יום א'| תל אביב - אדיס אבבה (Addis Ababa) - נמל התעופה קילימנג'רו (Kilimanjaro Airport) - שמורת אגם מניארה (Manyara National Park)

ניפגש בשדה התעופה בן-גוריון ונמריא בטיסה של חברת "אתיופיאן איירלינס" לטנזניה, דרך אדיס אבבה.
לאחר הנחיתה בקילימנג'רו (12:55), נפגוש את נהגי הספארי המנוסים ונצא לטיול ספארי ראשון בטנזניה, אל שמורת אגם מניארה.

בתחתית הבקע הסורי - אפריקני, החוצה את טנזניה, שוכנת שמורת אגם מניארה (Lake Manyara National Park): קטנה אך מגוונת בבתי גידול ועשירה במיני בעלי חיים. הכניסה לשמורה עוברת ביער טרופי, המתקיים הודות למי תהום גבוהים במיוחד. ציפורים רבות, ביניהן שקנאים וקורמורנים, ניזונות מדגי האגם. אלפי פלמינגו צובעים לעיתים את האגם בוורוד כשהם מגיעים אליו במסלול נדידתם. חוויה נוספת שמזמנת שמורת מניארה היא צפייה באריות, הנוהגים לטפס על עצי השיטה הגבוהים כדי להימלט מהחום וממטרד החרקים.

בתום הספארי, ניסע אל הלודג' ונתארגן לארוחת הערב.
ארוחת ערב ולינה ב-Manyara Wildlife Lodge או דומה ברמת

 

יום ב׳ | שמורת טרנגירי (Tarangire National Park)

לאחר ארוחת הבוקר, נצא לטיול ספארי בשמורה הידועה בנופי הסוואנה המשובצים בעצי באובב - שמורת טרנגירי.
ייחודה של שמורת טרנגירי (Tarangire National Park) הוא הסוואנות רחבות הידיים שלה, המנוקדות במאות עצי באובב, בני מאות שנים, שביניהם משובצים מאות עצי שיטה. עולם החי של טרנגירי עשיר ומגוון: נמנו בה יותר מ-500 מינים שונים של עופות והיא נחשבת לאחד מריכוזי הקינון הגדולים בעולם. ייחוד נוסף של טרנגירי הוא העדרים הגדולים של הפילים, המגיעים אליה בעונת היובש. בנופיה המגוונים של טרנגירי משוטטים גם היפופוטמים, זאבים טלואים, אריות, נמרים וצבועים. בשטחי העשב הנרחבים שלה חיים אלפי צבאים, באפלו, איילנד, גנו, אימפלות, זברות, ג‘ירפות ומיני יונקים רבים נוספים.
בסיום הספארי נגיע ללודג' ונתארגן לארוחת ערב.
ארוחת ערב ולינה ב-Manyara Serena Lodge או דומה ברמתו

 

יום ג׳ |קלדרת נגורונגורו (Ngorongoro Crater) - שמורת סרנגטי (Serengeti National Park)

בשעות הבוקר ניפגש במסעדת המלון לארוחת הבוקר. עם תום הארוחה נעבור תדריך קצר בנוגע ליום העומד בפנינו, שעיקרו, ספארי בלב ליבה של קלדרת נגורונגורו.

קלדרת נגורונגורו (Ngorongoro Crater), המכתש המפורסם ביותר באפריקה, נוצר כתוצאה מקריסתו של הר הגעש נגורונגורו. כתוצאה מהקריסה נוצר מעין אמפיתיאטרון טבעי עצום, שהקירות התלולים המקיפים אותו מתנשאים לגובה של כ-600 מטרים. במכתש נגורונגורו חיים רוב מיני בעלי החיים של מזרח אפריקה, ביניהם קרנפים, צבועים, תאו, פילים ועדרי גנו וזברות. מכתש נגורונגורו הוא חלק מ"אזור השימור נגורונגורו" הכלול ברשימת אתרי המורשת העולמיים של ארגון אונסק"ו. בנגורונגורו חיי בר מגוונים, נופים עוצרי נשימה והוא ביתם של המסאים, רועי הבקר.
את ארוחת הצהריים נאכל בשטח, בלב השמורה באזור המוגדר לכך, לצד מקווה מים עם מרבדי עשב מדהימים, בקרבה לבעלי החיים תחת משק כנפיהם של העופות הדורסים שמגלים כל פעם מחדש עניין מיוחד בארוחת הפיקניק שלנו במקום והופכים כל ארוחה לחוויה.
עם תום הסיור נעלה באמצעות הג'יפים בדרך תלולה ומשם נצא אל שמורת הסרנגטי, אחת מהשמורות המפורסמות ביותר בעולם. עם ההגעה לשער הכניסה נחוש מיד בשינויי האווירה... אלו הן הסוואנות האין סופיות של שמורת הסרנגטי. הסיור בשמורה יחל עוד בדרכינו אל הלודג' הממוקם במרכז שמורת הסרנגטי אך זוהי רק הכנה לקראת הימים הקרובים שיוקדשו במלואם לשמורה.
ארוחת ערב ולינה ב-Seronera Wildlife Lodge או דומה ברמתו

