יום 1 (ה׳) | תל אביב - נמל התעופה קילימנג'רו (Kilimanjaro Airport) -שמורת טרנגירי (Tarangire National Park)

ניפגש בנתב"ג ונטוס לשדה התעופה הבינלאומי קילימנג'רו הממוקם סמוך לעיר ארושה (Arusha). נפגוש את הצוות המקומי שילווה אותנו, נעלה על רכבי הספארי המיוחדים (פירוט בהמשך) ונצא ליעד הראשון - שמורת טרנגירי (Tarangire). נגיע לשמורה לפנות ערב ונסייר בה. המיוחד בשמורת טרנגירי הן הסוואנות רחבות הידיים -  מרחבי עשב עצומים, זרועות עצי באובב בני מאות שנים, שיחים נמוכים ועולם חי עשיר ומגוון, הכולל יותר מ-500 מינים של עופות, עדרים גדולים של פילים, היפופוטמים, אריות, צבועים ואלפי צבאים, בופאלו, אנטילופות, גנו,  אימפלות, זברות, ג'ירפות ועוד.

ייחודה של שמורת טרנגירי (Tarangire National Park) הוא הסוואנות רחבות הידיים שלה, המנוקדות במאות עצי באובב בני מאות שנים, שביניהם משובצים מאות עצי שיטה. עולם החי של טרנגירי עשיר ומגוון: נמנו בה יותר מ-500 מינים שונים של עופות והיא נחשבת לאחד מריכוזי הקינון הגדולים בעולם. ייחוד נוסף של טרנגירי הוא העדרים הגדולים של הפילים, המגיעים אליה בעונת היובש. בנופיה המגוונים של טרנגירי משוטטים גם היפופוטמים, זאבים טלואים, אריות, נמרים וצבועים. בשטחי העשב הנרחבים שלה חיים אלפי צבאים, באפלו, איילנד, גנו, אימפלות, זברות, ג‘ירפות ומיני יונקים רבים נוספים.

בתום הספארי, ניסע אל הלודג' ונתארגן לארוחת הערב.

ארוחת ערב ולינה (לילה 1) ב- Manyara Serena Lodge או דומה ברמתו

 

ימים 2-3 (ו׳-שבת) |  יום שבטים בטנזניה - ביקור בשבטי הדזבה ודטוגה - שבת

ביום זה אנו חווים את התפתחות משכנות האדם: שבט הדזבה (Hadzabe) ושבט דטוגה (Datoga) הם מהשבטים האותנטיים והמסורתיים האחרונים שנותרו באפריקה ולהם היסטוריה מתמשכת של כ-12 אלפי שנים.

משבט ההדזבה נותרו כ-700 איש. בני השבט חיים בעיקר ליד אגם איאסי (Lake Eyasi) בצפון טנזניה, ללא בית קבוע - בתקופה היבשה הם חיים בסוכות שהם מקימים מזרדים ועשב. בתקופה הגשומה, הם מוצאים מסתור מהגשמים במערות ובנבכי הסלע. כל קבוצה בשבט מונה 30-20 איש. נשות השבט מלקטות פירות ושורשים אכילים ואילו הגברים צדים בעזרת חץ וקשת כבימי האדם הקדמון. שבט ההדזבה מדבר בשפת ההדזה, שפה המשלבת קליקים של עיצורים וציקצוקי לשון.

האזינו לכתבה ששודרה בגלי צה״ל בעקבות ביקור בשבט ההדזבה.

בני שבט הדטוגה ידועים כאויביהם המושבעים של שבט המסאי. גברי השבט נודדים עם עדרי הצאן והבקר בין צפון המדינה לדרומה, בחיפוש אחר שדות מרעה. הנשים נשארות בבית ומגדלות את הילדים. חלק מהגברים עוסק בנפחות זעירה - תוך דקות ספורות הם מתיכים מתכות קלות ובעזרת פטיש וסדן מכינים ראשי חיצים ותכשיטים שונים, אותם יחליפו עם בני שבט הדזבה תמורת עורות בעלי חיים או דבש. הגברים לבושים גלימות אדומות ואילו הנשים מצלקות את עור פניהם בצורות סימטריות מסביב לעיניים ליופי ולבושות בגדי עור יפהפיים. לשבט מבני קבע עשויים מלבני בוץ ותבן.
בתום היום נחזור אל הלודג' ונתארגן לשבת.

