חדשות טובות מצפון-קניה: אוכלוסיית קופי הגונון דה-בראזה בעלייה מפתיעה

מאת: נדב לוי
2007

דוגמא מעניינת למחקרים חיוביים המתעדים כי לא כל הפרימאטים סובלים מהשפעתם לרעה של גורמי אקלים או אדם על אוכלוסיותיהם, התגלתה זה עתה בצפון-קניה עם מין שאיננו מרבים לראות ולהזכיר בסיורי הספארי שלנו ביבשת. חייבים לומר זאת דווקא לאור ההכרזה מרחיקת הלכת האחרונה מלפני כמה ימים, בדבר 25 הפרימאטים שנקבעו במחקר האחרון כמיני הקופים השרויים יותר מכולם בסכנת כליה מוחשית, ובעיקר באסיה ובמדגסקר. על אלה ועוד דווחו לאחרונה אתרי האינטרנט והארגונים המדעיים המובילים בעולם.

והנה, דווקא עתה, התגלתה בקניה בשלהי אוקטובר השנה אוכלוסייה שלא ידעו על קיומה של גונוני [קופי] דה-בראזה Cercopithecus neglectus)) ממשפחת הגינוניים) Cercopithecidae), שנחשפו במחקר באזור בלתי-צפוי לחלוטין בקניה. המדענים הנרגשים מדווחים על כך בהתפעלות. 

התגלית מרתקת במינה משום שמדובר בקוף שאורכו מתנשא לכ-1.7 מטרים (כ-5 רגל) אם מביאים בחשבון גם את זנבו. משקלו-מסתו היא למעלה מ-7.5 קילוגרם, ומה שמפליא יותר מכל במין זה הוא זקנו הלבן והצח כשלג, שפמו המרהיב ויופיו הנדיר. לקופי הגונון האלה פרווה אפורה משולבת חום-אדמדם בגב, גפיים וזנב כהים-שחורים וגם כיסי לחיים המאפשרים לשאת פריטי מזון שהתגלו במהלך שיחור המזון. הזכר כחברו הגונון הירוק מצוייד באשכים תכולים. הם מהווים למרות דימיונם הכללי לקופי גונון אחרים, תעלומה רבתי לחוקרים המעוניינים לדעת עליהם הרבה יותר בקניה. 

שמם של הקופים ניתן להם לציון שמו של ההרפתקן והנוסע הגיאוגרפי הצרפתי החשוב Pierre Savorgnan de Brazza שגילה את העיר ברזוויל והגדיר את קונגו הצרפתית. 

בדרך-כלל סברו ברוב המקורות המדעיים המספרים על מין זה שהם שוכנים באזורים ביצתיים לחים ועתירי-מים, בעיקר במרכז-אפריקה, שם הם נחבאים וקשה לגלותם, אך גם ביערות-גשם הרריים עתירי במבוק והרים יובשניים יותר. זוהי ככל הנראה אחת הסיבות מדוע קשה לדעת מהו גודל אוכלוסיותיהם באזורי התפוצה שלהם. והנה, אם עד לאחרונה חשבו כי רק 700 מבני מין זה חיים בקניה, אזורי המחיה המזרחיים ביותר של מין זה באפריקה. והנה, גילו שומרי-טבע אוכלוסייה מרשימה שלא דווח עליה המתגוררת גם באזורים יובשניים בצפון-קניה. "מדובר באחד מהאזורים הנידחים והבתוליים האחרונים שטרם הופרעו על-ידי האדם", אמר הפרימאטולוג שגילה אותם ששמו אירגי מוונז'א ,(Iregi Mwenja) מהמחלקה לחקר פרימאטים במוזיאון הלאומי של קניה. הוא מבצע מחקר על הפרימאטים בצפון-קניה בצמוד לארגון שמירת הטבע ששמו ,Wildlife Direct ואישר לאחרונה קיומו של מין זה בקניה, באזור שלא היה ידוע עד כה ממזרח לעמק השבר הגדול, ה-Great Rift Valley הקנייאתי. מדובר בשמורת-יער שאינה מוכרת היטב למטיילים, ושמה: Mathews Range Forest Reserve. השמורה תוארה כ"אי של מגוון ביולוגי של מינים" an island of biodiversity)). 

עד-כה סברו כי מין זה נמצא בסכנת הכחדה בקניה, בעוד שלמרות תפוצה בכמה מדינות באפיקה, ברחבי היבשת ידועה אוכלוסייה יציבה משהו בעיקר בקונגו (זאיר לשעבר) הנמצאת במרכז היבשת, כך שקניה חשובה לתפוצת מין זה בקצה הגבול המזרחי של תפוצת המין הזה באפריקה. לאמתו של דבר הם ידועים לא רק בקונגו וקניה, אלא גם ברפובליקה המרכז-אפריקנית, קונגו ברזוויל, גיניאה המשוונית, גאבון, קמרון, אנגולה, ואפילו באתיופיה וסודן. עד עתה התייחסו לאוכלוסייה הקנייאתית כאוכלוסייה קטנה, השרויה בסכנת הכחדה לאומית ומוגבלת בגודלה, אך עתה מעריכים כי גודלה, כ-1,000 פרטים, מעלה את הערכת גודל האוכלוסייה בכ-300 או בכ-25% לפחות, ועל כן התגלית מוגדרת כידיעה משמחת בכל קנה-מדה מבחינת היבטים של שמירת-טבע בלבד במזרח היבשת. 

