אהבת הפילה מגי באלסקה לא עלתה יפה, אך היא טופלה לבסוף כיאות

מאת: נדב לוי
07.11.2007

כתבה זו עוסקת בנינוחות שפקדה את חובבי הפילים בארצות הברית לאחר שהיו כמרקחה בחודשים האחרונים לאור מצבה העגום והמשתפר של הפילה מגי ,(Maggie) מות הפילה טוני (Toni) ומצבם המדאיג של עוד פילים בשבי בארצות הברית. הכתבה תציג את השתלשלות המאורעות העיקריים בחייה של פילה אהובה, שהיו אמריקאים דוגמת ג'נין קליין, בת 32, שהביאה את חמשת ילדיה כדי להיפרד ממנה, בטרם תעקור מאלסקה הקרירה לאזור מגורים חמים ומתאים יותר עבורה. מטרת ההעברה היא, לגאול אותה מבדידותה ולאפשר לה תנאי-חיות מתאימים יותר הן מבחינה חברתית והן בגין האקלים הלא מתאים לה באלסקה. לדברי קליין, היא עוד הספיקה לבקרה בעודה ילדה ורצתה לשתף את ילדיה בחוויות הילדות שלה עמה.

זה החל או הסתיים לפי שעה בסוף השבוע האחרון של אוקטובר 2007, לאחר שמטוס מטען של חיל האוויר האמריקני גוייס להטסת מגי לבסיס חיל האוויר בקליפורניה, כתחנת ביניים, בטרם תועבר במשאית לביתה החדש בצפון-קרוליינה. מסיבת פרידה שנערכה לכבודה באלסקה במשך יומיים כללה מצגת שקופיות, צמר-גפן מתוק, עוגה ופינת צביעה לילדים, ונתלו אינספור ברכו תפרידה לפילה האהובה. 

ואמנם, מגי, בת למעלה מ-25 שנה, נחתה לבסוף בביתה החדש בצפון קרוליינה לאחר סיפור הסאגה המתיש שראשיתו עוד באביב האחרון. במשך רוב ימיה התגוררה מגי בגן החיות באנקורג' שבאלסקה הקרה. כבר בשעות אחר הצהריים, לאחר שהגיעה לביתה החדש בשעות הבוקר, החלה להתאקלם במהירות, זללה עשב קליפורני ירוק שניתן לה למאכל, החלה לגרש ציפורים להנאתה, ואף התרחצה. 

מיד לאחר שהגיעה החלה לתקשר עם פילים אחרים בתרועות החצוצרה שלה ואף ביצעה הסתערויות-דמה לעברם, אף שהגנו עליה ועליהם מקרבה מיידית בינה לבינם באמצעות גדר. כך סיפרה פאט דרבי, נשיאת מקום המקלט שממומן על ידי "החברה לרווחת החיות", ה-Animal Welfare Performing Society "הסתערות של הפילה לעברם [של חבריה בעתיד] היא סימן טוב", קבעה דרבי, והוסיפה: "אינני רוצה כי תפחד מהאחרים. היא מרגישה מצויין וכבר נינוחה למדי", ציינה. בשעות אחר הצהריים ניגשה מגי לקרבת הפילים האפריקאים האחרים עבר לגדר, הניפה את חדקה ומיששה אותם, נגעה בהם קלות. מגי לא ראתה פילים אחרים מזה כ-10 שנים, לכל הפחות לא מאז מתה חברתה אנאבל ,(Annabelle) ב-1997. 

בראיון טלפוני בשעות הבוקר של ה-3 לנובמבר השנה, סיפרה דרבי: "אני ניצבת כמה מטרים ממנה והיא משמיעה קולות המיה-רעש אופייניים שהם שווי-ערך לגרגור החתולים. נראה כי היא זכתה לשוב ולשמוע את הפילים האחרים" וזה עושה לה טוב, ציינה. מספרים שכבר בראותה של מגי את הפילים האפריקאים האחרים ממרחקים היא קידמה את פניהם בתרועת חצוצרה אופיינית שנועדה לברכם לשלום, הציגה לראווה את אזניה, ואף צעדה בצעדי ריצה קלילים יותר לעברם. גם הם הגיבו בחיוב לבואה ואוזניהם הדרוכות העידו על כך, שאז היא הסתובבה ופנתה בחזרה לעבר למכלאתה. כך אמר מנהל גן החיות באלסקה פאט לאמפי (Lampi) שליווה את המסע. ביום ו' האחרון היא הוטסה בתא משלה לצפון-קרוליינה ששטחו כ-20 אלף רגל רבועים. דרבי עצמה ציינה כי היא עומדת להישאר עם מגי, אך אין בכוונתה לישון. 

