• טיול למחנה בסיס האוורסט

    איתי,
    מאחורי חזות השיער והשפם הכסופים, כך מהר התברר, עומד לו מדריך מנוסה, מרתק, שיודע לספר ולתאר וקבוצה לחבר.
    17 יום איתי, לא חדלת מלעניין, לסקרן, לנהל ולדבר. דחפת מעלה וקדימה, גם כאלו שנותרו ללא חמצן וחשבו כבר לוותר...
    טרק EBC מדהים, ארגון מופתי, "מתוקתק" – פשוט מושלם כך יאמר.
    ידע נרחב, מידע חיוני וחשוב העברת, ולנו נותר ממך רק להתעשר...
    אחרי שנגענו בבסיס EBC, בעליות, בירידות ובמאמץ מאתגר
    אחרי הטיפוס לקאלה פאטאר למדנו, שהכל אפשרי וניתן להסתדר ולהשתפר.
    לסיכום איתי, נבקש לומר לך תודה ואף יותר, על הזכות המיוחדת והגדולה איתך לטייל,להקשיב, לראות, להריח, לחוש ולטעום ובעיקר לחוות ביחד – עולם אחר.

    ירון גרמנוב בשם קבוצת עולם אחר: מרגלית, ולריה, אריה, רון, ציון, עמיר וירון
  • טיול פרטי לטנזניה

    חזרנו לפני כשבועיים מטיול ספארי בטנזניה. הטיול היה מדהים, מלא בחוויות והשאיר טעם של עוד.
    המסלול שתוכנן ע"י עומר היה פשוט מעולה. הרעיון של לגמור את הטיול בשיאו בצפון הסרנגטי  ולחזור משם בטיסה היה פשוט אחת ההצלחות הגדולות של התכנון .
    הלודג'ים כולם, ללא יוצא מן הכלל, היו מעולים (אולי קליממוז'ה היה קצת מפואר מדי...).
    כל יום הכיל חוויות חדשות והפתעות. התנהגות החיות הייתה מעניינת ושונה מארוע לארוע.
    הנהג/מדריך Juma  (המחליף של Mbasha  שאשתו ילדה...) היה מקסים, עמוס בידע והסברים והעשיר מאוד את החוויות.
    כן, היו לנו כמה תקלות ברכב וכמה גימגומים בטיפול בהם, אבל בסופו של דבר התושיה של Juma והסיוע מרחוק של סמסון ושל עומר צימצמו את הפגיעה של התקלות בטיול כך שלא היו מורגשות כמעט.   
    הביקורים בשבטים היו נחמדים, אם כי לא יותר מדי אוטנטיים. הדזבה הם היחידים שנראה שלא השתלבו באמת בחברה הכללית, אך גם הם די ממוסחרים.
    אנו ויתרנו על החולות הנודדים והמוזאון והעדפנו להאריך את הזמן ששהינו בקלדרת נגורונגורו שהייתה מקסימה (למרות הארכת הזמן שם לא הצלחנו לראות קרנפים - מה שכנראה מחייב נסיעה נוספת).
    החיות והתנהגותן בסביבתן הטבעית הן ללא ספק הגיבורות של הטיול הזה. בהקשר הזה המסלול שלנו היה בנוי כך שמיום ליום החוויה הזו השתפרה:
    ארושה הרשימה עם השלווה של החיות, כנראה כתוצאה ממיעוט טורפים. היה מקסים לראות את הג'ירפות רובצות בנחת במרבדי הדשא, תמונה פסטורלית שהזכירה קצת סצנה מפארק היורה...
    בשמורת מאניירה הפתיע אותנו פיל שיצא מבין השיחים לצד הרכב שלנו ופשוט המשיך בדרכו תוך התעלמות מוחלטת מקיומנו.
    בטרנגירי התחלנו לפגוש קצת חתולים, שם ראינו את הלביאות הראשונות וגם צ׳יטה אחת שנחה מתחת לעץ. כאן גם ראינו לראשונה את חבורות הנשרים המחסלות פגר, תוך כדי קרבות על מי הראשון לאכול בינהם.
    במישורי נדוטו זכינו לשמוע את שאגת האריות לפני שנרדמנו באוהל. למחרת פגשנו באריה שנח למרגלות הרכב שלנו וטרח לזוז מעט רק כשהשמש התגלתה והציקה לו.
    על קלדרת נגורונגורו כבר אמרתי שהיא מקסימה ורצינו עוד ממנה. שם גם יצא לנו לחזות בצייד של בופאלו ע"י לביאות. הצייד החל עם 3 לביאות והסתיים עם 14 על הבופאלו הבודד... (אנו צפינו בארוע עם המשקפות, שהן פריט חובה בטיול הזה ולא סתם המלצה).
    כמובן שהשיא היה בצפון הסרנגטי, שם פגשנו שוב בכל החיות שראינו בדרך ובכמויות וכן כמה שראינו רק שם כמו התנינים הענקיים. ראינו מספר חציות של הגנו (המשוגעים והמוזרים), פגשנו 3 נמרים - כל אחד מהם התנהג אחרת לגמרי: אחד בישן מסתתר, אחד בטלן שנח ומפעם לפעם זז, בלי שנוכחותנו הטרידה אותו אחד מנסה לצוד עגל גנו צעיר.
    תודה רבה ולהתראות בפעם הבאה.

