קרנפים נחקרים באפריקה ומעמדם הגלובלי בעולם

כתב: נדב לוי

יולי 25, 2007

במשך שנתיים התחקה ד"ר סטפני היילארי ועקב בשבע עיניים אחרי הקרנף השחור צר השפה באפריקה, הנמצא בסכנת כליה, והמשוטט באזורים הקשים ביותר לצפייה ביבשת. הוא עזב את מחנה המחקר שלו לפנות בוקר, עם דמדומי בוקר ראשוניים, הרחק בטרם זריחה, והתמקם בקרבת בור מים גדול ממדים. אם התמזל מזלו היה מצליח לגלות את עקבותיו הטריות של קרנף שחור שהזדמן למקום וטבע את טביעות רגליו בחול הטובעני וליקט אודותיו מידע אחר.

דילמת הקרניים: ד"ר סטפני היילארי מצולם באוסטרליה בקרבת הקרנף הלבן רחב השפה הידוע במתינותו היחסית בהשוואה לתוקפנותו הידועה של הקרנף השחור צר השפה, אחריו התחקה במשך כשנתיים בדרומה של יבשת אפריקה.

בעזרת לוח כתיבה, שמחזיק את הניירות בקצהו באמצעות אטב קפיצי, מְחוּגָה ומיכשור מגוון אחר, לרבות מתנדבים, הצליח ד"ר סטפני לתעד ולעקוב אחרי העקבות ולתרגם אותן לתמונת המצב העדכנית של הקרנפים האלה בטבע, לרבות הרכב מזונם. אט אט ובהדרגה, הוא הצליח לבסס מידע זמין על תנועת הקרנפים בטבע ולפענח את סודותיהם.

ד"ר סטפני הצליח לגלות את העדפותיהם לצמחים אחדים הנכללים בתפריט הזמין של אותם קרנפים, מדד את גודלם של הענפים, החוטרים והעלים, את טעמם המשתנה בהתאם לעונות השונות, ואפילו את מספר הנגיסות(Bites) שנלקחו משיח מסויים. ד"ר סטפני ליקט לא פחות מ-80,000 נגיסות מעין אלו, שאולי ניתן יהיה בעתיד לתרגמן ליחידות מידע ממוחשבות ( (Bytes. כמו כן ליקט כ-500 גללים מעוגלים שנפלטו מאחוריו של הקרנף, ועקב לאורך קרוב ל-800 קילומטרים של מסלולי הקרנפים המפותלים cאזור מדבר הקלהרי(Kalahari Desert) בדרום-אפריקה והרמות המישוריות של ווטרברג (Waterberg Plateau) שבנמיביה.

לאחר כשנתיים נוספות של מחקר מעבדה שבמהלכן ניתח את הנתונים, הוא פרסם את תוצאות המחקר בשלהי השבוע הראשון של מאי 2007, בכנס של 90 מומחים למיני הקרנפים בעולם שהתכנסו ב- Werribee Open Range Zoo, מרחק כ-30 דקות נסיעה מהעיר מלבורן באוסטרליה. זהו אזור מוגן המחקה סוואנה אפריקאית ששטחו כ-225 הקטאר, שם התקיים הכנס הבינלאומי החמישי של חוקרי הקרנפים בעולם, שהתקיים השנה לראשונה מחוץ לצפון-אמריקה.

ד"ר סטפני חלק עם המשתתפים את מסקנות המחקר שלו, שהתמקד ביחסי הגומלין בין הכימיקלים, הלוא הם המרכיבים המשניים, שנכללים בתפריט הקרנפים בהתאם לצמחים שאכלו, והשווה זאת ליכולתם של הקרנפים להתרבות בהתאם למזון הפרודוקטיבי שאכלו בטבע. לדעת החוקרים, הבנת מרכיב זה בחקר האקולוגי של הקרנפים, הוא חיוני להבנת האדם כיצד לתרום להישרדותם ועתידם של הקרנפים בעולם. המחקר מימש אפוא מבלי משים את אחת המטרות המרכזיות של שומרי הטבע ומשמרי הסביבה המעוניינים לשמר את כלל המגוון הביולוגי, ולא רק לפעול למען הקרנף או כל מין-דגל אחר לבדם. דהיינו, באותה מדה שמנסים להגן על קרנפים מפני ציד לא חוקי, כך יש, לדעת המדענים, לאשש את המידע אודות התפריט החיוני לקיומו. המחקר אמור לתרום בראש וראשונה לגני-חיות המחזיקים קרנפים ואינם יודעים לאשורו מהו התפריט המועדף עליהם.

