ימים 0-1 | תל אביב - נמל התעופה קילימנג'רו - שמורת אגם מניארה (Manyara National Park)
ניפגש בשדה התעופה בן-גוריון ונצא בטיסה ישירה לטנזניה. לאחר הנחיתה בנמל התעופה קילימנג'רו, נפגוש את נהגי הספארי המנוסים ונצא בנסיעה אל השמורה הראשונה בטנזינה, אל שמורת אגם מניארה.
בתחתית הבקע הסורי-אפריקני החוצה את טנזניה, שוכנת שמורת אגם מניארה (Manyara): קטנה אך מגוונת בבתי גידול ועשירה במיני בעלי חיים. הכניסה לשמורה עוברת ביער טרופי, המתקיים הודות למי תהום גבוהים במיוחד. ציפורים רבות, ביניהן שקנאים וקורמורנים, ניזונות מדגי האגם. אלפי פלמינגו צובעים לעיתים את האגם בוורוד כשהם מגיעים אליו במסלול נדידתם.
בתום הביקור נגיע אל הלודג' הממוקם באזור מניארה.
ארוחת ערב ולינה באיזור מניארה
יום 2 | שמורת טרנגירי (Tarangire National Park)
בשעות הבוקר ניפגש במסעדת המלון לארוחת בוקר ונקבל תדריך קצר ונצא לשטח לספארי בשמורה הידועה בעצי הבאובב שבה, שמורת טרנגירי.
ייחודה של שמורת טרנגירי (Tarangire National Park) הוא הסוואנות רחבות הידיים שלה, המנוקדות במאות עצי באובב בני מאות שנים, שביניהם משובצים מאות עצי שיטה. עולם החי של טרנגירי עשיר ומגוון: נמנו בה יותר מ-500 מינים שונים של עופות והיא נחשבת לאחד מריכוזי הקינון הגדולים בעולם. ייחוד נוסף של טרנגירי הוא העדרים הגדולים של הפילים, המגיעים אליה בעונת היובש. בנופיה המגוונים של טרנגירי משוטטים גם היפופוטמים, זאבים טלואים, אריות, נמרים וצבועים. בשטחי העשב הנרחבים שלה חיים אלפי צבאים, באפלו, איילנד, גנו, אימפלות, זברות, ג‘ירפות ומיני יונקים רבים נוספים.
לקראת אחר הצהרים נחזור אל הלודג' במניארה.
ארוחת ערב ולינה באיזור מניארה
יום 3 | יום שבטים - הדזבה, דטוגה ואירקו
ביום זה אנו חווים את התפתחות משכנות האדם: משבט הדזבה (Hadzabe), הנעזר במערות, בחללים של גזעי באובב בעונה הגשומה ובסוכות מצמחים מקומיים; ועד לשבט דטוגה (Datoga) ושבט אירקו (Iraku) הבונים בקתה מלבנית מלבנים עשויות בוץ. עוד נתוודע למורכבות, לקשיים וליצירתיות הנדרשת, בנדידת השבטים בשבר הסורי-אפריקני.
שבט הדזבה ושבט דטוגה הם מהשבטים האותנטיים והמסורתיים האחרונים שנותרו באפריקה ולהם היסטוריה מתמשכת של כ-12 אלפי שנים.
משבט ההדזבה נותרו כ-700 איש. בני השבט חיים בעיקר ליד אגם איאסי (Lake Eyasi) בצפון טנזניה, ללא בית קבוע - בתקופה היבשה הם חיים בסוכות שהם מקימים מזרדים ועשב. בתקופה הגשומה, הם מוצאים מסתור מהגשמים במערות ובנבכי הסלע. כל קבוצה בשבט מונה 30-20 איש. נשות השבט מלקטות פירות ושורשים אכילים ואילו הגברים צדים בעזרת חץ וקשת כבימי האדם הקדמון. שבט ההדזבה מדבר בשפת ההדזה, שפה המשלבת קליקים של עיצורים וציקצוקי לשון.
האזינו לכתבה ששודרה בגלי צה״ל בעקבות ביקור בשבט ההדזבה.