 

ימים ד׳-ה׳ | שמורת סרנגטי (Serengeti National Park)

בתום ארוחת הבוקר נצא ליום ספארי מלא במרכז שמורת הסרנגטי, הנמצאת בשיא הדרה.
הפארק הלאומי סרנגטי (Serengeti National Park) הוא שמורת הטבע העשירה והמגוונת ביותר בעולם כולו. בין בעלי החיים הגדולים שבהם אפשר לצפות בשמורה: גנו, זברות, ג‘ירפות, אנטילופות, אריות, נמרים, צבועים ומגוון עצום של ציפורים. מדי שנה מתרחשת בסרנגטי אחת מהתופעות המרהיבות ביותר בעולם החי – "הנדידה השנתית גדולה". מעל שני מיליון גנו, זברות וצבאי תומסון נודדים במסלול מעגלי גדול בעקבות העשב המתחדש: משמורת הסרנגטי בטנזניה אל שמורת המסאי מרה שבקניה, וחזרה.
בעונה זו, עונת הגשם הקצר, עדרי הגנו, הזברות, צבאי תומסון וגרנט, אימפלות ועוד עושים את דרכם חזרה אל שמורת סרנגטי, בה צומח כעת עשב טרי. בעקבות העדרים מגיעים גם החתולים הגדולים - אריות, נמרים וצ׳יטות - המחפשים את הפרטים הצעירים והחלשים שבעדר.
את ארוחת הצהריים נאכל בשטח בשמורת סרנגטי במיקום שיימצא ראוי ובטוח לפיקניק בלב הטבע העצמתי של שמורת סרנגטי.
בתומו של יום נשוב אל הלודג' ונתארגן לארוחת הערב.
ארוחת ערב ולינה (2 לילות) ב-Seronera Wildlife Lodge או דומה ברמתו

 

ימים ו׳-ש׳ | מישורי נדוטו (Ndutu) - כפר מסאי (Maasai) - שבת

היום האחרון בו נסייר בשמורת סרנגטי. היום נתרכז בדרום שמורת הסרנגטי, מישורי ההמלטות בנדוטו.
לקראת אחר הצהרים ניפרד מהשמורה וניסע אל הלודג' באזור מניארה.
בדרכנו נבקר במאניאטה (כפר אותנטי) ניהנה מביקור מרתק באורח חייהם של שבט המסאי.

סימן ההיכר הבולט של בני שבט מסאי (Maasai), החיים בקניה ובצפון טנזניה, הוא לבושם המסורתי- מעין שמלות אדומות. על פי הערכות, מונה היום שבט המסאי כ-900 אלף איש. הם חיים בכפרים ולא כבודדים, בבקתות עשויות בוץ, עץ וגללי בקר. למרות חדירת תרבות המערב לאזורם, ממשיכים בני שבט המסאי לנהל את חייהם בדרכם המסורתית- חיי נוודים למחצה. רוב בני המסאי עודם מתפרנסים מרעיית בקר, וזאת למרות הקושי להתפרנס מכך הנובע מפיתוח באזורי המחיה שלהם. למרות ששמם יצא למרחקים כציידים מומחים, רוב מזונם של בני המסאי מקורו בבקר שהם מגדלים והם ניזונים בעיקר מדם ומחלב מהבקר. עושרם מוערך במספר ראשי הבקר שיש לכל בעל עדר. בני המסאי משמרים טקסים מסורתיים רבים. אחד הטקסים המוכרים ביותר מכונה ”ריקוד הקפיצות“ אותו מבצעים הנערים הצעירים בטקס התבגרותם.
בטקס זה הם צריכים לזנק מנקודת עמידה לגובה רב, כשהם מפגינים בכך את חוזקם, ובעקבות כך את התבגרותם. בני שבט המסאי חיים במניאטה, כפר קטן המהווה את המרכז הרוחני והחברתי של בני השבט.

בשעות אחר הצהריים נגיע אל הלודג' במניארה ונתארגן לשבת.
ארוחת ערב ולינה (2 לילות) ב-Manyara Serena Lodge או דומה ברמתו


יום א׳ | יום שבטים בטנזניה - ביקור בשבטי הדזבה, דטוגה ואירקו

ביום זה אנו חווים את התפתחות משכנות האדם: משבט הדזבה, הנעזר במערות ובחללים בגזעי באובב בעונה הגשומה ובסוכות מצמחים מקומיים, אל שבט המסאים הבונה את בקתותיו מענפים עליהם מורחים בוץ וגללים; ועד לשבטי הבנטו (דטוגה, אירקו) הבונים בקתה מלבנית מלבנים עשויות בוץ. שבט הדזבה (Hadzabe) ושבט דטוגה (Datoga) הם מהשבטים האותנטיים והמסורתיים האחרונים שנותרו באפריקה ולהם היסטוריה מתמשכת של כ-12 אלפי שנים.

