חקר שימפנזים ובני-אנוש קדומים בטנזניה, קניה ואתיופיה קורא תגר על חקר תרבויות קופי האדם הגדולים

מאת: נדב לוי
11.2007

ב-13 לנובמבר 2007 פורסם בוואשינגטון מחקר מרתק לפיו שימפנזים קדמונים ובני-אנוש עתיקי-יומין השתמשו בכלים כדי לחפש באמצעותם שורשים ופקעות דמויי תפוחי אדמה ודומיהם מתחת לפני הקרקע. אנתרופולוגים מאוניברסיטת דרום-קליפורניה, אוניברסיטת קליפורניה בסאן-דייגו ואוניברסיטת וויסקונסין-מדיסון הובילו את המחקר החשוב. במקביל פורסם מחקר אחר על מאובני קופי-על מלפני כ-10 מיליון שנה בקניה ובאתיופיה כאחד. 

המחקר הראשון והעיקרי, שהתבצע במערב-טנזניה, התפרסם במהדורה המוקדמת און-ליין של "רשומות האקדמיה האמריקאית למדעים", ה-PNAS, ולדברי החוקרים, השימפנזים להוטים ביותר אחרי כיבודים שיכלו לגלות מתחת לפני הקרקע. מאז התפרסם המחקר, הוא כבר מכה גלים בקרב מדענים ברחבי העולם משום שהוא קורא תגר על תובנות קודמות בנדון, לפיהן השימפנזים אינם חובבי פירות ומזון צמחי, אלא משתדלים לאכול בכל מאודם בשר, ולשם כך אינם מהססים לשתף פעולה בחבורות ציד. מחקרים בנדון בוצעו לראשונה בפועל על-ידי פרופ' כריסטופר בוש (Boesch\)ביער טאי בחוף השנהב שפרסם על קטל קופים באמצעות חבורות ציד מתארגנות היטב לצורך כך עם חלוקת תפקידים ברורה מי עושה מה, וסר דיוויד אטנבורו (Attenbourough) מה-BBC תיעד זאת עבורנו בסרטון וידיאו מצולם לראשונה עוד ב-1992. רק לאחר מכן אישרה גם ד"ר ג'יין גודול (Goodall) כי גם במחקריה בפארק הלאומי גומבה בטנזניה נצפו שימפנזים שצדו קופים, וחוקרים קונגולזים דווחו על כך אצל שימפנזים מיער טונגה במזרח קונגו שבו ביקרתי לפני 17 שנה. גילויים על תרבויות מתגבשות של שימפנזים, פרסמו טובי הפרימאטולוגים העוסקים בתחום ב-1999, במאמר מדעי קצר בשבועון המדע היוקרתי נייצ'ר, ובראשם עמד בשעתו פרופ' כריסטופר וויטן (Whiten) מאוניברסיטת סנט אנדרו בסקוטלנד. 

והנה, במחקר הנוכחי מצביעים החוקרים על אפשרות סבירה כי השימפנזים ובני האדם הקדומים, שניהם כאחד, היו להוטים אחרי פריטי מזון דוגמת תפוחי-אדמה שמילאו ככל הנראה תפקיד חשוב בהתפתחותם. עד-כה סברו כי קופי-על וראשוני בני האדם שהזדקפו היו מתעמתים עם טורפים על נטרפיהם, ולבסוף היו מגרשים אותם מהטרף וזוללים אותו בעצמם. גישה זו מופיעה באינספור איורים ותמונות, אך לא בהכרח היא הגישה הנכונה. 

את המחקר האחרון, והחשוב כל כך, הובילה הפרימאטולוגית-אנתרופולוגית אדריאנה הרננדז-אגווילאר (Hernandez-Aguilar) שביצעה מחקר-שדה ואספה נתונים בטנזניה במהלך מחקרה לתואר השלישי במסגרת אוניברסיטת דרום-קליפורניה. היא הודתה לדבריה, כי "כמה חוקרים הציעו כבר בעבר כי מה שעשה אותנו, בני האדם למה שאנו, היה לאמתו של דבר פקעות". אנתרופולוגים אכן העלו זה מכבר השערות, כי שורשים, שורשונים ופקעות, היו עתודות המזון המועדפות להומינידים קדומים אם רצו לנסות לשרוד את העונות היובשניות והקשות בסוואנה, החל מכ-3.5 מיליון שנה לפני זמננו ואילך. 

