טנזניה בטיסה ישירה - חציית נהר הגרומטי במסלול הכי טוב שיצרנו

יום 1 | תל אביב - נמל התעופה קילימנג'רו - שמורת ארושה: ספארי הליכה

בוקר מוקדם, נמל התעופה בן-גוריון. קו ישיר פרטי בהפעלתנו מחבר בין המזרח-התיכון ללב אפריקה. בשעות הצהריים ננחת בשדה התעופה קילימנג'רו - נמל תעופה שקט בלב נוף ירוק, למרגלות הר הקילימנג׳רו. מרוחק מהמולת הערים הגדולות, ומהווה שער גיאוגרפי ותחושתי לעולם אחר.

נפתח את הספארי בשמורת ארושה, השוכנת למרגלות הר מרו ומתאפיינת ביער גשם הררי, אגמים רדודים ונוף געשי. כאן נצא לספארי הליכה מודרך בליווי ריינג’ר חמוש, באזור היחיד בצפון טנזניה בו מותר לקיים ספארי רגלי בתוך פארק לאומי רשמי. ננוע ברגל בשטח פתוח, במסלול המשלב תצפיות שקטות על פרסתנים, קופים ועופות מים – תוך היכרות עם עקבות, סימני מעבר ודפוסים סביבתיים. במהלך ההליכה נגיע גם אל מפל טולולוסיה – מפל נסתר בלב היער, שקט ופראי, שמוסיף לרגע תחושת גילוי וטבע טהור.

ארוחת ערב ולינה ב- Gran Arusha Melia או דומה ברמתו.

יום 2 | שמורת טרנגירי - ספארי הליכה, עצי באובב ועדרי פילים

נהר הטרנגירי עובר במרכז השמורה ומהווה ציר חיים עבור מאות מינים: מעל ל-500 מיני עופות תועדו כאן, לצד אוכלוסיית פילים מהמרוכזות והיציבות במזרח אפריקה. בסיור נבצע תצפיות עומק בניסיון לפענח דפוסים חברתיים וטריטוריאליים – במיוחד בקרב משפחות הפילים והטורפים הגדולים.

ארוחת ערב ולינה ב-Tarangire Sopa Lodge או דומה ברמתו.

יום 3 | ביקור בכפר מסאי מסורתי - שמורת אגם מניארה

הבוקר נגיע לביקור במניאטה מסאית אותנטית . זהו כפר הבנוי בצורת עיגול, מוקף בבקתות בוץ וקש בו נוכל לשוחח עם תושבים מקומיים ונלמד כיצד שבט המסאי שומר על אורח חיים רועי-נוודי מסורתי, תוך התאמה חלקית לעולם המשתנה סביבו. המפגש ייערך תוך שמירה על מרחב, כבוד ופרשנות אותנטית של התרבות.

משם נמשיך אל שמורת אגם מניארה, הממוקמת בתחתית השבר הסורי-אפריקני.

ארוחת ערב ולינה ב- The Retreat at Ngorongoro או דומה ברמתו.

יום 4 | מהסבך ובקתות הבוץ ועד בתי הלבנים האדומות - מסע אנתרופולוגי לשבטים החיים מחוץ לזמן

בין גדותיו היבשות של אגם אייסי למדרונות הרמים של צפון טנזניה שוכנים שני עולמות כמעט נשכחים – שבט ההדזבה ושבט הדטוגה. בביקור זה נצא למסע בזמן, אל תרבויות החיות בקצב אחר - מחוץ לרשת החשמל, מחוץ להגדרות של הקיום המערבי.

נתחיל את הבוקר עם שבט ההדזבה – קבוצת ציידים-לקטים שעד היום מתקיימת ממזון שמספקת להם הסביבה - פירות, שורשים, ודבש - לצד ציד יומיומי של ציפורים, אנטילופות קטנות, בבונים וזוחלים. נצטרף אל הגברים בשעות הבוקר לסיור שקט ודרוך בין השיחים והעצים, נלמד על טכניקות מעקב, חידוד חושים וקשרים בין-דוריים. ההדזבה מדברים בשפת קליקים עתיקה ומקיימים חברה שוויונית ובלתי-היררכית כמעט לחלוטין.