ארוחת ערב ולינה (לילות 2, 3) ב- Manyara Serena Lodge או דומה ברמתו

 

יום 4 (א׳) | קלדרת נגורונגורו (Ngorongoro Crater) - שמורת סרנגטי (Serengeti National Park)

לאחר ארוחת הבוקר נבקר בשמורת נגורונגורו, שהיא לא רק אחד האזורים היפים ביותר בעולם, אלא בעיקר בעלת מגוון טופוגרפי עשיר ומרתק - רכסים געשיים זרועי מכתשים, ימות וביצות, הרים, קניונים ומישורים, דיונות ויערות עם מגוון עשיר של חיות בר. בזכות אוצרות הטבע והתרבות שבה הוכרזה השמורה כאתר מורשת עולמית. אנחנו נגלה כאן את "הפלא השמיני של הבריאה" - קַלְדֶרָת נגורונגורו", שהיא מכתש ענק שנוצר כאשר לוע הר הגעש קרס פנימה ויצר "רצפה" של 304 קמ"ר וקוטר של 19 ק"מ עם קירות תלולים בגובה של כ-600 מ'. בתוך המכתש הזה חיים להם לא פחות מ־25 אלף בעלי חיים גדולים, כולל אוכלוסיית האריות והצבועים המנומרים הצפופה בעולם(!). כאן נמצא גם ימת סודה (אגם אלקאלי, בו ריכוז המינרלים גבוה ביותר), נחלים, ביצות, סוואנות, חורש פתוח, יער עצי שיטה ויער גשם הררי, וביניהם מסתובבים עדרי זברות, גנו וצבאים, פילים, אריות, ברדלסים תאואים ולהקות פלמינגו. המכתש הוא גם ביתם של בני שבט המסאי, רועי הבקר המופקדים על שמירת החיות מפני ציד בלתי חוקי. 

קלדרת נגורונגורו (Ngorongoro Crater), המכתש המפורסם ביותר באפריקה, נוצר כתוצאה מקריסתו של הר הגעש נגורונגורו. כתוצאה מכך נוצר מעין אמפיתיאטרון טבעי עצום, שהקירות התלולים המקיפים אותו מתנשאים לגובה של כ-600 מטרים. במכתש נגורונגורו חיים רוב מיני בעלי החיים של מזרח אפריקה, ביניהם קרנפים, צבועים, תאו, פילים ועדרי גנו וזברות. מכתש נגורונגורו הוא חלק מ"אזור השימור נגורונגורו" הכלול ברשימת אתרי המורשת העולמיים של ארגון אונסק"ו. בנגורונגורו חיי בר מגוונים, נופים עוצרי נשימה והוא ביתם של שבט המסאי, רועי הבקר.

בתום הביקור נמשיך בנסיעה את שמורת סרנגטי, לה יוקדשו הימים הקרובים.

ארוחת ערב ולינה (לילה 4) ב- Serengeti Serena Lodge או דומה ברמתו


ימים 5-6 (ב׳-ג׳) | שמורת סרנגטי (Serengeti National Park)

הימים הקרובים יוקדשו במלואם לשמורת הסרנגטי, שנמצאת בשיא הדרה.

הפארק הלאומי סרנגטי (Serengeti National Park) הוא שמורת הטבע העשירה והמגוונת ביותר בעולם כולו. בין בעלי החיים הגדולים שבהם אפשר לצפות בשמורה: גנו, זברות, ג‘ירפות, אנטילופות, אריות, נמרים, צבועים ומגוון עצום של ציפורים. בתקופה זו, עדרי הגנו נמצאים בדרום ובמרכז שמורת סרנגטי. הגשמים שהחלו לרדת מצמיחים עשב טרי, בורות המים והנחלים שופעים והמרחבים משובצים בפריחה בצבעי לבן, צהוב וסגול. בתקופה זו האוויר הצלול מלא בקריאות עגלי הגנו הרצים לצד אימהותיהם, בגורי אריות צעירים המשחקים בזנבה של אימם ובלהקות של אורגים בצבעי צהוב ושחור המזכירות לנו שאנחנו בעיצומה של עונת החיזור. הטבע שוקק חיים חדשים ונמצא בשיא תפארתו.