    שלומית ודורון איזנמן
  • טיול לאתיופיה

    סיכום טיול לאתיופיה  ספטמבר 2018

    את יופייה של אתיופיה קשה לתאר בשלשה משפטים,
    מכלול שלם של טעמים וריחות מגוונים, אנשים מכל הסוגים והצבעים וחבלי ארץ שונים וייחודיים.
    שבועיים קסומים. על זה כולם מסכימים.
    הדרום הצחיח והיבש בו גרים במאה ה-21 שבטים המשמרים אורח חיים אחר ושונה,
    עדיין לא חוו את הקדמה, הבוץ והקש משמשים לבנייה,
    הנשים חשופות חזה צבועות ומכוסות בעדיים.
    ילדים יונקים תוך כדי תנועה ולאמהות דיסקיות ענקיות בשפה.
    אחרות מוכנות לקבל הצלפה מבן תשחורת
    כדי למצוא חן בעיניו או בעיני קרובי משפחתה.
    זה לא נתפס וקשה להבנה כיצד קבוצת נערות עטויות פעמונים רוקדות באקסטזה
    כדי לקבל הצלפה בגבה הגורמת לדימום ולצלקת לכל ימי חייה.
    הנער השחור, גופו כפסל, נראה מבויש אך נחוש
    לדלג בהצלחה מעל שוורים כדי להתקבל כבוגר לשבטו.

