גן החיות בברלין: כיצד מנהליו עושים רווחים מעודפי הייצור הכלואים?

מאת: נדב לוי
03.2008

במאה הקודמת היו גני-החיות בעולם, מעין תוספות לפארקים וגנים ציבוריים, ונועדו בעיקר לספק את סקרנות המבקרים, שבאו להסתכל בחיות-בר זרות ואקזוטיות; הפילוסוף הידוע ששמו דייל ג'מיסון (Dale Jamieson) סיפר בשעתו כי החזיקו בגן-החיות של ניו יורק אפילו פיגמי אפריקני כמוצג אקזוטי (Jamieson, 1995, 64). גם בביברים באירופה החזיקו שחורים, אינדיאנים ו’פראים’ לצד בעלי-חיים; הם נחשבו לחסרי נפש, ולכן, זוהו כקרובים יותר לבעלי-חיים מאשר לבני-אדם, מה שמזכיר את עמדת הרמב’ם על ‘התורכים והכושים’ (לוי ולוי, 2002).

אפילו רפורמטור חשוב של גני-חיות כמו האגנבק הציג בגן-החיות שלו קבוצות של לאפים, נובים, פטגונים והוטנטוטים... (אלנברגר, בקובץ של קלייטס, 1974, 71; לוי ולוי, 2002). אז לא דאגו להחזקה טובה, לרווחה ולבריאות של חיות הבר, מתוך הנחה שאם אחת מהן תמות, אפשר תמיד לצוד אחרת במקומה. בדרך-כלל החזיקו באותם רק חיה אחת בכלוב, לא חשבו על הצורך שלה בחברה, ובוודאי לא העלו על הדעת אפשרויות של רבייה. היום מבקשים, לפי דוברי גני-החיות, לפתח בקרב המבקרים יתר הבנה אל מורכבות הטבע ולטפח יראת כבוד כלפי הטבע ורבגוניותו הביולוגית. ניסו להדגיש מגמות אלה גם באמצעות שינויים סמנטיים, כגון המרת המלה Zoo בBiopark-; גן-החיות הגדול של ברונקס נקרא כיום‘פארק לשמירת חיי הבר’ ((Wildlife Conservation ParkHancokes), 1995, 32). גם בישראל יש לנו ‘חַיבָר’. ואולם, ל‘חיבר’ (בכרמל וביטבתה שבערבה הדרומית) אין ולא כלום עם חיי חופש קלאסיים הדרושים לבעלי-החיים, השוכנים בהם. גם ‘מערכת אקולוגית’ מעין זו זקוקה לטורפים לשם איזונה, ואלה נעדרים ממנה, למעט אולי אם פורצים פנימה זאבים וטורפים אחרים, המסוגלים לחולל אנדרלמוסיה בשטח המוגן בגדרות, הדומה אולי במדת מה ליחסי גומלין בין טורפים לנטרפיהם (לוי ולוי, 2002).

גם העיר על כך הנקוקס (עמ' 34), כי 95% של היצורים עלי אדמות קטנים מביצת תרנגולת, ולאלה אין ייצוג הולם בגני-החיות, המעדיפים בעלי-חיים יותר גדולים ומרשימים . האם כליאת חיות-בר בכלובים והחזקתם בתנאים משופרים גם אם בשבי, מבטאת יחס של כבוד לבעלי-החיים? (Hancocks, 1995).

כנראה שעל כל אלה, לא שמעו באחרונה בגן החיות של ברלין, אולי העמוס ביותר בכדור הארץ במספר בעל החיים החוסים בין כתליו.