בעונת הגשם הקצרה שבה אנו מבקרים, מאות אלפי אוכלי עשב עושים את דרכם חזרה אל שמורת הסרנגטי בה צומח כעת עשב טרי, ביניהם עדרי גנו, זברות, צביי תומסון וגרנט, אימפלות ועוד. בעקבותם מגיעים גם החתולים הגדולים - אריות, נמרים וצ׳יטות - המחפשים את הפרטים הצעירים והחלשים שבעדר.

בתומו של יום נשוב אל הלודג' ונתארגן לארוחת הערב.

ארוחת ערב ולינה (לילות 5, 6) ב- Serengeti Serena Lodge או דומה ברמתו

 

יום 7 (ד׳) | שמורת סרנגטי - כפר מסאי (Maasai)

בתום ארוחת הבוקר ניפרד מהשמורה ונחל בנסיעה חזרה לאזור מניארה.

בדרכינו נעצור במניאטה מסאית (כפר אותנטי), ניהנה מביקור מרתק ונחשף לאורח חייו של שבט מסאי.

סימן ההיכר הבולט של בני שבט המסאי (Maasai), החיים בקניה ובצפון טנזניה, הוא לבושם המסורתי- מעין שמלות אדומות. על פי הערכות, מונה היום שבט המסאי כ-900 אלף איש. הם חיים בכפרים ולא כבודדים, בבקתות עשויות בוץ, עץ וגללי בקר. למרות חדירת תרבות המערב לאזורם, ממשיכים בני שבט המסאי לנהל את חייהם בדרכם המסורתית- חיי נוודים למחצה. רוב בני המסאי עודם מתפרנסים מרעיית בקר, וזאת למרות הקושי להתפרנס מכך הנובע מפיתוח באזורי המחיה שלהם. למרות ששמם יצא למרחקים כציידים מומחים, רוב מזונם של בני המסאי מקורו בבקר שהם מגדלים והם ניזונים בעיקר מדם ומחלב מהבקר. עושרם מוערך במספר ראשי הבקר שיש לכל בעל עדר. בני המסאי משמרים טקסים מסורתיים רבים. אחד הטקסים המוכרים ביותר מכונה ”ריקוד הקפיצות“ אותו מבצעים הנערים הצעירים בטקס התבגרותם.
בטקס זה הם צריכים לזנק מנקודת עמידה לגובה רב, כשהם מפגינים בכך את חוזקם, ובעקבות כך את התבגרותם. בני שבט המסאי חיים במניאטה, כפר קטן המהווה את המרכז הרוחני והחברתי של בני השבט.

כאן נגלה מדוע המסאים עומדים על רגל אחת, מהו ריקוד הקפיצות ומה מסמל הצבע האדום - נלמד על תרבותם, אורח חייהם ומנהגיהם המסורתיים, נסייר בבקתות הבוץ ונצפה במופעי שירה וריקודים.

בתום הביקור נמשיך לכיוון מניארה ואל הלודג׳ בו נלון הלילה.

ארוחת ערב ולינה (לילה 7) ב- Manyara Serena Lodge או דומה ברמתו

 

יום 8 (ה׳) |  שמורת אגם מניארה (Manyara National Park) - קילימנג'רו (Kilimanjaro) - תל אביב

לאחר ארוחת הבוקר, נצא לספארי אחרון בטנזניה, בשמורת אגם מניארה.

בתחתית הבקע הסורי – אפריקני, החוצה את טנזניה, שוכנת שמורת אגם מניארה (Lake Manyara National Park): קטנה אך מגוונת בבתי גידול ועשירה במיני בעלי חיים. הכניסה לשמורה עוברת ביער טרופי, המתקיים הודות למי תהום גבוהים במיוחד. ציפורים רבות, ביניהן שקנאים וקורמורנים, ניזונות מדגי האגם. אלפי פלמינגו צובעים לעיתים את האגם בוורוד כשהם מגיעים אליו במסלול נדידתם. חוויה נוספת שמזמנת שמורת מניארה היא צפייה באריות, הנוהגים לטפס על עצי השיטה הגבוהים כדי להימלט מהחום וממטרד החרקים.

בתום הספארי נמשיך בנסיעה אל נמל התעופה קילימנג'רו, לקראת טיסתנו חזרה ארצה.