    מי זוכר את שבטי ארו, מורסי, בנא, האמר, קרו, צסלד, קונסו,
    איך לא נשכח את דורג'ה' ארבע מינץ' נהר האומו ואגם צו'מו?
    צילמנו אלפי צילומים של שווקים, טקסים, חבל ארץ בלתי נשכח
    ואפילו לא ראינו פיל אחד!
    כן כן, אפריקה לא שייכת רק לבעלי חיים, יש בה אנשים יפים, מיוחדים, מאירי פנים .
    טיסה קצרה ואנחנו בצפון.
    ארץ אחרת, ירוקה וקשה לנשום,
    הדרכים מתעקלות, סללום של כבישים, עדרי צאן, סוסים ושטחים של פרחים צהובים .
    כאן בעצם מתחיל הסיפור האמתי:
    שלמה המלך ומלכת שבא הרי הם משלנו
    אז גם לנו חלק בסיפור המעשה על קבלת הנצרות על ידי תושבי אתיופיה.
    אני באופן אישי לא אשכח את הטיפוס לכנסיית המערה.
    אני מניחה שאצל רובנו צרובה התמונה
    של ידי ילדים מושטות בבקשה לקבל עט או מתנה,
    כאן כולם "סטודנטים כאן כולם לומדים "
    כאן נכנסים לך לנשמה מבלי שתרגיש.
    קופי הגי'לדה בבון היו שיא השיאים ואת החוויות ניתן לראות בסרטים.
    ואיך אפשר בלי איזה פיסת בית כנסת וביקור בכפר בו גרו יהודים פלאשים
    וכשאתה רואה מאין עלו לארץ, אין לך אלא להיות גאה במי שעסק בתכנון ובביצוע העלייה הנהדרת הזאת.
    מחר השיא, חגיגות המסקל! בטוחה שיהיה מרגש ומדהים.
    לסיום -
    בימים אלו גוגו ואני היינו אמורים להיות במונגוליה.
    הטיול נדחה ואנחנו, שכל כך אוהבים לטייל, החלטנו לחפש טיול אחר .
    חיפשנו טיול חלופי ברשימת הטיולים של "עולם אחר" איתם אנו נוהגים לטייל
    טיול לאתיופיה היה ברשימה, אז יאללה, נרשמים ומתחילים לברר.
    מיהו המדריך פרופ' צבי סבר?
    אז מסתבר שצבי יודע להסביר, לכל שאלה תשובה (לפעמים קצרה לפעמים ארוכה),
    אין נושא שנשאר פתוח: זואולוגיה, אנתרופולוגיה, אדריכלות ובוטניקה. רושם בפנקסו הקטן בכתב שנראה חרטומים, הערות לעניין הטיול ואולי לעיון מחקרים חדשים.
    אדם בעל ערכים שעשה משהו בחייו, הקים עמותות, נסע בעולם, נפגש עם ראשי מדינות ועשה 3 תארים ב-12 שנים ונראה שעוד היד נטויה ...
    תודה לך פרופ' סבר על טיול נפלא
    ערוך בקפידה ובמקצועיות עם רגעי שיא שרק מי שהיה וחווה כאן איתך יכול להבין!

    ורדה גולדשטיין
  • טיול לטנזניה

    למתי היקר,
    יש מקומות שאתה עובר בהם, מביט לצדדים, וממשיך הלאה.
    יש אנשים שאתה פוגש בהם, מחייך, וממשיך הלאה.
    אבל יש אחד, שמו מתי חי, עושה הכל באהבה, תמיד בשמחה והמון חיבה.
    תיכף הבנו שינהל אותנו איש נחוש, המשתמש בחוש, ומגיב לכל ליחשוש...
    וכך תוך כדי התהליך, הבנו מיד מי מוליך...
    מי מציף בטונות ידע, ומי עוקץ ובעיקר מלטף, ולעולם לא מתעייף...

    אז כך עם מתי, חרשנו את השטח, בששון וגם במתח,
    היה לנו זמן לכל עת ולכל חפץ, תחת כיפת השמיים,
    זמן לזברות ולגנו, זמן להיפופוטם ולבופאלו, לפילים, קרנפים ודיקדיק,
    זמן לאריות ולצ'יטות, זמן לנשרים ולעיטים, זמן לאימפלה ולבבונים,
    וכן זמן לג'ירפות ולתנינים ולביקור אצל ארבעת השבטים.
    וגם ארוחה טובה והסברים מאלפים,
    גם למתי הידען והמעשיר, שכל חיה ועוף מכיר,
    שהסביר בסבלנות ורוגע ואנחנו הקשבנו, ולא ידענו שובע,
    אכן חוויה שמערבבת את כל החושים.
    מתי חי, מדריך מיוחד, נזכור תמיד ולא נשכח,
    כי יש פחות טוב ממך, ויותר טוב יש גם כן, אבל בדיוק כמוך, בטח אין!

    ועוד אוסיף, בשבילנו זו לא פרידה, זו סתם הזדמנות לומר תודה.
    אז לסיום נאחל ברוב רגש, שתישאר צעיר בלב ובנפש,
    ואם ירצה השם, אינשאללה תמשיך הלאה,
    עם הרבה בריאות טובה גם להבא...

