מאת: נדב לוי
2007
לא הרחק מעיר ההימורים האטרקטיבית של דרום-אפריקה, ה-SunCity, שוכנת שמורת-טבע בשם פילאנסברג(Pilansberg Nature Reserve) שאליה הושבו חיות בר רבות, כדי להנעים את שהותם של התיירים המגיעים להמר, וזקוקים מפעם לפעם לנפוש קמעה ולחוש את הדבר האמתי, הטבע הפראי. בביקורי האחרון שם במרץ 2007, הובלתי קבוצת מטיילים ברחבי השמורה באוטובוס, לאחר ששכנעתי את המדריך המקומי שלנו, לקראת שעת הצהריים, כי זו בעצם התוכנית הטובה ביותר שיכולים אנו לעשות בדרכנו חזרה ליוהנסבורג. כרגיל בסיורי ספארי אין סוף להפתעות, ואמנם, גילינו שם היפופוטם שמת מסיבות לא ידועות, ואפילו חזינו בנמר שחצה את דרכנו במשך כ-4 דקות עד שנעלם בסבך. פילים דווקא ראינו שם בתנאים קשים בגלל הבוש הסבוך, אך בפארקים אחרים ראינו אותם מקרוב. אחד מהם אף פגש באחת השמורות הפרטיות בקרבת פארק הקרוגר, "ידיד" שבא לבקר, אך עקב אחריו במשך תקופה ארוכה קודם לכן. בהתאם, הפיל אץ לקראתו בחדווה, ואף החדיר את חדקו מבעד לחלון המכונית וחיבק אותו בכל מאודו. לא סתם אמרו על הפילים "נס של אינטליגנציה, ענק של חומר ובינה עתיקת-יומין", ואמנם "זיכרון של פיל" מתאר את יכולותיהם בקיצור נמרץ.
ארגון "שימור הפילים" (Save the Elephants)שהביא את הסיפור, מתמקד בפעילותו באפריקה (300 חברים שבו, זוכים לקבל את "חדשות הפילים בדוא"ל ללא תשלום). את הארגון ייסד מיודענו ד"ר איאן דגלס המילטון, שמפעל חייו לדאוג לפילים בכל היבשת מאז סיים את הדוקטורט שלו באגם מאנייארה בטנזניה. באחד מפרסומיו, עדיין בדפוס, מצאתי תיאור מלבב של המקרה הבא: פילה באותה שמורה דרום-אפריקנית הפחידה פקח ראשי של חיות-בר בצורה מוזרה משהו. תחילה היא הרחיקה אותו ממנה לטווח של כ-100 מטר, ואף 'קרעה' אותו במרדף שאילץ אותו להתנשם בכבדות בטרם נחלץ מנה בשלום. ואז, 'כלאחר חדק', החלה מאוחר יותר להפתעתו, "לשחק עמו כבכדורגל", אך בל נקדים את המאוחר. הסיפור במלואו מרתק הרבה יותר...
לאחר שנחת על גבו לא הרחק ממנה, יכול כל אחד לדמיין בלבו מהי דהרה של פיל אחרי אובייקט כמו מכונית או אדם, ויכול לשער את עוצמת המרדף. והנה, הבחין לתדהמתו שהיא מתבוננת לתוך עיניו במשך שניות ספורות. או-אז, הפנתה את ראשה, הסתובבה ושבה לאחור, צועדת לעבר הפילה המטריאכלית ועמיתיה שוני הגיל, היא הפילה המבוגרת ביותר ובעלת הניסיון הרב ביותר בחיים. היא מנהיגה עדר פילות וצאצאיהן עד גיל 10-12 שנים, וקובעת את סדר יומם, וגם אם אינה מתרבה עוד.
ב"מעון הציד" הסמוך Bakubung Bush Lodge אמר הפקח אאוגן-לה-רוק'ס Eugene le Roux) , 29), מאוחר יותר, כי בעת ששכב אפרקדן והתבונן נואשות בפילה, קיווה כי "מותו יהיה מהיר". ואמנם, מניסיון אישי של למעלה מ-20 שנה בסיורי הספארי באפריקה, וכמה מקרים ששמעתי עליהם או אחד שאף הייתי עד לו בעקיפין, נראה כי לא היה לו כל סיכוי אם היתה הפילה מחליטה להורגו. וכך סיפר: "רק שכבתי לי שם, ונחתה עלי שלווה לא תיאמן, כשבהיתי בעיניה. הייתי משוכנע שהיא עומדת להרוג אותי. תהיתי האם זה יהיה מהיר? אטי? יכאב? או אז היא נמלכה בדעתה, סבה על פניה וצעדה לאחור, נכנסה לתוך הסבך והצטרפה לשאר הפילים בעדר שלה. לא יכולתי להאמין במתרחש. קמתי על רגלי, צעדתי קלות, להישען על משהו בטרם אברח, והתפללתי"...
לבסוף, מה שנשאר לעשות היה לומר "תודה לך, אלוהים", ומאז "הוא אינו חדל לומר זאת מדי יום אחר יום", כתבה אליס טמפלהוף (Tempelhoff) המביאה את הסיפור. לדבריה, הוא נפצע קלות לאחר שהפילה הניחה את כף-רגלה על ידו הימנית, ואף צעדה חלקית על כתפו השמאלית. כל מי שמכיר את כף-מדרך רגלי הפילים האימתניות ומשקלם, עד כמה טונות, יכול להבין שמזלו שיחק לו שבעתיים.