גן החיות בברלין, שבו ביקרתי פעם במאי 1992, התפרסם זה מכבר בעולם בכך שהוא גן החיות המכיל הכי הרבה מינים בעולמנו הגלובלי של גני החיות, אפילו יותר מגן החיות בסאן-דייגו. ואולם, באחרונה, החלו להתפרסם דיווחים כי בעלי-חיים רבים מגן החיות הזה מוצאים את מותם המסתורי, אולי בגלל היותם למרבה מזלם הרע עודפים שיש להאכילם, וכי מסיבות של שיווק בשר למאכל, הם מגיעים למדינות שכנות, ובכך מממנים שם את ההוצאות הגדולות והולכות הכרוכות במימון ההאכלה של אותם בעלי-חיים כלואים. בשלהי מרץ 2008, התברר כי גן החיות בברלין נמצא תחת לחצים גוברים המתקשים לספק תשובות אמתיות על גורלם של מאות בעלי-חיים שנשחטים, ובכמה מקרים ציינו כי הסיבה לכך היא הפוטנציאל (הפּוֹטֶנְצְיָה) שבשימוש באבריהם כתרופות אוֹן (להגברת כח הגברא, כקרני קרנפים כתושות, או איילים, או שימוש רפואי ידוע שעושים בעצמות טיגריסים למטרות רפואיות).

הפוליטיקאית קלאודיה המרלינג (Hammerling) , ממפלגת הירוקים, בגיבוי כמה ארגונים לרווחת בעלי החיים וזכויותיהם, האשימו את מנהל גן החיות ברנרד בלסזקייוויטץ',(Blaszkiewitz)  כי מכר את בעלי החיים למטרותיו העלומות. לה ולחבריה יש עדות ברורה כי גן החיות ייצא לבלגיה 4 דובים שחורים אסייאנים והיפופוטם אחד שהגיעו לעיירה הבלגית וורטל ,(Wortel) שאין בה כלל וכלל גן חיות, אך יש בה גם יש מִשְׁחָטָה (בֵּית מִטְבָּחַיִם)! לדבריה של המרלינג, נטבחו בעלי החיים האלה (Connolly,2008).

היא אמרה כי  אחת הבעיות הקשות האחרונות של גני-חיות בעולם היא "ייצור-יתר של בעלי-חיים" בגני החיות, כחלק מניסיונם לצבור עוד ועוד מבקרים, ואמנם, נדמה כי גישתם של גני חיות רבים בעולם לאכלס את גני החיות שלהם בתינוקות חייתיים היא במדה רבה בעוכרי הניסיונות לשמר בטבע בעלי-חיים נדירים דוגמת קופי-על או מינים נדירים וחשובים אחרים דוגמת האוקפי. לשם כך לעתים עושים שימוש בהון הרב של גני החיות, ואלה אינם מהססים לממן פעילות ציד בלתי-חוקי שבמוקד שלה רוצים בהגעת הצאצא התינוקי. ואולם, גם לגני החיות יש הצלחות גדולות ברבייה של מינים נדירים גם בשביה, דוגמת הפסטיבל והפופולריות העצומה שזכה לה לא מכבר הדב הלבן המפורסם קנוט וחבריו האחרים, למשל, לאחרונה הדב הלבן פלוקה מגן החיות בברלין (וראו להלן).

דוגמאות נוספות הגיעו לאחרונה לידיעתי מגן החיות בברלין. לפי אותן ידיעות שמקורן בהמרלינג, ידוע על כמה טיגריסים ונמרים מברלין שמצאו את דרכם לחוות-רבייה בסין, דוגמת חוות דובים וחוות טיגריסים המאכלסים בתוכם אלפי פרטים שמגדלים לצורכי הרפואה המסורתית הסינית והאוריינטלית האחרת, ולא מתכוונים במיוחד להשיבם לטבע, למרות שמצבם של טיגריסים בעולם בטבע הוא בכי רע. ואמנם, השימוש באברי חתולים גדולים, ובעיקר טיגריסים ונמרים (לרפואה המסורתית, פרוות לתעשיית האופנה ועוד) ממשיך להרקיע שחקים והטענות הן כי במישרין ובעקיפין הרוויחו גם בגן החיות בברלין משיווק טורפי העל החתוליים האלה, לכל הפחות לטענת המרלינג (Connolly, 2008).