    אתי מנחם וכל קבוצת מטיילי "עולם אחר”, סוכות
  • טיול למחנה בסיס האוורסט

    יולי יקרה,
    עמיר חזר הביתה. מותש ומאושר.
    אין מילים בפי שיספיקו כדי להודות לך על הסבלנות, הטיפול והנכונות, כדי להביא להתגשמות חלום בן 50 שנה של רון ולאפשר, בקלות רבה, את הצטרפותו של עמיר. נדרשה לכך לוגיסטיקה מורכבת ואת נתת לי הרגשה שהכל נעשה בקלות ושמחה.
    את בחורה נפלאה. המון הצלחה בכל מה שתבחרי לעשות בחייך.
    תודה רבה באהבה גדולה,
    תמנע גרשון
  • טיול פרטי לטנזניה

    עומר יקר,
    עברה למעלה מיממה מאז שנחתנו ואנחנו עדיין מרחפים,  
    תודה רבה לך אישית ולכל צוות עולם אחר על חוויה מיוחדת במינה.
    תודה על המקצוענות, הידע, הסבלנות שבעזרתה בנינו יחד מסלול אידאלי עבורנו.
    תודה על ביצוע מושלם, על פריסה של צוות מדהים בשטח ועל איכות ביצוע.
    המסלול היה מושלם לתקופה בה שהינו בטנזניה, המלונות שבחרת לנו היו מדהימים, המדריך שהצמדת לנו היה מקצוען מעל לכל ציפיה וכל אלו עשו את החוויה המשפחתית שלנו כ״כ כ״כ נדירה ועוצמתית.
    תודה על הכל,