מגי בת ה-25 שמוצאה בזימבבואה הגיעה לאלסקה מיבשת אפריקה בגיל כשנה, לאחר מבצע שכיח בדרום היבשת, שם אתרע מזלה לרעה. עדר הפילים שלה כמעט חוסל כולו כחלק מ"ויסות מבוקר", פעילות ידועה בדרום היבשת לויסות אוכלוסיות הפילים הגדלות בקצב מהיר מדי, לטעמם, ואולי משום שרצו לאגור עוד שנהב במחסנים לקידום מימון שמירת ושימור הטבע באמצעות הרווחים שיפיקו משיווקו. מטרה שניה זו הושגה, אגב רק בחלקה. מגי נלכדה באותם ימים בחיים במהלך המבצע, והגיעה לאלסקה. 

ב-1983 הגיעה מגי לגן החיות באנקורג', שם השתכנה פילה אסיאתית נוספת בשם אנאבל, אך כשזו מתה לאחר ארבע שנים, מגה נותרה בגפה. תנאי המחייה של מגי היו קשים - מזג האוויר הקריר לא איפשר לה לבלות מחוץ לתא המגורים הקטן והמוגן. במהלך השנה האחרונה מגי הובהלה פעמיים לטיפול רפואי לאחר שלא יכלה לעמוד בכוחות עצמה ונזקקה לתמיכה פיזית, למרות שהיא נחשבת לפילה צעירה יחסית. 

לפני כשנה וחצי בנו בגן החיות למגי מתקן ריצה מיוחד, מעין הליכון, בעלות של 100 אלף דולר, כדי שתוכל לשפר את כושרה הגופני בתקופות בהן מזג האוויר לא איפשר לה לטייל בחצר. ישנם האומרים כי איש לא הצליח לשכנע אותה להשתמש בו. במהלך חודשים רבים ניסו המטפלים לשכנע את הפילה להצטרף למשטר ההתעמלות הרצוי לה בעיניהם ותכננו לה משטר אימונים מיוחדים ופינוקים טעימים, אך ללא הצלחה. מנהל גן החיות אמר בזמנו לאמצעי התקשורת כי הדבר עלול לקחת מספר חודשים, אם היא אכן תסכים להשתמש במכשיר, אך כאמור לעיל, היא ככל הנראה סרבה לכך. 

המטפלים שקדו בשבועות האחרונים במבצע אימונים כדי להרגיל את מגי לתנאי כלוב ההובלה המיוחד. למרבה המזל, חיל האוויר האמריקני הסכים להוביל את הפילה מאחר והיא היתה גדולה מדי להובלה במטוס תובלה מסחרי. ביום שישי האחרון הועמסה מגי במבצע מורכב ונחתה בשלום בעיר פיירפילד, משם הובלה על ידי משאית לביתה החדש בצפון קליפורניה. במקלט הפילים המתינו לה מרחבים עצומים בהם תוכל לטייל בנחת, לטבול באגם המלאכותי, ליהנות מירקות טריים והדבר החשוב מכל: בילוי בחברתם של עשרה פילים נוספים. 

ב-11 באוגוסט 2007, צבר הדיון המתיש בארצות הברית במצבה של הפילה מגי באלסקה תאוצה, לאחר שפרסמו קול קורא בדחיפות לשיקומה מחדש, עוד בטרם יחל החורף הקרב באוקטובר השנה, מה שאכן הצליח להם. בשנים האחרונות התגייס לשיקומה גם הארגון הבינ"ל לרווחת בעלי החיים (PETA) שפעל במרץ ביחד עם אזרחים במטרה לשחררה מגן החיות ולהביאה למקלט אחר לפילים. מסע המחאה הצליח לא רק בזכות מסע מחאה ציבורי עולמי, אלא גם בזכות בוב בארקר, מנחה תוכנית טלוויזיה פופולארית בארה"ב שהחליט לתרום 750 אלף דולר מכספו כדי לסיי לשפר את תנאי המחייה המתחדשים שלה. הנהלת גן החיות נכנעה, ההסכם נחתם עם ארגון PAWS רק בשבועיים האחרונים, ופירותיו המיידיים באים לידי ביטוי בהסתגלותה המהירה והמפתיעה לביתה החדש. לדברי הפעילים לרווחת חיות הבר באותם ימים מעיקים, גן החיות באלסקה, נכשל בקידום תנאיה לאחר שלקתה בדַּלֶּקֶת פְּרָקִים. 

