מפעם לפעם בשנים האחרונות מתגלה נגיף מרבורג הדומה לאבולה במדינות שונות באפריקה, אך מקורו לרוב עלום ולא מובן היכן מוקדי המחלה. והנה, לפני כ-10 חודשים דווח לראשונה כי נגיף המרבורג התגלה בקרב יונקים שאינם רב-יונקים (כמו האדם והקוף). המדובר בעטלפים, ולפיכך החליטו החוקרים להפנות את תשומת לבם למכרות העופרת והזהב במערב אוגנדה עוד באביב 2005, שבהם ידועים עטלפים רבים שמצאו שם את משכנם, ועוד באותה עונה מת לפחות בן-אדם אחד בגלל המחלה באוגנדה. המדענים מנסים לקבוע אם בתקופות שבין התפרצויות המחלה בקרב בני אדם נושאים את נגיפיה עטלפים באפריקה הדרומית. אחד מעובדי המכרות מת מנגיף מרבורג ב-14 ביולי השנה, ואחרים כנראה החלימו ממנה. "אנחנו מנסים לראות לאן זה מוביל", אמר ג'ונתן טאונר, ראש צוות החוקרים שחיבר את הדו"ח על הנגיף, שפורסם ב-22 באוגוסט בכתב העת המקוון "PloS ONE". "עלינו לערוך מחקר רציני על צורות החיים במכרות, ולבדוק בגופם של אילו בעלי חיים עשוי הנגיף לקנן". הוא דיווח על כל אלה בכתבה שהתפרסמה בראשית ספטמבר בעיתון הניו יורק טיימס האמריקני, העיתון הטוב ביותר בעולם.
לפי הכתבה, טאונר, מיקרוביולוג מהמרכז למניעה ולפיקוח על מחלות, עובד כעת באיבנדה שבאוגנדה עם ארגון הממומן על ידי המרכז, ארגון הבריאות העולמי והארגון הדרום אפריקאי המכון הלאומי למחלות מידבקות.
מכיוון שנגיף האבולה, הדומה למרבורג, נמצא אף הוא בעבר בעטלפים, חוששים המדענים כי ייתכן שעטלפים נושאים גם את נגיף המרבורג. הם בדקו יותר מ-1,100 עטלפים מעשרה זנים שונים בגבון ובקונגו, ומצאו את הנגיף בארבעה עטלפים, ביניהם עטלף פירות מצרי, השוכן במערות. העטלפים, החיים ברחבי אפריקה שמדרום לסהרה, נלכדו ב-2005 וב-2006 בשני אזורים בגאבון. כל העטלפים שנשאו את הנגיף היו בריאים והשתייכו לעטלפי הפירות הגדולים יותר מעטלפי החרקים.
מרבורג, בן דודו של נגיף האבולה, מחולל באפריקה מגיפות מזוויעות, החוזרות כאמור לעיל מדי תקופה. ב-2005, הוא פגע בעיר אויגה בצפון-אנגולה בעוצמה גדולה מתמיד וקטל תשעה מכל עשרה אנשים שנדבקו בו – למעלה מ-300 בני אדם, כולל 14 אחים ואחיות רפואיים ושני רופאים ועוד חולים רבים שמספרם לא נאמד בודאות.
נגיף המרבורג מתפשט באמצעות דם, קיא, זרע ונוזלי גוף אחרים. אפילו שיעול יכול להתגלות כקטלני, כאשר כמה טיפות רוק ניתזות על מי שעומד בסמוך. במיוחד מסוכנות גופות מתים, השורצות נגיפים. הנגיף גם עלול לחדור לעיניו, לאפו או לפיו של אדם, או למחזור הדם שלו, דרך חתך או פצע.