    שון , עדן , רומי , סמי ומירי עזורי
  • טיול לטיבט בפסטיבל השוטון

    טיול חוצה הימלאיה: סין – טיבט - נפאל
    לאיתי,
    כבר פעם שנייה שמצטלבות דרכינו בהימלאיה, מושב השבטים השולחים תפילותיהם ברוח באלפי דגלים צבעוניים מתנפנפים.
    יצאנו לדרך קבוצה סקרנית מגוונת.
    הדרך לא תמיד קלה, נדרשו לנו הרבה אוויר תרתי משמע, ואורך רוח, ואתה נחוש בדרכך ורצון להכיר לנו ברגליים ובכל החושים את הבודהיזם הטיבטי.
    בסין הצצנו על העיר האסורה והתרשמנו מהחומה הענקית באחת מפינותיה...
    בשוק האוכל הבנו מה זה לאכול הכל פשוטו כמשמעו... נסענו בריקשות לחוות חיים של פעם בשכונות החוטונג.
    בעיר שינינג קיבלנו שעור ראשון בבודהיזם הטיבטי של זרם המגבעות הצהובות בביקור במנזר טאאר (קומבום).
    אחה"צ התחילה הסגה של הרכבת... לאחר לילה ברכבת, נגלו לעינינו מרחבי אין סוף של מים, עדרי צאן ובקר, עיירות, אוהלי נוודים והרים נישאים. הצלמים תפסו עמדות צילום והתחילו לספור יאקים וחיות אחרות, צילמו וצילמו ללא שובע את מראות הנוף הללו.
    אחרי 24 שעות הגענו ללאהסה, (חלום שמתגשם), הצרה היא שגם היום "מתגשם" ונהיה גשום. איתי בהתלהבות רבה מצפה להראות לנו את הטאנקה הענקית הנפתחת רק פעם בשנה בפסטיבל השוטון ליד מנזר דרפונג. לרוע המזל הגשם, הקור ותלאות הדרך הכריעו כמה מהמטיילים, ומי שנשאר זכה במראה המיוחד כולל ריקודים ומסכות.
    סוף סוף הגעתי לנורבולינקה, ארמון הקיץ של הדלאי לאמה, פשטות וצניעות מלמדות על אורח חייו של הדלאי לאמה, אשר ברח אחרי הכיבוש  הסיני לדארמאסלה בהודו, שם הוא חי עד היום.
    את המוני הטיבטים בבגדי חג מרהיבים פגשנו בגן ארמון הקיץ, אנשים חייכניים ונעימי סבר, גן עדן לצלמים.
    הפוטאלה ארמון החורף של הדלאי לאמות לדורותיהם על אלף חדריו מהווה אתגר פיסי לא פשוט לחלקנו, אולם בנחישות ותוספת חמצן הגענו והתפעלנו (ובשבילי, עוד חלום שהתגשם).
    תקצר היריעה לפרט את כל המנזרים המיוחדים מעוררי ההשתאות וההתפעלות מכל שכיות החמדה שיש בהם, שראינו וביקרנו. התלהבנו לראות את הנזירים עם המגבעות הצהובות לראשם במנזר סרה, התלהבנו לראות מאות מאמינים מסובבים גלגלי תפילה, התפעלנו מהנשים האדוקות שעושות את הקורה שלהן (הקפת המנזר) בשכיבה על הכביש, נשים עם תינוקות על הגב שמתכופפות כדי שגם התינוקות יסובבו את הגלגל.
    מאות בודהות וסטופות שהן קברים בתוך המנזרים וסטופות ענקיות מחוץ למנזרים.
    זכינו לשמוע תפילה של נזירים, על קצה המזלג, ואפילו את מקדש סאקיה של המגבעות האדומות זכינו לראות.
    קשה לשבוע מהיופי של טיבט המקושטת ברבבות דגלי תפילה כאילו "חג יום יום..."
    ובכל יום בהרים, השמש להטה ובעמק עוד נצנץ הטל על שדות השעורה הפרושים מקצה לקצה.
    כמויות עדרי היאק והכבשים ושאר הבהמות שראינו יספיקו לספירה לפני השינה לכל החיים...
    הכפרים והעיירות שצורתם מסורתית כמו מקדשים מקושטים בדגלים ווילונות מתנפנפים מחוץ לבית, נושאים תפילה ברוח פרושים לאורך נהרות ולרגלי ההרים, העין לא שבעה לראות יופיים.
    והמים הזורמים, טיבט - ארץ פלגי מים, הכל טוב עד שמתמוטט הכביש, שעות ב"פקק", עד שהכביש מתוקן...
    הנופים ההרריים בתחילה של רמת טיבט ולבסוף שדרת ההימלאיה מרהיבים ומהפנטים ביופיים, ושיא השיאים, שוב תרתי משמע, פסגות ההימלאיה  והאוורסט בראשם. התפללנו בכוונה נכונה וזכינו לראותו במלוא הדרו ותפארתו, חגיגה לעיניים.
    לא נשכח את מדידות החמצן היום-יומיות והדאגה למטיילים באופן אישי לכל אחד ואחד.
    תודה לך איתיי!!!
    שהובלת אותנו בנחישות וידע בין רזי הבודהיזם, שוב ושוב חזרת על עקרונות ושמות, כל שאלה שנשאלה זכתה לתשובה ולא פחות חשוב הובלת אותנו בדרכיה היפות והמרשימות של טיבט,
    זכינו להיות בכפר הגבוה בעולם, במקדש הגבוה בעולם ולראות הכי מקרוב שאפשר את ההר הגבוה בעולם.
    על הדרך "השבורה" לנפאל נגיד בקיצור שטוב שהכל נגמר בשלום, ולמרות התלאות הדרך מדהימה ביופיה, זה היה "ליל הגשרים" שלנו, ולמחרת זכינו להנות מעמק קטמנדו על שלל מקדשיו שזוכים לשיפוץ ותיקון, על כל אלה, תודה רבה בתקווה להתראות בטיולים נוספים.

    רוני לניס בשם קבוצת המטיילים
  • טיול לטנזניה

    שבתי לאחרונה מטיול בן שבוע שאורגן על ידי חברת עולם אחר.
    יצאתי לטיול ברגשות מעורבים והרבה חשש מטיול בקבוצה מעורבת של משפחות החוגגות בר/בת מצווה.
    לי ולבני זו הייתה הפעם ראשונה לצאת לחו"ל בקבוצה עם מדריך.
    היום אני רוצה להביע תודה מיוחדת למדריך מתי חי שליווה, הנהיג והוסיף נופך ייחודי למסע מיוחד במינו, מסע קסום גיאוגרפית והרבה יותר מכך. הופתעתי לפגוש איש אשכולות שלימד אותנו על תכנים ותהליכים. היסטוריה וארכיאולוגיה, זואולוגיה ובוטניקה, גיאוגרפיה ואקולוגיה, ביולוגיה ועוד ועוד..
    מצאתי עצמי מחכה בצמא למוצא פיו.
    מתי הינו אדם מיוחד, בדרכו ובנועם הליכותיו ובכריזמה שלו הצליח לסחוף ולאתגר קבוצה של אנשים בגילאים שונים, בעלי תחומי עניין מגוונים. מתי דיבר על פלאי הבריאה ועל המפגש המופלא שבין אדם לטבע וליצוריו המופלאים..
    עברנו חוויה אותנטית של מגע אמיתי עם עוצמות הטבע האנושי והחייתי, כאשר הכל מלווה בהסברים ברמה אינטלקטואלית מאד גבוהה.
    שבתי מחוויה מרנינה. למדתי עוד שיעור באנתרופולוגיה של קבוצות וחוויינו התבוננות מרגשת על מקור האדם והעולם. הטיול הזה לא יישכח ממני בעיקר אודות למדריך שהצליח להראות לכולנו את נפלאות העולם, גם במובן המטאפורי וגם במובן הממשי.
    בברכה,