בני שבט הדטוגה ידועים כאויביהם המושבעים של שבט המסאי. גברי השבט נודדים עם עדרי הצאן והבקר בין צפון המדינה לדרומה, בחיפוש אחר שדות מרעה. הנשים נשארות בבית ומגדלות את הילדים. חלק מהגברים עוסק בנפחות זעירה - תוך דקות ספורות הם מתיכים מתכות קלות ובעזרת פטיש וסדן מכינים ראשי חיצים ותכשיטים שונים, אותם יחליפו עם בני שבט הדזבה תמורת עורות בעלי חיים או דבש. הגברים לבושים גלימות אדומות ואילו הנשים מצלקות את עור פניהם בצורות סימטריות מסביב לעיניים ליופי ולבושות בגדי עור יפהפיים. לשבט מבני קבע עשויים מלבני בוץ ותבן..
שבט אירקו הוא שבט בנאים המתמחה בייצור לבני בוץ, אותן הם שורפי בתנורים ענקיים, הבנויים מאותן לבנים.
האירקו נדדו מאתיופיה דרומה בשל התנכלויות מצד השבטים שם, עד שהגיעו למרחבי רמת הנגורונגורו, שם הם סבלו משבט המסאי, שנהג לעשות פשיטות ליליות ולבזוז את הבקר של האירקו.
הפתרון היה בניית בקתות מיוחדות.
בתחילת הסיור, מדריך משבט אירקו יספר לנו על ההיסטוריה של השבט ויסביר לנו על תהליך ייצור הלבנים. אנו נצא אתו לסיור בו הוא יראה לנו מחצבת קרקע מרשימה, בה גברים מהשבט מכינים בידיים קרקע ללבני בוץ ושורפים אותן בתנורי ענק. זה המקום להיזכר בכתוב בהגדת פסח ״תבן אין ניתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו״… ואכן, העשב מוסיף לחסינותה של לבנת הבוץ.
בתום הסיור במחצבה נמשיך ונראה את השדות אותם מעבד השבט ובו הם מגדלים תירס, קסאווה ועוד. בסיום הסיור נגיע אל אחד מבתי השבט, נשמע מעט מהמוזיקה המסורתית ונחזה בריקוד קבלת הפנים של בני השבט.
לקראת אחר הצהרים נחזור אל הלודג' במניארה.
ארוחת ערב ולינה באיזור מניארה
יום 4 | קלדרת נגורונגורו (Ngorongoro Crater) - כפר מסאי (Maasai) - נדוטו (Ndutu)
בשעות הבוקר ניפגש במסעדת המלון לארוחת בוקר עשירה. עם תום הארוחה נקבל תדריך קצר בנוגע ליום העומד לפנינו, שעיקרו ביקור בלב ליבה של קלדרת נגורונגורו.
קלדרת נגורונגורו (Ngorongoro Crater), המכתש המפורסם ביותר באפריקה, נוצר כתוצאה מקריסתו של הר הגעש נגורונגורו. כך נוצר מעין אמפיתיאטרון טבעי עצום, שהקירות התלולים המקיפים אותו מתנשאים לגובה של כ-600 מטרים. במכתש נגורונגורו חיים רוב מיני בעלי החיים של מזרח אפריקה, ביניהם קרנפים, צבועים, תאו, פילים ועדרי גנו וזברות. מכתש נגורונגורו הוא חלק מ"אזור השימור נגורונגורו" הכלול ברשימת אתרי המורשת העולמיים של ארגון אונסק"ו. בנגורונגורו חיי בר מגוונים, נופים עוצרי נשימה והוא ביתם של המסאים, רועי הבקר.
את ארוחת הצהריים נאכל בשטח, בלב השמורה באזור המוגדר לכך, לצד מקווה מים עם מרבדי עשב מדהימים, בקרבה לבעלי החיים, תחת משק כנפיהם של העופות הדורסים שמגלים כל פעם מחדש עניין מיוחד בארוחת הפיקניק שלנו במקום והופכים כל ארוחה לחוויה.
עם תום הסיור נעלה באמצעות הג'יפים בדרך תלולה ונמשיך אל מניאטה מסאית (כפר אותנטי), ניהנה מביקור מרתק ונחשף לאורח חייו של שבט מסאי.
