יום 1 | תל אביב - נמל התעופה קילימנג'רו (Kilimanjaro Airport) - הפארק הלאומי ארושה (Arusha National Park)

נמריא בטיסה ישירה מתל אביב לנמל התעופה קילימנג'רו שבטנזניה.
עם נחיתה נפגוש את נהגי הספארי המנוסים ונצא אל הספארי הראשון בטנזניה בשמורת אגם מניארה.

בתחתית הבקע הסורי- אפריקני החוצה את טנזניה, שוכנת שמורת אגם מניארה (Manyara): קטנה אך מגוונת בבתי גידול ועשירה במיני בעלי חיים. הכניסה לשמורה עוברת ביער טרופי, המתקיים הודות למי תהום גבוהים במיוחד. ציפורים רבות, ביניהן שקנאים וקורמורנים, ניזונות מדגי האגם. אלפי פלמינגו צובעים לעיתים את האגם בוורוד כשהם מגיעים אליו במסלול נדידתם. חוויה נוספת שמזמנת לעתים בשמורת מניארה היא אריות, הנוהגים לטפס על עצי השיטה הגבוהים כדי להימלט מהחום וממטרד החרקים.

לאחר הספארי, נגיע אל הלודג' ונארגן לארוחת הערב.
ארוחת ערב ולינה באזור מניארה

 

יום 2 | שמורת טרנגירי (Tarangire National Park)

בתום ארוחת הבוקר נצא ליום ספארי מלא בשמורה הידועה בעצי הבאובב שבה, שמורת הטרנגירי.

ייחודה של שמורת טרנגירי (Tarangire National Park) הוא הסוואנות רחבות הידיים שלה, המנוקדות במאות עצי באובב בני מאות שנים, שביניהם משובצים מאות עצי שיטה. עולם החי של טרנגירי עשיר ומגוון: נמנו בה יותר מ-500 מינים שונים של עופות והיא נחשבת לאחד מריכוזי הקינון הגדולים בעולם. ייחוד נוסף של טרנגירי הוא העדרים הגדולים של הפילים, המגיעים אליה בעונת היובש. בנופיה המגוונים של טרנגירי משוטטים גם היפופוטמים, זאבים טלואים, אריות, נמרים וצבועים. בשטחי העשב הנרחבים שלה חיים אלפי צבאים, באפלו, איילנד, גנו, אימפלות, זברות, ג‘ירפות ומיני יונקים רבים נוספים.

לקראת אחר הצהרים נחזור אל הלודג' במניארה.
ארוחת ערב ולינה באיזור מניארה

 

יום 3 | יום שבטים: הדזבה, דטוגה ואירקו

ביום זה אנו חווים את התפתחות משכנות האדם: משבט הדזבה, הנעזר במערות ובחללים בגזעי באובב בעונה הגשומה ובסוכות מצמחים מקומיים, אל שבט המסאים הבונה את בקתותיו מענפים עליהם מורחים בוץ וגללים; ועד לשבטי הבנטו (דטוגה, אירקו) הבונים בקתה מלבנית מלבנים עשויות בוץ.
עוד נתוודע למורכבות, לקשיים וליצירתיות הנדרשת, בנדידות השבטים בשבר הסורי-אפריקני.
שבט הדזבה (Hadzabe) ושבט דטוגה (Datoga) הם מהשבטים האותנטיים והמסורתיים האחרונים שנותרו באפריקה ולהם היסטוריה מתמשכת של כ-12 אלפי שנים.

משבט הדזבה נותרו כ-1000 איש. בני השבט חיים בעיקר ליד אגם איאסי בצפון טנזניה, ללא בית קבוע - בתקופה היבשה הם חיים בסוכות שהם מקימים מזרדים ועשב. בתקופה הגשומה, הם מוצאים מסתור מהגשמים במערות ובנבכי הסלע. כל קבוצה בשבט מונה 20-30 איש. נשות השבט מלקטות פירות ושורשים אכילים ואילו הגברים צדים בעזרת חץ וקשת כבימי האדם הקדמון. שבט ההדזבה מדבר בשפת קויסן, שפה המשלבת קליקים של עיצורים וציקצוקי לשון.