"הקבוצה להגנת חיות הבר", (In Defense of Animals), פנתה שוב ושוב בחודשים האחרונים למשרד החקלאות האמריקאי, ה-USDA, שיעשה כל שבידו להעבירה מגן החיות בו שהתה באלסקה לבדה, מאחר שמטפליה לא היו מסוגלים לקצר את הליכי הסבל שעברה. לדבריהם, דחוף מאוד היה לפנות לה מקום-מקלט חדש וחם יותר מאלסקה הקרה. ב-IDA חוששים מהִידרדרות והחמרה נוספת במצבה, שהיה נוראי מכל בחורף שעבר. הם חוששים כי היא לא תחזיק מעמד, ולראייה, הזכירו את הפילה טוני (Toni) שלא הצליחה לשאת את הכאבים, והומתה ב"המתת חסד" !(Euthanazia) וראו בהמשך. 

הפילה מגי (Maggie) חלתה לראשונה ב-13 למאי 2007. מטפלי גן החיות באלסקה הזעיקו אליה כבאים כדי לסייע לה, לאחר שהתגלתה בשעות הבוקר, סביב 07:30, כשהיא שוכבת-נוטה על צדה ברצפת כלובה. לרוב, היא הצליחה להתרומם בראותה את מבקרי הגן, אך היא נשארה אז על הרצפה עד השעה 13:00 אחר הצהריים, שאז התבקשו הכבאים להגיע במהירות לגן החיות. כל האינדיקציות הראו בשעתו שהיא במצב נוֹאָשׁ. עובדי גן החיות חששו שהיא עלולה למות, אם לא תחולץ ממצבה המביך, והביעו חשש שהמאמצים להרימה יעלו בתוהו", אמר הכבאי קפטן רוברט קלייר (Robert St. Clair) ממחלקת הכבאות באנקורג', ה-AFD (Anchorage Fire Department) 14. כבאים הגיעו לגן החיות במהירות, ועמלו קשות במשך למעלה מ-4 שעות כדי להקימה מרבצה. "עברנו מתוכנית A לתוכנית F, מנסים כל העת לחשוב מה ייסייע לה, וכיצד להקים מרבצה פילה שמשקלה כ-4080 ק"ג (9,000 פאונד). "לא מוכרת בארה"ב אפילו תחנת כבאים אחת שהתבקשה לסייע בפעילות שכזו מעולם", אמר קלייר. גורמים רשמיים בגן החיות לא ידעו לומר מה הסיבה שלבסוף מגי קמה על רגליה, אך ציינו, גם אם מבלי להבין מדוע, כי רק שלושה ימים קודם לכן מת גמל בשם קנובי (Knobby) בגן החיות, זמן-מה לאחר שגמל אחר בשם בוריס (Boris) מת אף הוא לא מכבר. 

מנהל גן החיות טקס אדוארדס (Tex Edwards) הֶעֱרִיךְ שגן החיות יציע לה טיפול בהֲלִיכוֹן (מכשיר כושר) במטרה שיועיל לשפר את מצבה הגופני, וכי לאחר שלוש שנים של שימוש בו יוכלו לומר אם היה מוצדק. השיטה המוזרה הגיעה אליהם במייל מאשה בשם תרזה אוליג (Theresa Aulig) מוויליאמינה (Willamina) באורגון. ערוץ חדשות 2 של רשת KTUU באלסקה אף מיהר לבצע סקר בין מאזיניו וצופיו, בדבר השאלה האם על גן החיות באלסקה לשקול אם בכלל להעביר את הפילה מגי למקום חדש לאור נסיבות המקרה, ולבצע את ההחלטה שמתמהמהת במהרה. התשובה לסקר ב-14 למאי היתה כדלקמן: 86% אמרו שעל גן החיות לשקול את העברתה למקום אחר מיד, בעוד שרק כ-14% התנגדו למהלך זה. שימו לב שלקח להם כמה חודשים לממש את ההחלטה, ורק בעזרת סיוע צבאי (מטוס מטען) הם הצליחו לממש את ההעברה. 