התסמינים שיכולים להופיע בקרב בני-אדם הם שלשול חמור, חום גבוה, דימום מהאף, מהחניכיים ומהפות, קיא וצואה דמיים. בשלושת העשורים האחרונים התגלו מקרי הידבקות בנגיף בעיקר באפריקה הדרומית, אך איש מהחוקרים לא הצליח לגלות היכן נמצא המאגר הטבעי של הנגיף - כלומר, היכן הוא מסתתר בין ההתפרצויות. על כל אדם החשוד שנחשף למחלה להיות נתון למעקב במשך 21 יום. תסמיני המחלה מופיעים בדרך כלל בתוך חמישה עד עשרה ימים מההידבקות. תחילה מופיעים כאב ראש, חום גבוה וכאבים - ואז, שלשול והקאות. הנגיף פולש לטחול, לכבד ולקשרי הלימפה ואחר כך עובר לרקמות אחרות, כולל העור ובלוטות הזיעה. המחלה משבשת את קרישת הדם ובקרב כמחצית מהקורבנות מתגלים תדיר שטפי דם. הם עלולים להקיא דם, להשתין דם, והם מדממים מהעיניים, מהחניכיים, מפי הטבעת או מהנרתיק. אך קורבנות המחלה אינם מדממים למוות, אמר פלדמן, למעשה הם מתים מהלם - נוזל הדולף מכלי הדם שלהם גורם לצניחת לחץ הדם. אין כל טיפול ספציפי, אבל קרוב לוודאי שחולים רבים יותר היו שורדים אילו קיבלו את סוג הטיפול הזמין במדינות מפותחות.
למוות שהשתולל באויגה שבצפון-אנגולה התלווה גם דבר מה שבעיני התושבים הזכיר מעין פלישה מהחלל: עובדי בריאות המוגנים במסיכות, משקפי הגנה, חליפות אטומות מרוכסנות, סינרי גומי ומגפי גומי, אספו גופות בחום המחניק. לבושם לבן כולו - במקום שבו הצבע הלבן מסמל כישוף. צוותי אפידמיולוגים ועובדי בריאות מחוזיים שהגיעו לאזור בדקו דיווחים על מקרים חדשים פוטנציאליים ואיתרו בקדחתנות בני אדם שהיו במגע עם המתים או עם הגוססים. בבית הקברות המקומי השטח המוקצה לקורבנות הנגיף התמלא בקברים, אבל באגף הבידוד, כ-30 מיטות מכ-390 בכל בית החולים, שהוקצו לקורבנות מרבורג בבית החולים המקומי, לא היו אלא חולה אחד או שניים. בכל בוקר, בין השעות תשע ועשר, היה אפשר לראות במטה המקומי של "ארגון הבריאות העולמי" באויגה צוותים רפואיים שעלו במהירות על ג'יפים ומכוניות מסחריות, ויצאו לשכונות המקיפות את העיר. בכל צוות נמנו צמד רופאים וכמה תושבים מקומיים. הם אמורים היו לבדוק "אזעקות" - דיווחים על מקרי מחלה אפשריים - או מקרי מוות, ולהתחקות אחר בני אדם שהיה להם קשר קרוב עם מי שמת ממרבורג. "זה צריך היה להיות יום קל", אמר לפני כשנתיים וחצי ויליאם פריירה, רופא קולומביאני שהיה הממונה על כל צוותי המעקב. לדבריו, כש"אין מקרי מוות, אין אזעקות", אך אולי בעצם רק סימן לכך שהסתירו מקרים חדשים. באותם ימים, אף לא קיבלו את צוותי האו"ם בברכה, והמון זועם לא היסס ליידות בהם ובמכוניותיהם אבנים. זה לא מנע את פעילות המומחים שהגיעו כדי לנטר את המחלה. פלדמן בעצמו הקים מעבדה בעלת טכנולוגיה מתקדמת בבית החולים המחוזי של אויגה, שבה בדיקות לגילוי מרבורג נמשכות ארבע שעות. מומחים בינלאומיים חיטאו אגפים שלמים ולא היססו ליטול מטאטאים ומגבים ולקרצף. ארמנד בז'טולהו יצר תוכנית מחשב לצוות כדי לתעד כל מקרה מוות חשוד ולעקוב אחר מאות אנשים שהיו במגע עם אנגולים שנדבקו. ניתוח המחשב נועד לאפשר לרופאים למפות את הגיאוגרפיה של המגיפה ולזהות מגמות.