נמשיך לביקור בכפר של בני שבט הדטוגה - קבוצה רועית-נוודית עם התמחות בנפחות מסורתית וסגנון חיים שורשי. נצפה בגברים מפעילים כבשן פתוח ליציקת ראשי חיצים ונשים המקשטות את פניהן בצלקות סימטריות – מסורת קישוט ייחודית הנישאת בגאווה מדור לדור. כאן נבין איך זהות אתנית מתעצבת דרך חפצים, טקסים, ושפה חזותית.
שני הביקורים יתקיימו תוך תיאום מוקפד, באווירה של כבוד הדדי ולמידה.

ארוחת ערב ולינה ב- The Retreat at Ngorongoroאו דומה ברמתו.

יום 5 | קלדרת נגורונגורו - ירידה אל ליבה של מערכת אקולוגית סגורה - כניסה אל המישורים

נרד בנסיעה קצרה אך תלולה אל קרקעית המכתש - ירידה אל תוך טבע בלתי מתווך. נעביר את היום בשטח בתצפית על אוכלוסיות בעלי החיים המקומיות: פילים בוגרים, תאו אפריקאי, אריות נחים בעשב, צבועים מחכים להזדמנות, ואולי עם קצת מזל נראה את הקרנף השחור, הנדיר כל כך.

היופי בנגורונגורו הוא לא רק בכמות אלא גם בקרבה. בעלי החיים רגילים לנוכחות רכבים ממש כאילו הם חלק מהמערכת האקולוגית. הדבר מאפשר תצפיות ארוכות, עמידה שקטה, וצפייה במערכות יחסים, חיזור, תוקפנות, והורות, כל זאת ממרחק של מטרים ספורים.

את ארוחת הצהרים נסעד באחת מנקודות השטח הקסומות, לצד אגם בלב הקלדרה בו שוהים היפופוטמים ומעלינו חולפים שקנאים ועופות דורסים. בסיומה נמשיך בסיור לעבר שמורת סרנגטי.

בסיום היום נמשיך בנסיעה לעבר המישורים הגדולים – מעבר בין עולמות: מהרמות הקרירות של נגורונגורו לנוף הפתוח והאינסופי של הסרנגטי. ככל שהמרחק מתארך, הנוף הולך ונפתח, השטח נעשה פראי יותר, השקט עמוק יותר, ובעלי החיים נראים נעים בחופשיות ללא גבולות. זהו רגע שבו נרגיש שנכנסנו אל לב ליבו של הספארי האפריקאי.
ארוחת ערב ולינה  ב-Lake Ndutu Luxury Camp או דומה ברמתו | מישורי נדוטו/דרום הסרנגטי

יום 6 | נדידת המישורים – מהדרום אל התנועה הגדולה במרכז

בתקופה זו מישורי גול ונדוטו עדיין ירוקים ומלאי תנועה בלתי פוסקת. עדרי הגנו והזברות, שהתרכזו כאן בחודשים הקודמים להמלטה ההמונית, מתפזרים כעת במרחבים ויוצרים מחזה אדיר של נדידה מתחדשת.

זהו זמן שבו המישורים בדרום ומרכז סרנגטי מציגים את פניהם הרחבות והפתוחות ביותר. העדרים נעים בחופשיות על פני מרחבי העשב, והנוף כולו מתמלא בתנועה איטית אך מתמדת. זרימה של חיים אל תוך ליבה של הסרנגטי.

נקדיש את היום לסיור במישורים, לתצפית על עדרים הנעים במרחבים הירוקים, ולחוויית המרחב עצמו – תחושת אין-סוף של טבע, שמסמן את המעבר מההמלטות אל תחילת מסע הנדידה הגדול.

ארוחת ערב ולינה  ב-Melia Serengeti Lodge או דומה ברמתו | מרכז שמורת הסרנגטי.