ואולם, המחקר הנוכחי גילה כי גם שימפנזים מודרניים מרבים לחפור ולחפש אחרי שורשים, במהלך העונה הגשומה, כאשר מקורות מזון זמינים אחרים אינם בנמצא בהשוואה לעונות אחרות. אחד המדענים החתומים על המחקר הוא טראוויס פיקרינג(Pickering) מאוניברסיטת וויסקונסין-מדיסון בארה"ב, שצוטט: "שימפנזי הסוואנה שנחקרו עד-כה (באמצעים ובאזורים מגוונים ידועים, הערה שלי), אולצו להתגורר במקומות-מחיה ידועים וחוו בעיות סביבתיות – לחצים אבולוציוניים – שקרובינו הקדומים ביותר ידעו [גם כן] להתמודד עמם היטב. לאור האפשרות כי בקרבת אבותינו הולכי השתיים חיו שימפנזים חופרי-פקעות בפועל, "מוצע כי מקורות המזון התת-קרקעיים היו בתחום יכולת ההשגה של אבותינו", הוסיף ג'יימס מור (Moore) מאוניברסיטת קליפורניה בסאן-דייגו, שאף הוא שותף לפרסום החדש. 

המחקר הנוכחי התבסס על 11 אתרי חפירה אחרי שורשים ופקעות "באזורים המיוערים של הסוואנה של אוגאלה" (Ugalla Savanna woodland) במערב טנזניה. שבעה כלים שנמצאו בשלושה אתרי-חפירה, וחלקם בעלי חודים שחוקים ומלוכלכים מרמזים על השימוש שעשו בהם תדיר ועל המאמץ להפעילם לצורכיהם. בשלב זה, המחקר בעיצומו, והרננדז-אגווילאר מתכננת לקדם תצפיות נוספות באזור המחקר שלה, וכפי שקורה עם כל אחד ואחת מהחוקרים והחוקרות במהלך שנות מחקרם, הם רוצים קודם-כל להבטיח כי האזור שבו הם פועלים לא ייפגע. כעת רוצים החוקרים להגן על שימפנזי הסוואנה באזור, תהליך דומה שארע עשרות שנים לפניהם לד"ר גודול בגומבה, לד"ר דייאן פוסי(Fossey) עם גורילות ההרים ברואנדה ולד"ר בירוטה גלדיקאס (Galdikas) עם האורנגאוטנים, הלוא הם "אנשי היער" באינדונזיה. המחקר הנוכחי תוקצב על-ידי הקרן על-שם לואיס ליקי, הקרן הלאומית למדעים, מרכז ג'יין גודול באוניברסיטת דרום-קליפורניה, העמותה למחקרים מטעם אוניברסיטת קליפורניה, האיגוד לחקר מדע הפליאונתולוגיה והמעבדה לחקר הפרימאטים של אוגאלה מטעם ה-UCSD.

שאלת המפתח

הייתכן שהשימפנזים שחיפשו אחרי אותם שורשים או פקעות הם אולי אפילו אותה הַחֻלְיָה הַחֲסֵרָה שטובי האנתרופולוגים, הפרימטולוגים והפליאונתולוגים מחפשים זה שנים הרבה? חקר האבולוציה של האדם וראשוני השימפנזים הנוהגים כמותנו הוא אחד הנושאים המרתקים ביותר המעסיקים כותב שורות אלו מזה שנים רבות. 

במקביל גילה עתה צוות קנייאתי-יפאני מאובן של קוף-על ממין חדש שתוארך לכ-10 מיליון שנים לפני זמננו. שמו המדעי: Nakalipithecus nakayamai, והחוקרים טענו שהוא עשוי להיות רמז נוסף לקידום חקר האבולוציה של האדם וקרוביו. לדבריהם, ייתכן והמאובן החדש אף הוא יכול להיות "החוליה החסרה" לאביהם המשותף של הגורילות,השימפנזים והאדם. המחקר חשף לסת תחתונה ו-11 שיניים באתר וולקני בוצי בצפון-קניה, ואף הוא התפרסם ב"רשומות האקדמיה המדעית האמריקאית", ה-PNAS. מאובנים מתקופה זו נחשבים נדירים ביותר. עד-כה הראו במחקרים גנטיים כי השימפנזים עברו לענף אחר בשיח האבולוציוני של התפתחות קופי העל והאדם, ותיארכו את נקודת הפיצול אי-שם לפני 7 ל-5 מיליוני שנים. "זוהי פיסת מידע נוספת לתשבץ האבולוציוני אודות קופי האדם הגדולים", אמר פרופ' פרד ספור (Spoor), מומחה לאנטומיה מה- University Collegeבלונדון, בראיון ל"חדשות ה-BBC" מה-13 לנובמבר השנה. 