אפילו בישראל ידוע על מספר גובר והולך של אנשים הרוצים להירפא בתרופות טבעיות, להשתמש ב'ידעונים' ומומחים מטעם עצמם לרפואה מסורתית, והרוצים פחות ופחות להשתמש ביכולתו של המדע בתחום ההמלצות לריפוי, ואף אינם מתייחסים כראוי למחקרים מדעיים שבעזרתם ריפאו מספרים אסטרונומיים של בני-אדם, לכל הפחות מאז התגלה לעולם הפניצילין וכיוצא באלו (למשל, גולדמן, 2008).

ואולם, בלסזקייוויטץ', שהתפרסם בכל רחבי העולם לאחר הולדתו של קנוט הב הלבן של גן החיות בדצמבר 2006, דחה מכל וכל את האישומים. הפופולריות של הדובים בגני החיות השתפרה לאין-ערוך , לדבריו, מאז התבררה כרווחית מאין כמוה לעסקי גן החיות, עובדה שאינה מצריכה אותם לספק בעלי-חיים לבתי-מטבחיים כדי לעשות הון נוסף. דווקא טענה שכזו מחשידה אותם יותר, לעניות דעתי, בנטילת חלק בעשיית רווחים אישיים ולא לצורכי גן החיות

כאמור לעיל, גן החיות העירוני בברלין התפרסם באחזקת המספר הרב ביותר של בעלי-חיים בתחומו. אומדים את מספרם שם בכ-23,000 פרטים, עובדה שמסייעת לו להיות מגני החיות הפופולריים ביותר בעולם. בלסזקייוויטץ' אומר כי הטענות כנגדם רצופות באי-אמירת אמת ושקרים. לדבריו, "הסיפורים על שחיטה של בעלי החיים מגן החיות בברלין הושתלו, וכי הם משתדלים לעבוד עם סוחרים מספקי בעלי-חיים מכובדים ומוכרים בעולם גני החיות".

הוא אף הוסיף ואמר כי בעוד שבעלי-חיים אחדים אמנם נשלחו לסין בשנות ה-90 של המאה ה-20, אך העברתם לשם קיבלה גיבוי פדרלי מצד משרדי מימשל ונועדה להגנה בטבע. לדבריו, גידול בעלי-חיים הוא נושא מרכזי חשוב במדיניות גן החיות בברלין, וכי מבקריו זוכים לצפות בתהליכי הגידול האלה מקרוב. הוא דחה מכל וכל את הטענות כי עשיית רווחים נוספים היתה המוטיבציה המסתתרת מאחורי הטענות שהובילו כנגדם.

ואולם, אין להתכחש עד תום לטענות כי עודפי ייצור בגני-חיות ואי יכולתם למצוא עבורם בית אחר, יכולים להוביל לשחיטה למאכל. למשל, הלמוט מאגדהפראו  (Magdefrau) סגן מנהל גן החיות נוררמברג ,(Nuremberg)  הודה בכך כדלקמן: אם איננו יכולים למצוא בית טוב לבעלי החיים שלנו, אנו הורגים אותם ומשתמשים בהם כמקור מזון". בגן החיות בנורמברג יכלו המבקרים לראות בזמן אמת כיצד לכלוב האריות הכלואים הוכנסה אנטילופה כמקור מזונם .(Connley, 2008)

תובעים (קטגורים) מתכוונים להודיע בקרוב האם המקרה יגיע לבית המשפט. גן החיות מצדו אינו מסוגל להתנגד בכל תוקף להאשמות לפיהן הוא מעודד לידת בעלי-חיים בשביה כדי להציפו במבקרים שאינם יכולים להתחמק מצדם מאימרות-שפר כמו "כמה התינוקי חמודי" וכיוצא באלו. היו שכינו תופעה זו בגן החיות בברלין לאחר לידת קנוט כ"קנוט-מאניה", לאחר ש"הדובי הלבן" התפרסם יותר אולי מכל דב לבן אחר כמותו בהיסטוריה. היו שמשווים את הפופולריות שלו לעוצמת הרגשות שמופנית לפנדה הענקית מאז החלו להתפרסם בעולם כ"מתנות דיפלומטיות" מצדה של סין הרוצה לזכות באמפתיה מצדן של מדינות אחרות (לוי וארז, 2008).