בני שבט דטוגה ידועים כאויביהם המושבעים של שבט המסאי. גברי השבט נודדים עם עדרי הצאן והבקר בין צפון המדינה לדרומה, בחיפוש אחר שדות מראה. הנשים נשארות בבית ומגדלות את הילדים. חלק מהגברים עוסק בנפחות זעירה - תוך דקות ספורות הם מתיכים מתכות קלות ובעזרת פטיש וסדן מכינים ראשי חיצים ותכשיטים שונים, אותם יחליפו עם בני שבט הדזבה תמורת עורות בעלי חיים או דבש. הגברים לבושים גלימות אדומות ואילו הנשים מצלקות את עור פניהם בצורות סימטריות מסביב לעיניים ליופי ולבושות בגדי עור יפהפיים. לשבט מבני קבע עשויים מלבני בוץ ותבן.

שבט אירקו הוא שבט בנאים המתמחה בייצור לבני בוץ, אותן הם שורפי בתנורים ענקיים, הבנויים מאותן לבנים עצמן.
האירקו נדדו מאתיופיה דרומה בשל התנכלויות מצד השבטים שם, עד שהגיעו למרחבי רמת הנגורונגורו, שם הם סבלו משבט המסאים, שנהג לעשות פשיטות ליליות ולבזוז את הבקר של האירקו.
הפתרון היה בניית בקתות מיוחדות.
בתחילת הסיור, מדריך משבט אירקו יספר לנו על ההיסטוריה של השבט ויסביר לנו על תהליך ייצור הלבנים. אנו נצא איתו לסיור בו הוא יראה לנו מחצבת קרקע מרשימה, בה גברים מהשבט מכינים בידיים קרקע ללבני בוץ ושורפים אותן בתנורי ענק. זה המקום להיזכר בכתוב בהגדת פסח ״תבן אין ניתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו״… ואכן, העשב מוסיף לחסינותה של לבנת הבוץ.
בתום הסיור במחצבה נמשיך ונראה את השדות אותם מעבד השבט ובו הם מגדלים תירס, קסאווה ועוד. בסיום הסיור נגיע אל אחד מבתי השבט, נשמע מעט מהמוזיקה המסורתית ונחזה בריקוד קבלת הפנים של בני השבט.

בתום היום נחזור אל הלודג'.
ארוחת ערב ולינה באזור מניארה


יום 4 | קלדרת נגורונגורו (Ngorongoro Crater) - שבט מסאי (Masai)

עם תום ארוחת הבוקר נקבל תדריך קצר המתייחס ליום העומד בפנינו, שעיקרו ספארי בקלדרת נגורונגורו.

קלדרת נגורונגורו (Ngorongoro Crater), המכתש המפורסם ביותר באפריקה, נוצר כתוצאה מקריסתו של הר הגעש נגורונגורו. כך נוצר מעין אמפיתיאטרון טבעי עצום, שהקירות התלולים המקיפים אותו מתנשאים לגובה של כ-600 מטרים. במכתש נגורונגורו חיים רוב מיני בעלי החיים של מזרח אפריקה, ביניהם קרנפים, צבועים, תאו, פילים ועדרי גנו וזברות. מכתש נגורונגורו הוא חלק מ"אזור השימור נגורונגורו" הכלול ברשימת אתרי המורשת העולמיים של ארגון אונסק"ו. בנגורונגורו חיי בר מגוונים, נופים עוצרי נשימה והוא ביתם של המסאים, רועי הבקר.