עד עתה, בהתפרצות הנגיף שהיא אולי ההתפרצות המתועדת היחידה מחוץ לאפריקה - ב-1967 - בקרב עובדי מעבדה בגרמניה וביוגוסלוויה - שיעור התמותה היה רק 23%. מקור ההתפרצות היה בקופים שהובאו מאוגנדה לצורך ניסויים רפואיים. שיעור התמותה הגבוה בהרבה באנגולה הביא לנהירה של מומחי בריאות בינלאומיים לאזור. באויגה אנשי "רופאים ללא גבולות" ישנו חמישה בחדר אחד. צוות ארגון הבריאות העולמי אף הפקיע לרשותו את המלון היחיד בעיר והפך אגף במחלקת הבריאות המחוזית למטה פיקוד. בצוות נמנו אז 19 בני אדם ובכללם אפידמיולוגים, וירולוגים, שני אנתרופולוגים, מומחה לקשרים עם הקהילה, מתכנת מחשבים, שני מומחי לוגיסטיקה ודובר עיתונות.
על פיתוח חיסונים חדשים לקופים באפריקה נגד האבולה והמארבורג ולא רק על איידס
איש לא ידע כל השנים היכן אורב הנגיף בין ההתפרצויות, אך היו תמיד מדענים שטענו שעטלפים הם הפונדקאים הסבירים ביותר שלו, משום שהם יכולים להידבק במרבורג למשך תקופות ארוכות בלא תסמינים גלויים. בהתפרצויות האחרונות, גילו הבדיקות רק זן אחד של הנגיף, ולכן סביר היה להניח שהמגיפה החלה בהידבקות של אדם אחד. גילוי זהותו עשוי לסייע באיתור המקום שבו הנגיף נחבא. והנה, עתה, אם החוקרים יכולים עתה לאשר כי העטלפים הם המאגר של הנגיף, השאלה הבאה היא מה לעשות עם המידע הזה. "התגובה מהמותן תהיה להשמיד את כל העטלפים במכרה", אומר טאונר. "אבל מבחינה אקולוגית זה מהלך שגוי, מפני שעטלפים מאביקים צמחים ואוכלים טונות של מזיקים".
לדברי טאונר, גישה טובה יותר היא ללמד בני אדם כיצד לגונן על עצמם. "לעטות כפפות, כובעים ומסיכות ולהיות מודעים למקומות שבהם מניחים את הידיים", הוא אומר. "ובעיקר: לעזוב את העטלפים לנפשם".
ואולם, היו מדענים שהצליחו לאחרונה לפתח שני חיסונים נגד הוירוסים הקטלניים של מחלות האיידס והמרבורג. במבחני מעבדה, נמצא כי החיסונים החדשים הגנו על קופים מפני התפרצות הוירוסים, אשר יכולים מדי פעם בפעם לתקוף ולהדביק גם בני-אדם באפריקה ולגרום להם חום גבוה ודימומים שניתן לזהותם בהקאות, הלם, שלשולים וקריסת מערכות כללית.
המדענים מהמעבדה הלאומית למיקרוביולוגיה והרשות לבריאות הציבור, למשל, בוויניפג, מאניטובה, קנדה, אף הפיקו את החיסונים מוירוס שלישי, פחות מסוכן בהרבה, שגורם מחלות לבקר. המומחים הקנדיים אף הצליחו לפתח שני חיסונים כנגד המחלות הויראליות הקטלניות - האבולה והמארבורג במבחנים מעבדתיים, והראו כי החיסונים הגנו על קופים מפני התפרצותם של הוירוסים באפריקה שם הם יכולים לפגוע בבני-אדם. הפרסום אודות התגלית התפרסם לראשונה בגיליון יולי 2005 של כתב העת המדעי "נייצ'ר מדיסין". לפיתוח החיסונים, הסירו המדענים את הגן הגורם להתפתחות הוירוס הפחות קטלני התוקף בקר, והחליפוהו בגן המקודד את החלבון על וירוס המארבורג או בגן לפרוטאין על וירוס האבולה.