אנו רואים אפוא שתי מגמות: האחת לגיטימית, והיא לצבור תנופה מהפופולריות הגואה של צאצאי בעלי-חיים בסכנת הכחדה שנולדו בגלל תנאים נאותים בגני החיות, ומביאים עוד מבקרים לגני החיות המשלמים תיבין ותקילין לטובת רווחי גני החיות. ואולם, השניה, כי גני החיות אינם מהססים לנסות לגרוף עוד רווחים בתשלומים מתחת לשולחן משום שאינם מסוגלים להאכיל עוד פיות רעבים של בעלי-חים גדולים ומרשימים, זו כבר אופרה אחרת המחייבת התייחסות ביקורתית שלה זכה ובצדק גן החיות בברלין לאחרונה. תחושות-בטן קשות מצדם של משמרי סביבה ושומר-טבע כי גני חיות נוטלים חלק בציד בלתי חוקי של מינים נדירים ומרשימים של בעלי-חיים בטבע כדי ליהינות מאהבת הציבור לתינוקות בעלי-חיים אלה, מעוררת חשדות גדולים בדבר מעורבותם הבלתי-חוקית בהפרת חוקי שמירת טבע גלובליים מחמירים

יחד עם זאת, קנוט כה התפרסם בעולם שהתרפק עליו באינספור מזכרות בדמות צעצועים, כרטיסי אשראי וכיוצא באלו, שאפילו הוא הביא לבעליו בגן החיות בברלין אינספור רווחים בלתי-צפויים שאיש לא חזה קודם לכן. יתרה מזאת, עכשיו גם גן החיות נורנברג רוצה להפיק את אותם הרווחים שעשה גן החיות בברלין מהמבקרים בסיפור דומה אודות חגיגות הולדתו של גורת דב קוטב לבן אחר ששמה "פלוקה" (Flocke) שפירושה מגרמנית " פְּתִיתִים" בהמשך לשמות קודמים דוגמת " פְּתִיתֵי שֶׁלֶג" (SnowFlake), שהתגלתה ונחשפה לראשונה מחוץ לכלובה ביום ה', ה-26 למרץ השנה, אף כי גילה כבר כשלושה חודשים. מדיווחים ראשונים של סוכנויות הידיעות עולה כי היא החל להִשְׁתּוֹבֵב ולהסתקרן מסביבתה החדשה, נצפתה משכשכת במים בחצרה עם אפה הדולף הנהנה לסרוק את סביבתו בקפדנות תוך משחק, ונהנית מקרבת עשב הדשא הגדל בקרבת המים. לדברי גורמים רשמיים בגן החיות, היא תוצג לקהל רשמית החל מה-9 לאפריל הקרוב. כעת אנו מגלים כי פלוקה נולדה עוד באמצע דצמבר. היא נלקחה ב-8 לינואר השנה מאמה "ורה" (Vera), כדי שיוכלו לגדלה בעצמם לאחר שנוכחו לדעת כי הדובה האם הטילה אותה על רצפת כלובה, והחלו לדאוג ולחשוש כי היא איננה מסוגלת לטפל בה כיאות. הדבר ידוע גם במיני-מפתח אחרים בתנאי שבי, לרבות בגני חיות ישראליים מובילים. מהלך האירועים עמה מזכיר לכולם את אותה הבעיה שנתקלו עמה בעבר גם בגן החיות בברלין עם קנוט. "פלוקה שוקלת עתה כ-16.5 קילוגרם והביעה אי-רצון בולט לעבור לכלוב של גורי טיגריסים שהועברו לגני חיות אחרים מסיבות שונות", צוטטה דוברת גן החיות ניקולה מוויגל.(Moegel)  .(e.g., AP, 2008)