מסלול טיול זה שונה ממסלולי הטיולים האחרים המוצעים לרוסיה. מסלול טיול זה מיועד למיטיבי הלכת ולאוהבי האתגרים. בטיול זה נשים דגש רב על הקווקז, ובעיקר על עמק הבקסאן. המטרה היא להכיר את העמק לאורכו, ממזרח למערב, ולטייל גם בעמקי המשנה היורדים אליו הן מצפון והן מדרום, כאשר היעד הסופי של הטיול היא פסגתו של הר אלברוס, הממוקם בנקודה המערבית ביותר של עמק הבקסאן. בין מוקדי המשיכה העיקריים של האלברוס הינה עובדת היותו ההר הגבוה ביותר באירופה, 5,642 מטרים, ובשל היותו נגיש וקל לטיפוס באופן יחסי. בנוסף, עמק הבקסאן הינו איזור בתולי ומרשים מבחינה נופית, והתיירות שם נמצאת עדיין בחיתוליה. על אף היותו גבוה ומושלג כל השנה, האלברוס אינו דורש ניסיון טכני או ניסיון רב בטיפוס הרים. ולמרות זאת, זהו הר גבוה הדורש התייחסות רצינית הן מצד המדריך והן מצידם של המטיילים. שינויי מזג האוויר עלולים להיות קיצוניים ולגרום לאובדן התמצאות. ועל כן, נדרש ליווי צמוד של מדריך טיפוס הרים היודע ומבין את עולם ההרים, מכיר את מסלולי הטיפוס על האלברוס ומכיר במגבלות המטיילים שבאחריותו.

קצת על עמק הבקסאן
אין ספק כי עמק הבקסאן הוא אחד האזורים המעניינים והציוריים ביותר בקברדינו-בלקריה, אחת מיני הרפובליקות הרוסיות בקווקז. כביש אחד, לאורכו של נהר הבקסאן, מקשר בין כל העיירות והכפרים. אורכו של עמק הבקסאן הוא בערך 100 ק"מ. שישים ק"מ במעלה העמק (כיוון כללי דרום מערב) נמצא המרכז האדמיניסטרטיבי של העמק, עיירת כורים בשם Tyrnyauz. בעיירה ישנו שוק קטן, בית חולים ומספר מצומצם של חנויות- מינימליזם קווקזי. שמונה עשר ק"מ הלאה נמצא הכפר Vierkhny Baksan, במקום התמזגותם של הנהרות אדיר סו, המגיע מדרום, וקירטיק, המגיע מצפון, עם נהר הבקסאן. חמישה ק"מ מהכפר נמצאים מעיינות מינרלים המושכים אליהם מבקרים רבים. די קרוב לקצה המערבי של העמק נמצא הכפר שגט, שם יש שוק תיירים נחמד, מלון ורכבלי כסאות הפועלים כל השנה. זהו למעשה מרכז הסקי העיקרי בעמק. הישוב המערבי הגדול ביותר בעמק הוא הכפר Terskol. זהו המקום בו יושבת יחידת החילוץ הרשמית. ניתן למצוא בכפר משרד דואר, בית מרקחת קטן, חנות למוצרי מזון ומספר מלונות. ארבעה ק"מ אחרי Terskol נמצא אזאו. שם נגמר הכביש ומשם ניתן לעלות ברכבלים על הר האלברוס.

קצת על האלברוס
אלברוס הוא כאמור ההר הגבוה ביותר באירופה, ולא המון בלאן הצרפתי, כמו שרבים נוטים לחשוב. זהו הר בעל שתי כיפות, מזרחית ומערבית. הכיפה (פסגה) המערבית היא הגבוהה מבין השתיים והיא זו שגם מעניקה לו את גובהו – 5,642 מטרים מעל רום פני הים. גובה פסגתו המזרחית 5,633 מטרים, וגם היא נגישה לטיפוס, אם כי הפסגה המערבית היא יעדם של המטפסים הרבים.
האלברוס נמצא במרכז הקווקז הרוסי, והנגישות אליו נעשית מתוך מדינת קברדינו-בלקריה. ההר נמצא בצידו המערבי של עמק הבקסאן, מצפון לעמק, לא רחוק מהגבול עם גאורגיה.
האלברוס הוא סטראטו-וולקן, זאת אומרת הר געש בצורת חרוט, הקבור תחת מאות שכבות של לבה ואפר געשי. כיום, ההר רדום והוא כך כבר יותר מאלפיים שנים.
מקור השם אלברוס (אלברוז) הוא כנראה בשפה הפרסית. השם נגזר משם הר המופיע במיתולוגיה הפרסית, ושמשמעותו "שומר" ו"גבוה", כלומר "השומר הגבוה". להר שמות נוספים כגון "ההר הנצחי" בשפתם של תושבי קברדינו-בלקריה, ו"הר האושר" ברוסית. שמות נוספים הם "גבוה" בשפה הפרסית ו"רעמה לבנה" בשפה הגרוזינית.
ההעפלה המתועדת הראשונה נעשתה לפסגתו המזרחית על ידי מטפס הרים מקומי שהיה חלק ממשלחת של הצבא הרוסי, בתאריך 10 ביולי 1822. אולם, רק בשנת 1874 טופסה לראשונה הפסגה המערבית על ידי משלחת בריטית.