מאת: נדב לוי
02.2008
ממשלת דרום-אפריקה הכריזה באמצעות שר הסביבה והתיירות שלה ב-25 לפברואר 2008, כי תתיר "ויסות מבוקר" (Culling) של הפילים שלה לאחר 13 שנות הפסקה ביישום מדיניות המימשק הזו שידועה לשמצה מצד אחד, אך אינה מנוגדת להיגיון מצד שני. ההכרזה פורסמה ביום ב' ה-25 לפברואר השנה, וטענותיה הנחרצות של הממשלה התומכות בקטל המבוקר של הפילים, נשענות על טענותיה כי זה מה הם צריכים לעשות לנוכח המצב המחמיר והעובדה כי התרבות הפילים גורמת נזק לסביבה, לבני האדם שבה ואפילו לבעלי-חיים אחרים. בכך מתכחשת הממשלה הלכה למעשה למחקרים הטוענים כי הפילים מגלים מים לכל שאר בעלי החיים בקרבתם.
האם מגיע להם הכבוד?
האם יהיה זה מקובל אפוא עתה להרוג פילים בדרום-אפריקה מחדש, כאשר ברור לכולם כי מדיניות זו עשויה להציל מינים אחרים, מצד אחד, אך מנוגדת לטעם הטוב לאור המורכבות השנויה במחלוקת של מדיניות זו, מצד שני? התשובה לשאלה המטרידה הזו איננה עוד אוטומטית 'כן' מהדהד כפי שהיה מקובל קודם לכן. במשך 13 שנים תמימות נמנעה דרום-אפריקה לחדש את מדיניות הויסות המבוקר של הפילים בפארק הקרוגר בדרום-אפריקה, אך נדמה עתה כי הפור נפל. על כל אלה ועוד, בכתבה הקצרה שלפניכם.
והנה, השר הדרום-אפריקאי לשמירה על הסביבה, מרתינוס ון שלקוויק, אמר בהצהרתו, כאילו למתן את עוצמת ההכרזה, כי דילול הפילים יורשה רק בתנאים מחמירים מאוד. לדבריו, טענות של ארגוני חיות, לפיהם תורשה הריגתם של בין 2,000 ל-10,000 פילים, מוגזמות ביותר. מיד לאחר פרסום התקנות החדשות הודיע ארגון Animal Rights Africa, כי יארגן חרם תיירים בינלאומי על דרום אפריקה, יערוך הפגנות ויוציא צווי מניעה נגד התקנות החדשות בבתי המשפט.
מספר הפילים בדרום אפריקה תפח מ-8,000 ב-1995 ליותר מ-20 אלף כיום, אף כי יש האומרים כי מדובר בכ-18,000. שירות הפארקים הלאומיים הדרום אפריקאי מסר, כי לולא הרג פילים בשנים 1965-1994, היו היום במדינה יותר מ-80 אלף פרטים. בשלב זה מדובר על הרג מתוכנן של פילים, ולא על חידוש הציד. הסחר בשנהב אסור מאז 1989 כדי למנוע הרג בלתי-חוקי, אך בשעתו הותר לדרום-אפריקה ומדינות שכנות לה לשווק עודפי שנהב שנאגרו במחסניהן כחלק ממאמציהן לשמר את שמירת הטבע שלהם באמצעות מימון הרווחים המגיעים מהסחר ההוא בשנהב. ההחלטה הזו של אמנת מדינות "הסאייטס" עוררה בשעתו תגובות קשות מצדן של מדינות מזרח-אפריקה דוגמת קניה.
לאמתו של דבר, דרום אפריקה מעוניינת בעצם להקטין את מספר הפילים שבתחומה, על אף שבמדינות אחרות אוכלוסייתם מידרדרת, והם נחשבים כיום כמין השרוי בסכנת כליה. לדברי השר ון שלקוויק, "צפיפות אוכלוסיית הפילים באחדות מהמדינות בדרום אפריקה מעוררת חששות בנוגע לנזקים לסביבה, להישרדותם של בעלי חיים אחרים ולפרנסתם וביטחונם של האנשים החיים שם".
פילים צריכים לשוטט בשטח נרחב כדי לאכול את "המנה היומית" שלהם - 200-300 ק"ג של עשבים, עלים וענפים רכים. לכן גוברות בשנים האחרונות ההיתקלויות שלהם בבני אדם, המתחרים בהם על מקורות מים ומזון.
