים באזור, נחשבים בעולם לגיבורים אמיצים מאין-כמותם. כך טענו המומחים מטעם ה-WCS, וביניהם ג'פרסון הול (Hall), שביצע את הסקר הראשון עוד בשנת 1996. באותם ימים הוא דיווח כי גילה בין 240 ל-245 פרטים שהתגוררו באותו השטח בפארק. מלחמת האזרחים הידועה לשמצה בקונגו, ובעיקר לאחרונה במזרח-קונגו, הפחיתה את מספרן כנראה בודאות. אלמלא נותרו פקחים להגן עליהן, ספק רב אם היו נשארות גורילות נדירות מעין אלו בטבע, הגם שבעבר אמדו את מספרן באזור כולו בכ-17,000, אך הן נחשבו תמיד לתת-מין אנדמי למזרח-קונגו.
פקחית בשם אינוסנט לינגולא (Innocent Liengola), לא "אינוסנט" הפקח המנהל יומן כמעט יומיומי בנוגע לגורילות ההרים בוקימה מאז יולי 2007, ניהלה בשנת 2005 את המחקר והפקחים בקאוזי-בייגה מטעם ה-WCS. היא טענה באותם ימים כי עד ראשית עבודתם בנדון באביב 2005, הם חשבו כי נותרו פחות מ-100 גורילות מתת-מין זה לאור עדויות מזעזעות על קטל גורילות אלו במהלך קרבות שהתחוללו באזור במאי 2004. או-אז נתקלו מבצעי אחד הסקרים בפעילות צבאית ולא הצליחו לבצע את הסקר כיאות. נדמה אפוא בהקשר זה כי שום דבר לא השתנה במזרח-קונגו מבחינת יכולתם של הפקחים לבצע את תצפיות הניטור שלהם מאז ועד היום. אין זה משנה אם הבעיות שבהם נתקלים פקחים הן ביכולתם לוודא מהו מעמדן הנוכחי של גורילות גראור, בהשוואה למקבץ נתונים מרשים שהחל להתאסף על גורילות ההרים בבוקימה מאז יולי 2007, בעיקר בגלל השיטה החדשה של תיעוד כמעט יומיומי של המתרחש על-ידי הפקחים עצמם. בפעילות שמירת טבע מודרנית זו נוטל חלק ומהווה את הגושפנקה להשגת נתונים רבים מהשטח, ארגון שמירת הטבע מייסודו של האנתרופולוג, שומר הטבע וחוקר האבולוציה של האדם הקדמון, הלוא הוא ד"ר ריצ'רד ליקי (Leakey) ,שייסד את ארגון שמירת הטבע ששמו WildlifeDirect (למשל, לוי, 2007, 2007א', 2007ב', 2008; לוי ואגמי, 2008).
והנה, עובדי "חברת הכריתה הקונגולזית CIB(Congolaise Industriell des Bois) שהיא חברה כריתה המתמחה בהעברת גזעי עצים כרותים ברפובליקת קונגו ברזוויל, והכריזה על תרומתה לקידום האזורים המוגנים במדינה כחלק מתמיכתה במאמציה של מדינת "הקונגו הקטנה" בשמירת טבע של החי בשטחה. הם פועלים ביחד עם ה-WSC כדי למצוא אזורים מיוערים בתוליים שמשמשים לגורילות, פילי-יער, בונגו ומינים נדירים אחרים של אנטילופות היער הנחבאות, ומתחייבים שלא לפעול בכריתה באזורים נבחרים אלה. אחד מהם הוא היער הידוע בשמו Dĵeké Triangle Forest, שבו ידועות גורילות שפלה מערביות (Gorilla g. gorilla) שאף הן כבר הורגלו לתיירים, והממוקם לאורך אזור חשוב אחר הידוע בשמו Mombongo/Bombass Zone. "גם באזור זה ידועים פילי-יער ובונגו", אמר רוברט הונינק (Hunink), מה-CIB. אזורים אלה צמודים לאזוררים מוגנים ברפובליקה המרכז-אפריקנית וביחד עם כ-100 מייל רבוע של חלקים מהפארק הלאומי המדהים ששמו Nouabalé-Ndoki NP, ייתכן וכ-30% מהאזור כולו ייחשבו כאזור מוגן חדש. האזור הנוסף כונה גם Goualougo, וזוהתה בו תרבות מתגבשת מבודדת נוספת של שימפנזים שהתפרסמו ביותר בכישורי הכנת הכלים שלהם ללכידת טרמיטים. (Anon, 2005a).
מומחי ה-WSC וה-CIB אף זיהו אזורים בתוליים שלא נפגעו וכונו על-ידי המקומיים באזור bais ו-yangas, ומדובר במקומות-חיות לחיות-בר הנמצאות במצוקה קריטית. הכרזה עליהם תסייע גם להגנת אורח חייהם המסורתי של המקומיים. (Anon, 2005a)