משבט הדזבה נותרו כ-1000 איש. בני השבט חיים בעיקר ליד אגם איאסי בצפון טנזניה, ללא בית קבוע - בתקופה היבשה הם חיים בסוכות שהם מקימים מזרדים ועשב. בתקופה הגשומה, הם מוצאים מסתור מהגשמים במערות ובנבכי הסלע. כל קבוצה בשבט מונה 20-30 איש. נשות השבט מלקטות פירות ושורשים אכילים ואילו הגברים צדים בעזרת חץ וקשת כבימי האדם הקדמון. שבט ההדזבה מדבר בשפת קויסן, שפה המשלבת קליקים של עיצורים וציקצוקי לשון.

בני שבט דטוגה ידועים כאויביהם המושבעים של שבט המסאי. גברי השבט נודדים עם עדרי הצאן והבקר בין צפון המדינה לדרומה, בחיפוש אחר שדות מראה. הנשים נשארות בבית ומגדלות את הילדים. חלק מהגברים עוסק בנפחות זעירה - תוך דקות ספורות הם מתיכים מתכות קלות ובעזרת פטיש וסדן מכינים ראשי חיצים ותכשיטים שונים, אותם יחליפו עם בני שבט הדזבה תמורת עורות בעלי חיים או דבש. הגברים לבושים גלימות אדומות ואילו הנשים מצלקות את עור פניהם בצורות סימטריות מסביב לעיניים ליופי ולבושות בגדי עור יפהפיים. לשבט מבני קבע עשויים מלבני בוץ ותבן.

שבט אירקו הוא שבט בנאים המתמחה בייצור לבני בוץ, אותן הם שורפי בתנורים ענקיים, הבנויים מאותן לבנים עצמן.
האירקו נדדו מאתיופיה דרומה בשל התנכלויות מצד השבטים שם, עד שהגיעו למרחבי רמת הנגורונגורו, שם הם סבלו משבט המסאים, שנהג לעשות פשיטות ליליות ולבזוז את הבקר של האירקו.
הפתרון היה בניית בקתות מיוחדות.
בתחילת הסיור, מדריך משבט אירקו יספר לנו על ההיסטוריה של השבט ויסביר לנו על תהליך ייצור הלבנים. אנו נצא איתו לסיור בו הוא יראה לנו מחצבת קרקע מרשימה, בה גברים מהשבט מכינים בידיים קרקע ללבני בוץ ושורפים אותן בתנורי ענק. זה המקום להיזכר בכתוב בהגדת פסח ״תבן אין ניתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו״… ואכן, העשב מוסיף לחסינותה של לבנת הבוץ.
בתום הסיור במחצבה נמשיך ונראה את השדות אותם מעבד השבט ובו הם מגדלים תירס, קסאווה ועוד. בסיום הסיור נגיע אל אחד מבתי השבט, נשמע מעט מהמוזיקה המסורתית ונחזה בריקוד קבלת הפנים של בני השבט.

בתום הביקור נהנה מארוחת צהריים, שלאחריה נצא בנסיעה אל בלודג' ברמת הנגורונגורו.

ארוחת ערב ולינה ב-Manyara Serena Lodge או דומה ברמתו

 

יום ב׳ | הפארק הלאומי ארושה (Arusha National Park) - קילימנג'רו (Kilimanjaro) - אדיס אבבה (Addis Ababa) - תל אביב

בתום ארוחת הבוקר נצא לטיול ספארי אחרון בטנזניה, אל הפארק הלאומי ארושה.

למרגלות הר מרו שוכן הפארק הלאומי ארושה (Arusha national Park), המציע למבקר בו מגוון בתי גידול: יער גשם מרהיב עם צמחים מטפסים, שרכים, פרפרים, ציפורים וקופים, ביניהם קופי קולובוס לבן- שחור; מכתש וולקני (מכתש נגורדוטו), ובו סלעים חלקים ומצוקים; בתחתית המכתש אזור ביצה, שבו רועים באפלו ומינים שונים של אנטילופות; אגמי מומלה; בצפון השמורה, משמשים בית לאלפי פלמינגו, עיטם קולני ומגוון עופות נוספים, וכן לפרסתנים רבים כמו זברות וג'ירפות.

בתום הספארי נגיע אל נמל התעופה קילימנג'רו, לקראת הטיסה הביתה.