לפי דרא"פ, אוכלוסיית הפילים בתחומה גדלה מכ-8,000 לכ-18,00 מאז אסרה הממשלה על הקטל המבוקר של הפילים בשנת 1995. הסוגיה בדבר קטל מבוקר של פילים מעוררת בציבור מאז חדלו בעבר לממשה, "רגשות עמוקים", דווח בהכרזה האחרונה, וההחלטה אכן כבר מעוררת תגובות נזעמות בקרב הפעילים לרווחת החיות והארגונים לזכויות בעלי-חיים. יתר על כן, לכידת פילי-בר, כדי להשתמש בהם מאוחר יותר לקיומם של מסעות ספארי פילאיים על גבות הפילים כמקובל זה שנים רבות בעיקר באסיה, אף זאת מעוררת תרעומת קשה בדרום-אפריקה שם מיישמים תיירות רכיבה זו. לאולם, כדי להקהות במקצת מההודעה הקשה על חידוש הקטל המבוקר, ציינה ממשלת דרום-אפריקה בהצהרתה, כי רכיבה על פילים תוסכם רק אם תהיה למטרת קידום השבת פילים לטבע ובמסגרת המאמצים לאקלמם בו מחדש.
בנוגע להחלטה הקשה והשנויה במחלוקת, יש לזכור כי בכל אפריקה מתלוננים חקלאים כי הקרבה לפילים מאיימת עליהם, וכי הם זוללים מיבוליהם ומתחרים עם האדם על מים. לא רק בדרום-אפריקה אפוא צומחת הבעיה הזו. ואולם, קמפיינים מצדם של ארגוני זכויות החיות, טוענים כי הפילים הם אינטליגנציה מהלכת, יונק בעל יכולות קוגניטיוויות יוצאות מגדר הרגיל, וכי הם מצויידים בתודעה עצמית מפותחת ביותר, כך שההחלטה לרודפם אינה עולה בקנה אחד עם אמו תהמה המוסריות שלנו. היו שהשוו את ההחלטה ל"הוצאה להורג" ואף לרצח!
הקשר לפארק הלאומי הקרוגר
רק לפני כ-100 שנה, עוד לא היו כמעט סימנים לנוכחות פילים משמעותית בפארק הלאומי הקרוגר שזה עתה הוכרז ונפתח לציבור בצפון-מזרח דרום-אפריקה. סימנים לעקבות התגלו לעתים בואדיות יובשניים.ציידי חיות-בר כמעט והשמידו את הפילים באזור במאה ה-19. והנה, מדיניות שמירת-טבע קשוחה הצליחה מעבר למשוער, ועוד ב-1967, החליטו רשויות השימור בפארק כי יש לדלל בו את מספר הפילים, והחלו לירות בהם ממסוקים ולגרור את הגוויות מהשטח באמצעות משאיות, כל זאת כדי לשמר בין המדיניות לדלל פילים בפארק הלאומי הקרוגר בדרום אפריקה חדלה להתקיים ב-1995, לאור חילוקי הדעות בעולם בדבר המוסריות שבויסות מבוקר(Culling) של פילים שמספרם עולה על תחזיות המימשק הסביר בפארק זה. בקרוגר מקובל מזה שנים רבות לדלל את מספרם אם הוא עולה על מה שהחליטו לאור הצפי לקיום של פילים בקרוגר – כאשר מספרם נע בין 6,000 ל-8,000. ואולם, מאז חדלו לווסת שם את מספרם לפני 12 שנה, גדלה האוכלוסייה ונאמדת כיום בקרוגר בכ-14,000.
הטענות בשנים האחרונות הן שיש לחדש את הויסות המבוקר של הפילים בטרם יהיה מאוחר מדי, ובעיקר מאז מרץ 2006. והנה, בכתבה חשובה בשבועון החדשותי ניוזוויק, כתב פרופ' לפילוסופיה מאמר שבחלקו הראשון עוסק בדיוק בשאלות הנ"ל, אם צריך או לא צריך לפעול לקטל או העברת פילים מהקרוגר. בחלק השני של מאמרו הוא מתמקד בהיבטי חקר המודעות של בעלי-חיים בעלי-תחושה, ומגיע למסקנה כי איננו יכולים עוד להמשיך במדיניות מעין זו. לדעתו, הסיבה לכך היא שיש להעצים בקרב בני האדם את המחקר המתמקד בהתייחסות האתית-מוסרית לכלבים, פילים, לווייתנים, דולפינים, גורילות ושימפנזים, ואלו רק דוגמאות. הוא מעלה על נס את העובדה כי לשימפנזים 98% גנים משותפים לאדם, וכי אין זה לאור כל זאת אתי לצוד בעלי-חיים דוגמתם כמו גם הפילים כחלק ממדיניות מימשק. הדילמה בנדון צוברת תאוצה, בעיקר מאז הוחלט כי יש להקנות לשימפנזים זכויות בחוק, לכל הפחות באוסטריה וניו זילנד, וככל הנראה גם בספרד. ההחלטה הנוכחית לחדש את הויסות המבוקר בפילים עוד תעורר הדים רבים בכל העולם.