צוות המחקר השתמש בחיסונים החדשים על 4 קופי מאנגאבי נגועים במחלת המארבורג ו-4 קופים אחרים ממין זה שנדבקו במחלת האבולה. ארבעה שבועות מאוחר יותר, כל אחת משתי הקבוצות זכתה להזרקות של הוירוס הקטלני במקביל לחיסונים. כל הקופים שרדו את ההזרקה הלטאלית, קבע בשעתו החוקר היינץ פלדמן (Heinz Feldmann), ממחברי המחקר. לדבריו, גם 4 קופי מקוק שנחשפו לכל אחד משני החיסונים החדשים, ונחשפו גם לוירוס המנוגד לכל אחד מהם, מתו לאחר 9 ימים בלבד..
שני החיסונים הצביעו על תגובת-נגד חזקה של הגוף, אמר פלדמן. חיסון האבולה החדש הגן על הקופים כנגד תת הטיפוס של האבולה שידועה בשמה "אבולה-זאיר" (Ebola Zaire). ואמנם, כאשר חשפו החוקרים את ארבעת הקופים המחוסנים כנגד "אבולה-זאיר" לתת הטיפוס האחר של המחלה הידוע כ"אבולה-סודאן"(Ebola Sudan) , מתו שלושה מהם, והדבר מצביע על כך שהחיסונים השונים מגינים גם על הקופים הנגועים מתת-הטיפוס האחר של מחלת האבולה. נראה כי החיסונים החדשים שפיתחו החוקרים עשויים לשפר את הטיפול הרפואי גם בבני-אדם, וכי יום אחד עוד יחלו הניסויים עמם על בני-אדם שנחשפו לשתי המחלות באתרים בהם פרצה מגיפה של ה- hemorrhagic-fever, אמר פלדמן.
מחקרים אלה מתווספים עתה למחקרי איידס מודרניים שפורסמו לאחרונה, לפיהם, כאשר השוו בין תגובות חיסוניות של שימפנזים ובני-אדם, נמצאה העדות המשכנעת ביותר עד כה להבדלים בין פעילות הגנים של שני המינים, דהיינו: בין ענפי השיח האבולוציוני של קופי העל והאדם ודומיו קופי האדם האפריקאים: השימפנזה, הבונובו והגורילה. המחקר שהוביל אותו המטולוג בשם Ajit Varki, מאוניברסיטת קליפורניה בסאן-דייגו, ה-UCSD, הציע לאור ממצאיו, כי שימפנזים ושאר קופי האדם האפריקאים אינם חולים או מפתחים סממנים של מחלת האיידס, גם אם הודבקו בוירוס ה-HIV, צירוזיס (שַׁחֶמֶת) (cirrhosis) לאחר הדבקה בוירוסי הפטיטיס B או הפטיטיס C, או כל מחלה אחרת השכיחה אצל האדם. הפתולוג Kurt Benirschke, שאף הוא באוניברסיטת קליפורניה, אך לא נטל חלק במחקר, אמר בשעתו כי "המחקר מלהיב, ומראה על מדע גדול ואמתי", ובשעתו פרסם פרופ' זאב טריינין מדוע אין קופי העל חולים במחלת האיידס באתר זה.
אתרי אינטרנט
לקריאה נוספת
אקרמן, עדינה. 2005. מכה שלא כתובה / מגיפה קטלנית תוקפת שוב באפריקה. אתר ברשת האינטרנט.
(אפריל 19).
לפרנייר שרון ודניז גריידי. 2005. גופות המתים הן פצצות ממולכדות. מתורגם מהניו יורק טיימס לעיתון "הארץ". (אפריל 25).
Bhattacharya, Shaoni. 2005. Marburg outbreak now devastating all age groups. NewScientist.com news service. (May 10).
Cohen, Jon. 2006. NEWS OF THE WEEK/ IMMUNOLOGY: Differences in Immune Cell "Brakes" May Explain Chimp-Human Split on AIDS. Science 312 (5774): 672-673. (May 5). [DOI: 10.1126/science.312.5774.672b]
Hooper, Rowan. 2006. Article Preview/ Shape changer helps HIV play havoc. New Scientist 190. (May 07).
Mackenzie, Debora. 2007. Article Preview/ Fruit bats carry deadly Marburg virus. . New Scientist 195 (2619). (September 01).
Seppa, Nathan. 2005. Vaccines against Marburg and Ebola viruses advance. Science News 168 (3): 45-46. (July 16).