    קרן אופנהיים
  • טיול פרטי לטנזניה

    הי עומר,
    רצינו פשוט להודות לכם על חופשה מדהימה שנזכור לעוד שנים רבות.
    הכל במינון נכון שמשאיר טעם של עוד, עם הפתעות ושפע חוויות עוצרות נשימה שכנראה שבטיול עצמאי לא היינו זוכים לחוות.
    למרות שהנהג/מדריך שלנו היה שונה ממה שנאמר לנו בארץ, זכינו באדם מדהים עם ידע מטורף, סבלנות אין קץ, טקט מדוייק ורצון תמידי שנהיה שמחים ומסופקים (הנהג שלנו היה Estomih)
     
    כמה הערות/המלצות לתדרוך המטיילים הבאים שלדעתנו היו משפרות את החוויה:
    1. להדגיש יותר את הקור בערב ובבוקר באוגוסט, לי אמנם לא הייתה בעייה אבל הבנות שיותר רגישות לקור ולא הצטיידו בהתאם, סבלו מאוד בבקרים בג'יפ מרוח קרה (ליאת הציעה אולי לצייד את הג’יפ בשמיכות?)
    2. להסביר קצת על חוקי הפארק כדי למנוע אי נעימויות - גם זבל אורגני לא משאירים בשטח, אסור לעשות צרכים בשטח במקום שיש בו שירותים (גם אם זה נראה בטבע) וכו’
    3. אשפה - אין ממש פתרון טוב בג'יפ - אולי להביא שקיות אשפה מהבית (אין שם שקיות)? מתקן כלשהו בג’יפ?
    4. אחת הקטנות שלנו סבלה מבחילות והקיאה כמה פעמים בגלל הקפיצות בג'יפ - הייתי ממליץ להביא תרופות מתאימות למי שרגיש (לא ממש חושבים על הטלטולים בג’יפ לפני שיוצאים)
    5. בזנזיבר ניצלנו את הזמן לסייר בתוך הכפר ולראות איך המקומיים חיים שנראים יותר מאושרים מאיתנו למרות העוני הנוראי, ילדים קטנים ליוו אותנו בשירה. הצטערנו שלא הבאנו מהבית מוצרים בסיסיים שהיו משמחים אותם מאוד כמו עטים ועפרונות לבי”ס שאין להם או אפילו שק של צעצועים בשקל,  בסוף קנינו 400-300 נעליים לילדים בחנות מקומית שהרי כולם יחפים (מה שיצר בלאגן לא קטן במקום) - חוויה מטלטלת ועוצמתית לא פחות מהספארי שהבנות לא ישכחו לעולם!
     