מה כל כך מרתק בקופי הגנון דה-בראזה? הקשר למקום המחיה נהר הגדות 

תעלומת חייהם של הקופים ממין זה מחייבת להתחקות אחרי הביואקולוגיה והארגון החברתי שלהם. גונון דה-בראזה נחשבים ביישנים ונחבאים למדי. הם שוכנים ביער גדות, יער משווני סבוך בגדות נהרות שבלבל את הבריטים ודומיהם שתרו אחרי מקורות הנילוס, ושנתנו לו את השם המפורסם של יערות-גשם משווניים, הלוא הם הג'ונגלים. באותם ימים לא העלו ההרפתקנים כי אילו היו צועדים במאונך לקו האפיק של הנהר, היו מגלים את נופי הסוואנה האופייניים למזרח היבשת ודרומה. 

מה בין יער גדות לג'ונגלים? 

ואולם, בעת שקיימו בעבר תדיר, בעיקר בריטים, מסעות שיט על נהר הנילוס דרומה במגמה לגלות את מקורות הנילוס הם נתקעו כידוע לכל בדרכם עתירת המלריה ושאר מחלות אופייניות, בביצות הסוד בסודן. הם החליטו בשעתו לוותר על נתיב ההגעה לימת ויקטוריה בדרך זו ובחרו דרכי סיור אלטרנטיביות באמצעות מסעות חקר הרפתקניים שיצאו לרוב מזנזיבר וצעדו כללית מערבה ודרום-מערבה במגמה להגיע ליעדים אלה בדרכים אחרות. שמם של אחדים מהמשתתפים והמובילים המפורסמים מבחינתנו באותם מסעות היו למשל, הקולונל ריצ'ארד מיינרצהאגן, קצין המודיעין של הגנרל אלנבי בארץ ישראל, הגם שמושבו היה במצרים, שהשתתף במסעות על הנילוס; לימת ויקטוריה שהיא מקור הנילוס הלבן הגיעו אחרים באמצע המאה ה-19, ביניהם ספיק. ליווינגסטון הבין קודם לכן במסע אחר כי מפלי ויקטוריה, אותם גילה כאיש הלבן הראשון שפרסם זאת בראש חוצות, זורמים לאוקיינוס ההודי ואותר לבסוף על-ידי העיתונאי האמריקאי הנרי סטנלי בימת טנגנייקה אחרי שלא הגיעו ממנו ידיעות כלשהן במשך תקופה ארוכה. סטנלי עצמו הגיע אף הוא לאזור ימת ויקטוריה וגילה את רכס הרי הרובנזורי, מקור הנילוס הכחול. בכל המסעות הללו, השתמשו המגלים הגיאוגרפיים בשיט על נהרות גדולים, ובעצם ידעו רק מעט על הנוף האמתי של היבשת שלא היה יער גדות משווני בעיקרו. 

באחדים ממקומות החיות של הקופים, ידוע כי הם מבודדים מסביבתם, ובהעדר רצף או מסדרון אקולוגי מתאים להגדלת התפוצה, אין זה מפליא כל עיקר כי כה רבים מהם לא אותרו עד לאחרונה. בהעדר אוכלוסייה גדולה באזור המחיה שלהם, ובהגעה נדירה של בני-אדם במסגרת שוטטויותיהם, יכלה אוכלוסייה של מאות פרטים להישאר עלומה ובלתי ידועה. ואולם, לדברי החוקר, הקנייאתים המקומיים באזור ידעו עליהם גם ידעו. המידע פשוט לא הועבר מהם הלאה, אולי משום שלא העלו על דעתם כי מישהו מתעניין בהם. 

הרבה לא ידוע בינתיים על הלחצים הסביבתיים היכולים לפגוע באוכלוסייה החדשה שזה עתה התגלתה. ואולם, בבדיקה של אזורי מחיה ידועים אחרים של אותם קופים בקניה, עולה כי הם נתונים בלחצי כריתה מסיביים של יערות המחיה שלהם, בעיקר בגלל הצורך של המקומיים להגדיל את שטחי החקלאות כדי לספק עוד מזון לפיות הרעבים. ישנם החוששים כי בתוך 50-40 שנים לא יוותרו עוד שטחי מחיה אוריגינלים ובלתי-פגועים לקופי הדה-בראזה בקניה. מה שנדמה משמח את החוקרים יותר מכל היא ריחוקה של האוכלוסייה החדשה ממקומות מושבם של בני-אדם, עובדה המבטיחה כי לא ייפגעו בקרוב. 