סימן ההיכר הבולט של בני שבט מסאי (Maasai), החיים בקניה ובצפון טנזניה, הוא לבושם המסורתי- מעין שמלות אדומות. על פי הערכות, מונה היום השבט כ-900 אלף איש. הם חיים בכפרים ולא כבודדים, בבקתות עשויות בוץ, עץ וגללי בקר. למרות חדירת תרבות המערב לאזורם, ממשיכים בני שבט מסאי לנהל את חייהם בדרכם המסורתית- חיי נוודים למחצה. רוב בני המסאי עודם מתפרנסים מרעיית בקר, וזאת למרות הקושי להתפרנס מכך, הנובע מפיתוח באזורי המחיה שלהם. למרות ששמם יצא למרחקים כציידים מומחים, רוב מזונם של בני המסאי מקורו בבקר שהם מגדלים והם ניזונים בעיקר מדם ומחלב הבקר. עושרם מוערך במספר ראשי הבקר שיש לכל בעל עדר. בני המסאי משמרים טקסים מסורתיים רבים. אחד הטקסים המוכרים ביותר מכונה ”ריקוד הקפיצות“, אותו מבצעים הנערים הצעירים בטקס התבגרותם, ובו הם צריכים לזנק מנקודת עמידה לגובה רב, וכך מפגיעים את חוזקם ואת התבגרותם.
בתום היום נגיע אל הלודג' הממוקם באזור נדוטו / נגורונגורו, שם נלון.
ארוחת ערב ולינה באזור נדוטו / נגורונגורו (דרום שמורת הסרנגטי)
ימים 5-7 | צפון שמורת סרנגטי (Serengeti National Park)
בתום ארוחת הבוקר נצא אל צפון שמורת הסרנגטי, לה יוקדשו הימים הקרובים.
בעונה זו מתקבצים באזור אלפי גנו וזברות הנעים בשיירות אין סופיות צפונה לעבר השמורה הלאומית מסאי מרה שבקניה. כאן הסיכויים טובים לצפות בעדרים העצומים החוצים את נהר המרה השורץ תנינים.
הפארק הלאומי סרנגטי (Serengeti National Park) הוא שמורת הטבע העשירה והמגוונת ביותר בעולם כולו. בין בעלי החיים הגדולים שבהם אפשר לצפות בשמורה: גנו, זברות, ג‘ירפות, אנטילופות, אריות, נמרים, צבועים ומגוון עצום של ציפורים. מדי שנה, לקראת תחילת העונה היבשה, מתרחשת בסרנגטי אחת מהתופעות המרהיבות ביותר בעולם החי – "הנדידה השנתית גדולה". מעל לשני מיליון גנו, זברות וצבאי תומסון נודדים במסלול מעגלי גדול בעקבות העשב המתחדש: משמורת סרנגטי בטנזניה אל שמורת מסאי מרה שבקניה, וחזרה. במהלך הנדידה, הפרסתנים חוצים נהרות ולעתים נופלים לשיני הטורפים. הצפייה במיליוני הפרטים היא מחזה מרהיב ומרעיש כאחד: קולות הגעייה של הגנו, צהלות הזברות וקולות הצבאים ממלאים את חלל האוויר, כשלעתים מצטרפים אליהם גם קולות הטורפים: שאגות האריה, צחקוקי הצבועים וקולותיהם של הנשרים הנלחמים על הטרף.
את ארוחת הצהריים נאכל בשטח בשמורת סרנגטי, במיקום שיימצא ראוי ובטוח לפיקניק בלב הטבע העצמתי של השמורה.
בתומו של יום נשוב למלון הטבע, נהנה מהנוף הקסום ונתארגן לארוחת הערב.
ארוחת ערב ולינה (שלושה לילות) בצפון שמורת הסרנגטי
יום 8 | שמורת סרנגטי (Serengeti National Park) - קילימנג'רו (Kilimanjaro) - תל אביב
בתום ארוחת הבוקר נצא לספארי משלים בצפון שמורת הסרנגטי.
בהתאם לשעת הטיסה נצא בטיסה פנימית מצפון השמורה חזרה לנמל התעופה קילימנג'רו, לקראת טיסתנו ארצה.
רוצים לשמוע עוד על טיול לטנזניה? צפו בהרצאות שלנו על טנזניה
שלמה כרמל מספר על האריות - טורפי העל בסוואנה
חגית גפן מתארת את החיים עם שבט ציידים-לקטות בטנזניה (הדזבה)
שלמה כרמל מראה את טנזניה שלא הכרתם