    שוב המון תודה ולהתראות בטיול הבא,

    תומר הרצוג
  • טיול למדגסקר

    מדגסקר חלום שהתגשם!
    הטיול היה מהמם, לא ציפיתי  לזה בכלל.
    טיול למדגסקר היה יעד מועדף עלי, שנים רבות חלמתי שיתגשם. ואכן עם קיומו, לא התאכזבתי, להפך, בסיומו הרגשתי שעדיין לא מיציתי ועדיין יש הרבה מה לראות והיכן לבקר. את נפלאות הארץ חוויתי רק על קצה המזלג, טיפה קטנה בים.
    למדגסקר קצב חיים שונה לגמרי ממה שאנחנו מכירים. היום מתחיל עם זריחה ונגמר קצת אחרי השקיעה. המרחקים הגדולים לא מהווים בעיה, הם הולכים כל יום לשוק וחזרה, מרחק של כמה קילומטרים, ברגל, עם משא על הראש (למכירה בשוק או קניות למשק הבית) ולעיתים קרובות גם פעוט על הידיים או קשור על הגב. במקרה הטוב ישנה מריצה מעץ, או עגלה עם זבו אחד או שניים, ולברי המזל והכסף אופנים.
    האנשים עניים, עד בלויי סחבות. מכנסיים קרועים, גרב קרועה בעקב ורק על רגל אחת או שמלה שחוקה, שתילבש עד שתיפול מהגוף. כל זה לא מפריע להם להיות חייכניים, שמחים ומסבירי פנים.
    חיות וציפורים ,לצערי הרב, לא ראינו בכמויות כמו בקניה וטנזניה, וזה מאד חסר לי (התלונה היא לטבע). אך אלה שראינו מילאו  את החסר בקרבה שלהם וחוסר הפחד מאנשים.
    אין על הלמורים, קופיפים ממש חמודים שמתחשק להכניס לתיק ולקחת הביתה.
    הצלחת כל טיול תלויה במידה רבה מאד במדריך. אני שמחה לציין שהמדריך, רוני רדו, היה מצוין פשוטו כמשמעו. הרגשנו את אהבתו הרבה למקום, לאנשים ואת רצונו הכנה להרחיב את אופקינו בידע הנרחב שלו, שכלל טבע, אבולוציה, אנתרופולוגיה וגאוגרפיה.
    חרף שעות הערב המאוחרות ועייפותנו הרבה, ההרצאות היו מרתקות ומאירות ורוני הצליח להשאיר אותנו ערניים וקשובים לידע הרב שהעביר לנו.
    רוני גילה סבלנות ואורך רוח לכולם, לא שכח לכלול גם את המדריכים המקומיים  בהסבריו ולגרום להם להרגשה טובה, ושהם חלק בלתי נפרד מהקבוצה.

    על כל זה ועוד תודה רבה, שנה טובה. שנת טיולים מוצלחת ומהנה לכולם.

    חגית גורן
  • טיול לטנזניה

    הטיול היה נפלא. ראינו את מרבית הדברים שציפינו להם ומעבר לכך. ההדרכה היתה טובה מאד. חדות הראיה של הנהג ג'רמי היתה מפליאה. בכל מקום ההתייחסות היתה אדיבה מאד.

    הופתענו לטובה מרמת השירותים בתחנות ההפסקות בשמורות. המלונות היו נקיים ונעימים (העלטה תישאר גם כן חלק מהחוויות). הספקנו הרבה כל יום.

    אלון כהן היה מקסים: ידע נרחב בכל התחומים בהם פגשנו בשמורות: בוטניקה, זיאולוגיה, תרבויות. הכל בנועם ובסבלנות. גם כאשר התגלע וויכוח בקבוצה פתר זאת בנועם ובצורה דיפלומטית. ידע לענות על הצרכים והבקשות של כל אחד.

    בורכתם במדריך מצוין.
    בתודה ומקווים להמשיך ולטייל אתכם,

    אדוה ומאיר קשי
  • טיול לדרך המשי

    שלום,
    נכון , כבר עבר יותר מחודש מאז שחזרנו מהטיול בדרך המשי אבל מוטב מאוחר...
    רצינו להודות על הטיול היפה  והחוויתי.
    הטיול היה לא קל מבחינת לוח הזמנים הצפוף והמרחקים ומבחינתינו גם פעם ראשונה בטיול מאורגן.
    איתי שביט הוא מדריך מעולה עם אורך רוח וסבלנות ברזל,
    בזכותו הכל עבר על מי מנוחות.
    הכל היה מאורגן להפליא. האוכל היה טעים ובשפע המלונות עמדו בציפיות.
     
    תודה רבה ושנה טובה

    גילה ושביט