בשלב זה הם אינם מצויים תחת איום כלשהו, כך שמוונז'א אף טוען כי הם יהיו שם לתקופה ארוכה יותר מהצפוי. איש אינו יודע או משוכנע לבטח כיצד הגיעה והשתמרה אוכלוסייה זו ביער הנידח בצפון-קניה, ולו משום שאיש לא חשב כי יש סיכוי לראותם ממזרח לבקע הגדול שנוצר לפני כ-2 מיליון שנים, והוביל לספציאציה של כמה מינים ותתי-מינים של קופים ביבשת. סבורים כי למרות הכל, היו במהלך ההיסטוריה כמה מסדרונות אקולוגיים שאיפשרו רצף מסויים של אוכלוסיות ממין מסויים הלאה, אך רצף זה נקטע ואינו קיים עוד. במקרה כזה, ייתכן והאוכלוסיות בקניה נמצאות בשלב זה או אחר של ספציאציה ונהיה עדים בתקופה הקרובה לכמה מחקרים שיבחינו בין הרגלי התזונה, אורח החיים והמבנה החברתי של אלה בקניה לעומת אלה בקונגו, למשל. 

ד"ר ריצ'רד ליקי, שהזכרנו לא פעם באתר האינטרנט של "עולם אחר" הוא המממן ובעל הבית החשוב ביותר של הארגון Wildlife Direct, ידוע בהיותו שומר טבע ופליאונתולוג בחסד בפני עצמו, הוא כתב על התגלית כדלקמן: "זוהי סוגיה קריטית בגישת שינויי האקלים, המחייבת אותנו להתחשב ביתר שאת במתרחש ולהביא בחשבון שיקולים שצריכים להנחות אותנו ביחס לעתיד השימור" [של מינים בולטים ומרשימים דוגמת הקופים הנדירים הללו בקניה. 

רקע מקוצר קודם

* מחקרים נעשו עליהם כנראה בעיקר בפארק הלאומי מייפו ,(Mefou National Park) כשעה נסיעה מהעיר יאונדה, בירת קמרון. 

* מאתרי אינטרנט אחדים, אנו למדים כי גודל הקבוצה הממוצעת כ-35 פרטים, אף כי במקורות קודמים יש האומרים כי הם נעים בקבוצות קטנות יותר, בדרך-כלל משפחה (זוג הורים) וצאצאיה. 

* מדובר בקוף יומי, נחבא ואטי בתנועותיו שרוב זמנו נמצא על העצים. 

* בשוטטותם ביער, לא רק על עצים, הם משתמשים בכל ארבעת הגפיים שלהם, ומבלים גם על הקרקע כמינים קרובים דוגמת הגונון הירוק. 

* אורכו של גוף הזכר לרבות הראש בין 48 ל-59 ס"מ, הנקבה מ-39 ל-54 ס"מ. אורכו של זנב הזכר מ-59 עד 78 ס"מ ושל הנקבה מ-57-47 ס"מ. משקל הזכר כ-8 ק"ג ומשקל הנקבה כ-4.4 ק"ג. 

* לפי שעה איננו מכירים לפי שעה אם יש ביניהם גם תתי-מינים. 

* תחום המחייה שלהם נאמד ב-13-6 הקטאר, אך קיימת חפיפה בין הקבוצות 

* הרגלי התזונה והרכב המזון מגוון מעלים, פטריות, פרחים, חרקים, עכבישים, ואפילו זוחלים קטנים. 

* במקרים של איום או סכנה הנשקפת לפרטים, הם יכולים להישאר על העצים גם כ-8 שעות. 

* הם ידועים בעצבנותם הרבה וחששם מכל אלמנט זר בקרבתם. במקרה של איום, קופאים על מקומם. 

* הם מונוגמיים באופיים, אך אינם נמנעים מקיום יחסי גומלין פוליגמיים. 

* ברבייה מתקבל צאצא יחיד. ההריון כ-168 ימים. 

* תוחלת חייהם כ-22 שנים. 

* מעמדם מבחינת שמירת טבע תחת הספר האדום של ה-IUCN, מוגדר כמין פגיע (מאויים). 

לקריאה נוספת

‏Anon. 2007. De Brazza's monkey,Cercopithecus neglectus. BBC News. )Download, 04 November).

‏Anon. (no date). De Brazza's Monkey. Wikipedia, the free encyclopedia. Website1, download, 04 November).

‏http://en.wikipedia.org/wiki/De_Brazza's_Monkey

‏Anon. (no date). De Brazza monkeys in Cameroon. Website2. (Download, 04 November 2007).

‏Bekoff, Marc. 2007. More De Brazza monkeyshave been discovered in North-Kenya. (arrived through e-mail, November 03).

‏Butynski, T. & Members of the Primate Specialist Group 2000. Cercopithecus neglectus. 2004 IUCN Red List of Threatened Species. IUCN 2004. [Downloaded, 17 March 2006].

‏www.iucnredlist.org

‏Butynski, T. et al., 2000. Cercopithecus neglectus . [Retrieved, 12 May}.. 2006.IUCN Red List of Threatened Species. IUCN 2006

‏Macdonald, David W. 1984. (Chief editor). The 45 species of "Typical Monkeys. Pp. 382-385. The Encyclopedia of Mammals:1. London, Sydney: George Allen & Unwin.