יום 7 | עם העדרים אל לב הסרנגטי ומערבה

הנסיעה מערבה חושפת בפנינו את השינוי: מהמרחבים הפתוחים של הדרום והמרכז, אל אזורי המעבר המוריקים, עד לנוף ובו מישורים וגבעות ונהר הגרומטי זורם בו. כאן מקור המים קבוע יותר, והמחסור בגשמים פחות מורגש. לכאן יגיעו חלק מעדרי הגנו והזברות כדי לזכות בשדות עשב ירוקים ומים טריים.

זהו יום שבו נחווה לא רק ספארי, אלא גם מסע - תחושה של השתתפות בזרימה האינסופית של בעלי החיים, כשהם מתקדמים צפונה, ואנחנו איתם.

ארוחת ערב ולינה  ב-Melia Serengeti Lodge או דומה ברמתו | מרכז שמורת הסרנגטי.

יום 8 | שמורת סרנגטי – בין כוח, מהירות ואלגנטיות: עולם החתולים הגדולים (מרכז הסרנגטי)

האריות פועלים כקבוצה:  זוהי החיה היחידה ממשפחת החתוליים שמתנהלת כקהילה. הם מגִנים על טריטוריה ברורה בשטח של עשרות קמ״ר, עם היררכיה פנימית יציבה ולעיתים אכזרית. ננסה לזהות פרטים בוגרים וצעירים ולהבין את דינמיקת הגורים, ציד קבוצתי וחילופי שליטה בין זכרים.

הנמרים, לעומתם, שומרים על טריטוריות מבודדות ומסתמכים על התגנבות, הסוואה, ועצמאות מוחלטת. קשה למצוא אותם אך כשרואים נמר על עץ או בצל סלע, זהו רגע של יוקרה.

הצ’יטות קלות גוף וזריזות, נעות לרוב באזורים פתוחים, מחפשות טרף קטן עד בינוני, ובעיקר נמנעות ממפגש עם טורפים גדולים מהן. לרוב הן פעילות יותר בשעות הבוקר ואחר הצהריים.

ביום זה ננוע עם עיניים פקוחות וממוקדי מטרה ונשתמש בכלי התצפית שלנו, בהובלת הצוות המקומי והישראלי, כדי לנסות ולפגוש את מלכי הסוואנה - כל אחד בשטחו.

ארוחת ערב ולינה  ב-Melia Serengeti Lodge או דומה ברמתו | מרכז שמורת הסרנגטי.

יום 9 | פרק הסיום - הסרנגטי מלמעלה - טיסת לילה לתל-אביב

היום האחרון בסרנגטי ינוצל עד שעות אחר הצהרים המאוחרות. עוד נשימה אחת של אוויר סוואנה, עוד מבט שקט על מרחב אינסופי. נצא לסיור פרידה לא רק ממה שראינו, אלא ממה שצברנו. המראות, הקולות, הריחות - הכול עדיין כאן, חי, זורם, טבוע בנו.

זהו גם היום האחרון שבו נוכל ליישם את כל מה שלמדנו - על השטח, על הדפוסים, על העדרים. נצא לסיור ממוקד, מצוידים בידע שצברנו לאורך הימים: איפה לחפש, מתי להמתין ומה מסגירה תנועה בשטח.

זוהי ההזדמנות האחרונה במסע זה לראות עדר גנו בתנועה, מבט של חתול גדול בצל ולהגשים את כל אותם חלומות קטנים שעדיין מחכים.

בשעות אחר הצהרים המאוחרות, נעלה על טיסה פנימית קצרה מעל נופי סרנגטי – קווי הנהרות, שיירות גנו נעות, כתמי ירוק ושחור, עצי שיטה פזורים על פני מרחב שנראה אינסופי. הטיסה הזו היא יותר מאמצעי תחבורה - זו פרידה ממעוף הציפור. רגע אחרון שבו אפריקה כולה פרושה לפנינו, שלמה, גולמית, נפלאה.

ננחת בשדה התעופה קילימנג’רו ונטוס חזרה לישראל. עם מזוודה מלאה… ועם לב שמכיל הרבה יותר.