בראשית ספטמבר השנה, כך סיפר, הוא יצא לשטח עם עמיתו הפקח סין ואן-גראן (Sean van Graan,) והפעם הובילו השניים חמישה תיירים אמריקניים ל"סיור בוקר מוקדם" רגלי ב-Veld, היא "אדמת המרעה הפתוחה המשובצת שיחים ועצים בדרום-אפריקה". משך הסיור לרוב כשלוש שעות, ומקובל מאוד באחרונה לקדם סיורים רגליים שכאלה בסוואנות האפריקאיות. או-אז שמעו השבעה כי פילים מתקרבים לעברם.
הם היו במרחק כקילומטר אחד מהלודג', ונסו על נפשם במהירות לעברה של אחת מגבעות סלעי הגרניט הקדומים באזור, סלעי קופג'ס/קופי (koppie/kopjes) המאפיינים את מזרח-אפריקה ודרומה (שמאכלסים לא פעם אריות, ביניהם אריות ממושדרים וברדלסים בפארק שמורת סרנגטי בטנזניה). מרום הסלעים הבטוחים, מחבוא ועמדת תצפית מעולה, ניסו המטיילים לבחון את נוף הסוואנה שמתחתם, ולאתר חיות-בר המתקרבות לאזור. בשלב זה "שמענו ענפים נשברים, ואף נשמעה תרועת החצוצרה האופיינית לפילים. אלה פילים", אמרו לתיירים. "הפילים נעו במהירות רבה, החלטנו לזוז מהשטח בכיוון צפון-מערב, בעוד שהפילים ביצעו פנייה, ולמזלנו נעו לכיוון מזרח מגבעת הסלעים, חלפו על פנינו ונעלמו בסבך".
"חיכינו קמעה כדי לוודא שהשקט שב על כנו, אך ממש בטרם החלטנו לנוע הלאה", צעק ואן גראאן, אחד התיירים האמריקניים, כי "זיהה שעוד פילים מגיעים". הפעם התקרבו 30 פילים נוספים, וצעדו היישר לכיוון המחבוא, שם הסתתרו. "למזלנו כיוון הרוח היה עמם, ולכן, לא יכלו להריח אותנו", סיפר.
בשלב זה, ניתן היה להבחין כי המטיילים מפוחדים. "החלטנו", כך הפקחים, "כי יש לתת זכות-קדימה לפילים. אך היה גם עלינו להסתלק מהמקום, ולעשות זאת במהירות, ואף כי המטיילים חששו מהמצב, הורינו להם לרדת מגבעת הסלעים במהירות". כולם החלו בריצה, ולמרבה המזל, עדר של תאואים, הבופלו האפריקאי, שהתקרבו והפתיעו את הבורחים, המשיכו בדרכם מבלי שהפריעו למנוסת המטיילים...
או-אז השתנה כיוון הרוח. הפילה המטריאכלית זיהתה את ריח המטיילים, בעת שנצפתה בפסגת גבעת הסלעים. היא חדלה מהתקדמותה, הסתובבה ובחנה את המטיילים. "צעקנו לעברה במילים 'עמוקות' (קללות?) בשפה האפריקנרית, שאינני יכול לחזור עליהן, אך עודדנו אותה להסתלק". היא עצרה במרחק שני מטרים מהפקח ואן גראאן, הסתובבה וצעדה הלאה.
"בינתיים סיפרנו לתיירים החרדים לנפשם עוד פרטים על התנהגות הפילים, וכדי להקל עליהם, אמרנו כי הפילה בחנה אותנו, וביצעה בדיוק מה שחברותיה וצאצאיהם ציפו ממנה. היא היתה צריכה להפחידנו, כך שהפילונים הצעירים שבאחריותה יחושו בטוחים". בשלב זה הם התכוונו להמשיך בדרכם, כאשר ואן גראאן צרח: "יש פילה מאחוריך"!
ואן גראאן עצמו מיהר להתייצב מיד בין התיירים לבין הפילה.
"אני הסתובבתי וזיהיתי כי הפילה היתה כעוסה. החדק שלה היה מכונס-מלופף פנימה, אוזניה שוטחו, היא הורידה את ראשה מטה, והחלה להסתער על אחת הנשים בקבוצה.... מיהרתי אל האשה ודחפתי אותה לתוך שיח קוצני. כאשר הסתובבתי, הפילה היתה ממש עלי. היכיתי אותה בראשה בקת רובה הציד, והתחלתי לברוח. הפילה רדפה אחרי". בשלב זה החליט להשליך את הציוד שעל גבו בתקווה שהדבר יעורר את סקרנותה והיא תניח לו. "זה לא עזר, אז השלכתי את כובעי, אך גם זה לא סייע בכלום. ברגע מסויים אחד חשתי את חדקה בצדי גופי. ניסיתי להפליק לו כדי לסלקו ממני, בעודי מתפלל 'אלוהים, אינני מוכן למות עדיין'"!
ברגע הבא, חש לה-רוק'ס את חט הפילה נוגע בירכו הימנית. והנה, לפתע ,"החלה לשחק עמי כבכדורגל... גלגלה אותי כמה וכמה פעמים... ניסיתי להתכדר בצורת 'תנוחת העובר', בעוד היא אינה חדלה לרגע מלגלגל אותי מצד לצד".
האם השתעשעה בו?
"בשלב מסויים נחתתי על גבי. זה היה השלב שחזרנו להביט, אני בעיניה, והיא בעיני, למשך כמה שניות. שוב חשבתי כי אני קרוב למות, אך היא הפנתה את ראשה ממני בשנית, הסתובבה וצעדה הלאה".
שני הפקחים בני המזל חשו זה לעברו של זה כדי לטכס עצה שתחלץ אותה מאזור הסכנה, וצלצלו לסאן-סיטי הסמוכה, כדי להזעיק חובש (פרמדיק)... לאחר שהגיע, סייע הלה לשני הפקחים שנכנסו להלם (זמני?) וטיפל באשה שנשרטה ברגלה.