את ארוחת הצהריים נאכל בשטח, בלב השמורה באזור המוגדר לכך, לצד מקווה מים עם מרבדי עשב מדהימים בקרבה לבעלי החיים, תחת משק כנפיהם של העופות הדורסים שמגלים כל פעם מחדש עניין מיוחד בארוחת הפיקניק שלנו במקום והופכים כל ארוחה לחוויה.
עם תום הסיור נעלה באמצעות הג'יפים בדרך תלולה מחוץ לקלדרה וניסע חזרה אל הלודג' הממוקם במניארה.
בדרכינו, נעבור בכפר מסאי מסורתי.

סימן ההיכר הבולט של בני שבט מסאי (Maasai), החיים בקניה ובצפון טנזניה, הוא לבושם המסורתי- מעין שמלות אדומות. על פי הערכות, מונה היום השבט כ-900 אלף איש. הם חיים בכפרים ולא כבודדים, בבקתות עשויות בוץ, עץ וגללי בקר. למרות חדירת תרבות המערב לאזורם, ממשיכים בני שבט מסאי לנהל את חייהם בדרכם המסורתית- חיי נוודים למחצה. רוב בני המסאי עודם מתפרנסים מרעיית בקר, וזאת למרות הקושי להתפרנס מכך, הנובע מפיתוח באזורי המחיה שלהם. למרות ששמם יצא למרחקים כציידים מומחים, רוב מזונם של בני המסאי מקורו בבקר שהם מגדלים והם ניזונים בעיקר מדם ומחלב הבקר. עושרם מוערך במספר ראשי הבקר שיש לכל בעל עדר. בני המסאי משמרים טקסים מסורתיים רבים. אחד הטקסים המוכרים ביותר מכונה ”ריקוד הקפיצות“, אותו מבצעים הנערים הצעירים בטקס התבגרותם, ובו הם צריכים לזנק מנקודת עמידה לגובה רב, וכך מפגיעים את חוזקם ואת התבגרותם.

ארוחת ערב ולינה באזור מניארה

ימים 5-7| הפארק הלאומי ארושה (Arusha National Park) – חופשה אקזוטית בזנזיבר (Zanzibar)

לאחר ארוחת הבוקר לספארי אחרון בטנזניה, אל הפארק הלאומי ארושה.

למרגלות הר מרו שוכן הפארק הלאומי ארושה (Arusha national Park), המציע למבקר בו מגוון בתי גידול: יער גשם מרהיב עם צמחים מטפסים, שרכים, פרפרים, ציפורים וקופים, ביניהם קופי קולובוס לבן- שחור; מכתש וולקני (מכתש נגורדוטו), ובו סלעים חלקים ומצוקים; בתחתית המכתש אזור ביצה, שבו רועים באפלו ומינים שונים של אנטילופות; אגמי מומלה; בצפון השמורה, משמשים בית לאלפי פלמינגו, עיטם קולני ומגוון עופות נוספים, וכן לפרסתנים רבים כמו זברות וג'ירפות.

בתום הספארי נגיע אל המנחת בארושה ונמריא לזנזיבר. את  שלושת הלילות הבאים נבלה באי הקסום זנזיבר.

האי זנזיבר, השוכן כ-37 ק"מ מחופיה של טנזניה, הוא חלק ממדינת טנזניה. האי מציע למבקר בו טיול ביער גשם ירוק וקדום, יער עצי מנגרובים, חולות לבנים ויפהפיים, שוניות אלמוגים מדהימות ומים כחולים וצלולים. זנזיבר הוא גם ביתם היחיד של קופי הקולובוס האדומים. לבה החברתי, הכלכלי והתיירותי של זנזיבר הוא "עיר האבן" העתיקה, המלאה בסמטאות צרות, מגדלים עגולים, דלתות עץ מגולפות ומסגדים יפהפיים.
האי זנזיבר ידוע גם בכינויו "אי התבלינים", בזכות התעשייה העיקרית שבו הכוללת בעיקר קינמון, פלפל, אגוז מוסקט, וניל וציפורן.
זנזיבר הוא מקום אידיאלי לחובבי דיג, צלילה, שחייה או שיזוף על החוף.