תוצאת לוואי אחרת של המחקר היא היכולת לבחון את השינויים שמתרחשים במקומות החיות של הקרנפים, לאור ההתפתחות המעציבה של שינויי האקלים הגלובליים והגדלת תהליכי המידבור ביבשת אפריקה בגלל רעיית יתר המאיצה את תהליכי ההצחחה. ד"ר סטפני ועמיתיו מ"המרכז לחקר האקולוגיה באפריקה", מטעם אוניברסיטת Witwatersrand, ביוהנסבורג שבדרומה של אפריקה, מקווים כי המידע שהושג במאמץ ארוך טווח זה, יסייע לשמר את הקרנפים בעולם הן מפני האדם עצמו (ציד לא חוקי) וכי יהווה לנו שיעור חשוב בהבנת צוואר הבקבוק ההישרדותי של אחד ממיני המפתח, מין-דגל, הבולטים בעולמנו המשתנה

ד"ר סטפני בחר את שתי האקוסיסטמות שלו למחקר כדי להבהיר קודם-כל מהו הרכב המינרלים והכימיקלים הדרושים לקרנפים הסובלים שם מקשיים ברבייה, ולשם כך בחר להתמקד בהבנת התפריט הנחוץ לנקבות בעת ההריון כדי לשרוד אותו ואת העולל שהן מחזיקות ברחמן. מממצאיו עולה כי די היה לקרנפים הנקבות במין אחד או שניים של צמחים, שנאכלו בזמנים מוגדרים, כדי להיטיב עם מצבם ולשמור עליהן בחיים. לאור השינויים הגלובליים באקלים, יש אפוא חשיבות עליונה להבין אם אותם צמחים עלולים להיפגע בגלל התחממות האקלים אם לאו.

המחקרים האחרונים בתחום הבהירו את העובדה "כי יש לבצע בעתיד מחקרים מורכבים יותר המשלבים בין הבנת הפאונה והפלורה כאחד, כאסטרטגיה חיונית לשימור מינים הן בשביה והן בטבע, או לחילופין, לשחזר סביבה שנכחדה", אמר Brooke Squires המומחה לשימור קרנפים בפארק בעלי החיים בקרבת מלבורן, והמתאם את הכנס. בסך הכל מכ-70,000 קרנפם במאה ה-19 ובראשי תהמאה-ה-20, פחת מספרם בגלל ציד לא חוקי בכ-96% עד ההתאוששות שהחלה לפני כמה שנים.

השיבה למחקרים אקולוגיים בסיסיים, דוגמת מחקרו של ד"ר סטפני, היא דוגמא פנטסטית לצורך לשוב ללקט מידע בסיסי על מינים חשובים שאין לנו עוד את המידע המספק עליהם כדי לאשש את אוכלוסיותיהם. המחקר של ד"ר סטפני שחזר למקורות, נחשב לאחרונה כמחקר חלוצי חשוב המציג לראווה את השינויים באורח החשיבה של מדענים, שאינם נוטים עוד להסתפק במחקרים ממוחשבים המבוססים על מודלים מתימטיים. שיטות מחקר אלו היוו תחליף מענג לצורך לצאת לשטח, וללקט ישירות את המידע בעקיפין ובמישרין מחיות הבר בטבע. דוגמא קלאסית לגישה זו היא דעותיו בנדון של פרופ' ג'ורג' שאלר(Schaller) , הנחשב, ובצדק, כגדול חוקרי השדה של היונקים הגדולים והבולטים בעולם, לאחר שהיה החוקר המדעי הראשון שהתחקה אחרי גורילת ההרים, האריות, נמר השלג, הטיגריס והפנדה הענקית. פרופ' שאלר, לשעבר באוניברסיטת שיקגו, המכהן באחרונה כסגן הנשיא של "החברה העולמית לשמירת טבע", התראיין בנדון לא מכבר לכתב העת המדעי "ניו סיינטיסט" ואמר את אותם הדברים. "רק באמצעות מחקרים מעין אלה אפשר יהיה לקדם את מדיניות המימשק הנכונה בפארקים בינלאומיים ולאומיים גדולים ובשמורות טבע חשובות בעולם, ולהתמודד בהצלחה עם גורמים פוליטיים שמטרותיהם אחרות", אמר.

למיסגור ומיקום1: מעמדם הגלובלי של מיני הקרנפים בעולם

הקרנפים הם אחד ממיני הדגל הבולטים בעולם, שלא השתנו במדה ניכרת ב-60 מיליון השנים האחרונות.

ואולם, בגלל האדם הצד בהם ללא הפוגה בעיקר בגלל האמונה כי הזדווגויותיהם הממושכות, כחצי שעה עד שעה, מסבירים את יכולתו המינית באמצעות הקרניים שאינם אל בליל-שיער צפוף. כתוצאה מקטל הקרנפים והשימוש בכתישת הקרניים לאבקה המשמשת להכנת אפרודיסיאק (להגברת כח הגברא),, התמעטו המינים בצורה כה ניכרת, עד כדי אומדנים המבהירים כי אחדים מהם פחתו בעשרות השנים האחרונות בשיעור מצטבר של 96%.

אסיה (מעודכן ל-2005)

קרנף נפאלי/הודי –(Rhinoceros unicornis) כ-2,500 בטבע לרבות בשביה

קרנף סומטרה (Dicerorhinus sumatrensis) – כ-300 בלבד.