רקע קודם 

מחלוקת קשה אחרת על הדרך לטפל בפילה טוני (Toni) שסבלה אף היא מזה שנים בגן החיות הלאומי בוושינגטון, בעטייה של דלקת פרקים שהחמירה, ושהחלה אף היא לפני למעלה משנה וחצי, הסתיימה ב"המתת-חסד". טוני שמתה בגיל כ-40 שנה, היתה פילה אסייאנית, שהלכה לעולמה כשני עשורים לפני תוחלת החיים הממוצעת של פילים בשביה (כ-60 שנה). היא שהתה מאז 1989 בפארק חיות הבר של מכון הסמיסתוסיאני בוואשינגטון, לאחר שסבלה מפציעה מתמשכת ברגלה שנגרמה לה בגן חיות שבו שהתה בטרם הגיעה לוואשינגטון. בהדרגה היא איבדה בשעתו ממשקלה מאות קילוגרמים ושריריה התרופפו. מצבה הבריאותי הידרדר בצורה דרמטית, אך עובדי גן החיות לא שעו להצעת ארגונים לרווחת החיות שתבעו להעבירה לגן החיות בטנסי, שבו ידועים תנאים טובים יותר לפילים בתנאי שבי ושבי למחצה, רק משום שסברו כי אין לה סיכוי לעמוד בתלאות הדרך.... 

בארצות הברית נתקלים בשנים האחרונות בבעיות גדולות והולכות בנוגע לשיטות כיצד לטפל בפילים בשביה, וארגונים ופעילים שונים לרווחת החיות, תובעים ללא הרף להקצות להם תנאים טובים יותר בשביה, או לחדול מלהחזיקם שם. ואולם, הם אף פעם לא מבהירים מה אפשר לעשות עם הפילים החיים שנים רבות בשביה, אך לא ניתן להשיבם עוד לטבע ברוב המקרים. 

המומחים האמריקאים טוענים בעיקר בשלוש וחצי השנים האחרונות כי פילים צריכים מקומות-חיות גדולים יותר ממה שגני-החיות האמריקאים יכולים לספק להם, בעיקר לנוכח קצב הריבוי הטבעי המהיר שלהם. כאשר גן החיות של פילדלפיה(Philadelphia Zoo) , הראשון בארצות הברית, נוסד ב-1874, הביא אליו האוֹצֵר שלו פיל אחד מאחד הקרקסים הנודדים, קשר אליו שרשרת והצמיד אותו לעץ להנאת הילדים והמבוגרים שמעולם לא ראו בעל-חי כזה מקרוב. מאז חלפו 132 שנים, והפילים צברו מעמד בכיר בחצרות התצוגה של גן החיות הזה ואחרים, ואף היו מכוכבי הפוסטרים המציגים את איכות חייהם בשביה, והוצגו לראווה לצרכים מסחריים שונים. ואולם, מנהלני ומנהלי גני-חיות טוענים כי המבקרים בגני החיות מבלים בממוצע בין 5 ל-8 דקות בלבד בצפייה במקומות האכסניה הזעירים שניתנו להם. באביב 2006, החליטו בגן החיות בפילדלפיה כי אינם סבורים שראוי להמשיך בתצוגת הפילים בו, ובמקום להשקיע בהגדלת שטח מכלאת הפילים בגן החיות, החליטו מנהליו להשקיע את הכסף המיועד למטרה זו במקומות אחרים. בהתאם לכך, החליטו שארבעת הפילים של גן החיות בפילדלפיה יועברו לגן החיות במרילנד (Maryland), גן החיות בבולטימור(Baltimore) ומרכז האיקלום המורחב במרכז טנסי (Tennessee). מגמת הצמצום באחזקת פילים בשביה בארה"ב צוברת תאוצה. ספרי העדר שפורסמו לאחרונה מציגים לראווה קצב רבייה מהיר ביותר המעיד כי לפילים אין בעיות להתרבות בתנאי שבי בארה"ב. לראייה, קיימים נתונים על רביית הפילים בארה"ב מאז 1880. בשלהי המאה ה-19 נולדו מדי שנה פילים אחדים, אך בשלהי המאה ה-20 וראשית המאה ה-21, נולדים בה מדי שנה עשרות פילים.