עד-כה היו הממצאים על קופי העל במזרח-אפריקה בתקופת המיוקן (7-12 מיליוני שנה לפני זמננו) מועטים ביותר, אך נראה כי אביהם הקדמון של קופי העל, גורילות ושימפנזים, ביחד עם האדם, החלו את פיצולם אלה מאלה באותה תקופה. לפי גישה זו, ישנם מומחים הטוענים כי קופי העל היגרו מאפריקה לאירואסיה ושבו לאפריקה מאוחר יותר. את המחקר הנוכחי הוביל יוטאקה קונימאטסו,(Kunimatsu) מהמכון לחקר הפרימאטים באוניברסיטת קיוטו, והתיאוריה החדשה שלהם נקראת "Out of Europe". תיאוריה זו, המזכירה תיאוריות קודמות לה ,כגון "Out of Africa", גורסת כי "אבותינו הקדומים לא התפתחו באירופה ו-או אסיה, אלא באפריקה, ובתקופת המיוקן", אמר. גם מחקר זה טרם הסתיים, ובכוונת הצוות לשוב לקצה המזרחי של עמק השבר הגדול בקניה בשנת 2008, ולחפש אחרי מאובנים נוספים. 

שיירי הלסת והשיניים שהיו ביחד מרמזים אף הם על מערכת השיניים והתפריט של קוף העל הקדמוני, והואיל והיו עליהן אמייל וכיסוי עבה, מניחים כי הם אכלו אובייקטים קשים כמו אגוזים, זרעים ופירות. יצויין כי עוד באוגוסט האחרון גילה צוות אתיופי-יפאני אחר שן מאובנת של קוף-על אחר ממין חדש, אף היא מכ-10 מיליון שנה לפני זמננו, ושמו המדעי: Chororapithecus abyssinicus. 

לאור כל אלה, נקווה אפוא לאור הנתונים המרעישים כי בעתיד נכתוב על כמה מהממצאים המלהיבים בשטח זה באפריקה בהשוואה לאזורים אחרים בעולם. מטיילים הבאים עמנו לאפריקה זוכים לקבל ממקור ראשון מידע רב בנושאים אלה, שחלקו, דוגמת כתבה זו, טרם פורסם. 

ולבסוף

עד כה ידועים לנו – בכל מקרה - למעלה מ-20, אולי אף 30 מינים שונים של אדם קדמון שראשיתם באפריקה, בין השאר באתיופיה, טנזניה, קניה, צ'אד ודרום-אפריקה. בני האדם הנמנים על ההומו-סאפיינס היגרו מאפריקה לאירואסיה בכמה גלי-הגירה, והצליחו להשתלט על האזורים הקפואים והמקפיאים בצפון הרחוק, בטונדרה הקוטבית, ושרדו גם באזורים הלוהטים ביותר, בין אם באפריקה ובין אם באוסטרליה. השאלה כיצד היגרו, מה דחף אותם לכך, ומדוע שימפנזים ודומיהם באפריקה לא עשו כמותם היא שאלה שטרם נענתה, ולכן, מחקרים שכאלה הנעשים עתה על שימפנזים קדומים חובבי פקעות, הוא כה חשוב. נתיבי ההגירה ששימשו את האדם בדרכו לאירואסיה גם אינם מסבירים מדוע בחרו להשתכן באזורי-מחיה נידחים בהתחשב בכך שלא ידעו עליהם דבר בטרם הגיעו אליהם. מה הניע אותם? מהי המוטיבציה שלהם להשתכן באזורים קשי-גישה? על כל אלה ועוד אציג לפניכם בעתיד.