קרנף יאווה(Rhinoceros unicornis spp.) - כ-60-70 בלבד.

אפריקה (מעודכן ל-2007)

קרנף שחור (מצוי) צר שפה - כ-100,000 (בשלהי המאה ה-19), כ-65,000 (1970), כ-2,500 (1992-1995), כ-2,000 (1997), כ-2,700 (2001), כ-3,610 (אפריל 2005), כ-3,750 (10 יולי 2006), כ-3,700 (19 יולי 2007), לרבות גרעיני רבייה מוצלחים בשביה. מצבו הגלובלי של תת המין המערבי של מין זה נמצא בכי רע! כנראה נכחד. באחרונה בגלל חשיבות שימורם הגדולה יותר עתה של הקרנפים צרי השפה בהשוואה למצבו הטוב יותר של לבן השפה הוחלט להבחין בקרנפים צרי השפה בארבעה תתי-מינים שונים ולאמוד את מספרם,כדלקמן:

הקרנף השחור צר השפה הדרום-מרכז-אפריקני Diceros bicornis minor)- 1,900 ומספרם גדל)

הקרנף השחור צר השפה הדרום-מערב-אפריקני Diceros bicornis bicornis)-1,200 וגדל)

הקרנף השחור צר השפה המזרח-אפריקניDiceros bicornis michaeli)- 650 ומספרם גדל )

הקרנף השחור צר השפה המערב-אפריקני (Diceros bicornis longipes)- ב-2002 אמדו את מספרם בכ-10 פרטים בלבד, אולי משום שמחוזות המחיה שלהם היו בשטחי-מחיה נרחבים ביותר, עובדה שהקשתה עליהם להיפגש לצורכי רבייה.

קרנף לבן רחב שפה דרומי [Southern white (Ceratotherium simum simum)] - כ-8,500 (בשנת 2000), כ-10,300 (מרץ 2001), כ-11,330 (אפריל 2005), כ-14,250 (10 יולי 2006), וכ-14,500 (עדכון אחרון, 19 יולי 2007). תת מין זה מתרבה היטב בשבי מאז גרעיני הרבייה המוצלחים שהחלו לפעול בדרום-אפריקה במאה ה-19. רעיונות לנסר את הקרניים שצברו תאוצה בזימבאבווה למשל, שם הצליחו השילטונות להעלות בכ-8% את מספר הקרנפים, ובקונגו בכ-13%, בהשוואה לגידול של כ-40% בשאר חלקי אפריקה, עדיין שנויים במחלוקת בגלל קצב הגידול האטי של הקרניים והעדר רצון מצדם של מפעילי תיירים ומדריכי ספארי להראות קרנפים נטולי קרניים. גם הציידים הבלתי-חוקיים אינם עושים חשבון למצב הקרניים המנוסרות ואינם מהססים לצודם לאור גידול שנתי של הקרניים בשיעור של כ-2.5 ס"מ לפחות, והעדר מידע מה לאמתו של דבר המצב לאשורו

קרנף לבן רחב שפה (צפוני) [Northern White(Ceratotherium simum cottoni)] - מ-28 פרטים (אנדמיים לצפון-מזרח קונגו), נותרו כ-20-10 פרטים, מהם 10 בלבד בשביה, שאינם מתרבים (נכון לאפריל 2005). לאחרונה נותרו ממנו רק 13-4 פרטים, לא ברור כמה מהם בטבע וכמה מהם בשביה. קונגו שהסכימה תחילה ללכוד אחדים מהם ולהעבירם לקניה המתמחה בשיקום קרנפים, נסוגה בה מההחלטה בשלהי 2006. ואולם, חוקרים מה-TRAFFIC, טוענים כי כ-60% מקרנפי קונגו ניצודו באורח לא חוקי מ-2005 עד 2007 בלבד. (עדכון אחרון, 19 יולי 2007).

לקריאה נוספת -

ארז, אייבי. 1993. קורבן הכבוד הגברי. מסע אחר 36: 50-46, 80. (אוקטובר-נובמבר).

‏Anon. 2007. Zimbabwe/ HARARE Getting horny/ Discouraging a trade that is still rife. The Economist print edition, vol. 384 (8538). (Jul 19th ,published 21-27 July).

‏http://www.economist.com/world/africa/displaystory.cfm?story_id=9527037

‏Brooks, Martin, Richard Emslie & Carolin Wahnbaeck. 2006. West African black rhino feared extinct/ While four of the six African rhino subspecies are recovering, new surveys fail to locate any West African black rhinos, and find no more than four northern white rhinos. IUCN Public release. [Gland, Switzerland, 07 July].

‏Cunningham, C. and L. Berger. 1997. Horn of Darkness: Rhinos on the Edge. Oxford University Press. 642pp.

‏Emsley, Richard. 2001. The African Rhino Specialist Group. Page 21, in Species 35.