אירוח ולינה ב-Zanzibar Queen Hotel (או דומה ברמתו) בחדר מסוג Standard על בסיס חצי פנסיון
ניתן לשנות את המלון/סוג החדר/בסיס ארוחות המוצע בזנזיבר. לפרטים יש לפנות למשרדי עולם אחר.

 

עכשיו נותר רק לבחור סיור מתנת עולם אחר -

ביקור בכפר בוני הסירות נאנגווי (Nungwi)
בכפר נאנגווי, הנמצא בצפון האי זנזיבר, נמצאת המספנה המשרתת את האי כולו. במספנה בונים את הסירות הדאו (Dhow) המסורתיות בעבודת יד, כמימים ימימה. ניתן לראות את אמני העץ מגלפים את הסירה, העשויה כולה מגזע אחד (לרוב עץ מהגוני אדום), מאלה הגדלים באי, או מחברים קורות שהוכנו מהעץ.
חבלים שהוכנו מסיבי פרי הקוקוס משמשים בבנייה ולצדם אף חיזוקים עם מסמרי ברזל. לאטימה משמשת משחת קוקוס. סירת דאו אינה כוללת מנוע, והיא שטה בעזרת הרוח אותה לוכדים עם מפרש בד גדול ומשולש. כך משמשות הסירות כאמצעי תעבורה עיקרי בי, שבו מעט דרכים על היבשה. במספנות במערב האי, ניתן לראות גם את בנייתן של סירות משא, הגדולות מהדאו.


עיר האבן (Stone Town) – זנזיבר סיטי/טאון – עיר הבירה

"עיר האבן" היא עיר הבירה של זנזיבר, והיא ממוקמת על החוף במערב האי. זו אחת הערים העתיקות ביותר ביבשת אפריקה. היא עדיין לא השתלבה במאה ה-21 וכך נשמרת בה האווירה הראשונית. העיר בנויה מאבן אלמוג לבנה, שנלקחה מהריפים מערבית לאי ומקנה אווירה מיוחדת לרחובות והסמטאות. זו עיר מוסלמית עם שוק ועיר עתיקה, בה הסמטאות צרות ומפותלות. המבקרים בה יכולים להתרשם מהארכיטקטורה המקומית האופיינית, הכוללת את דלתות העץ העתיקות בכניסה לבתים (בעיר זו כ-560 דלתות מגולפות). בנוסף, בעיר מלונות יוקרה ומסעדות מצויינות.

סיור תבלינים ופירות טרופיים
מאות שנים זנזיבר הייתה מרכז לסחר בין לאומי בתבלינים. באי זנזיבר ובאי פמבה מייצרים תבלינים כגון ג'ינג'ר, הל, וניל, כורכום, מוסקט, פלפל שחור, קינמון, קקאו, צ'ילי, ציפורן ואחרים. בקשו במלון לקיים סיור מודרך ומרתק בחוות עצי התבלין והפרי באי, כולל הסבר על השימושים שלהם ואף תאמו לפני הסיור גם קינוח בארוחה בחווה, המתמצתת את מה ששמעתם, ראיתם והרחתם.


יום 8 | זנזיבר (Zanzibar) - תל אביב

נהנה מהיום האחרון בזנזיבר ובשעות הצהרים נצא אל שדה התעופה של זנזיבר, לקראת הטיסה לתל אביב.

 

מתלבטים בין טיול ספארי מודרך בעברית לבין טיול פרטי בספארי בטנזניה? במאמר הבא תוכלו לקרוא על היתרונות של כל אחד מהטיולים ולמצוא את המתאים ביותר עבורכם.

 

מחירון מסלול 5 ימים בטנזניה ו-4 ימים בזנזיבר (ללא סרנגטי) באוקטובר 2018